כהמשך לסדרה אודות נסיעתם של גדולי התנאים מארץ ישראל לרומי, כדי לבקש מהקיסר הרומאי הנחה במיסים שהוטלו על היהודים, אנו עוסקים בגדולי ישראל שכיהנו בפרלמנטים השונים למען עם ישראל.
הגאון רבי מנחם זֵמְבָּה הי"ד (נרצח בידי הגרמנים ימ"ש ב-י"ט ניסן תש"ג, 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מאחרוני הרבנים בגטו ורשה ובנוסף היה חבר עיריית ורשה.
הגאון רבי יהודה לייב צירלסון (נפטר בתאריך י"א בתמוז תש"א -1941) כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב (ברוסיה ולאחר מכן ברומניה), וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, במקביל לכהונתו כסנאטור בפרלמנט הרומני בין השנים 1920–1926 למניינם.
מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן – הרב מפוניבז' כיהן בפרלמנט הליטאי, ולימים טענו בשמו שבארץ ישראל אינו נוהג כך מחמת הקריעה שהוא יערוך בבגדיו כשיאמרו דברי כפירה בכנסת ישראל.
הרב יצחק רובינשטיין (נפטר בכ"ד בחשוון תש"ו, 1945) היה רבה של העיר וילנה ופעיל ציבור ציוני דתי בליטא שבין שתי מלחמות העולם. כיהן כציר בסיים וכסנאטור בסנאט של פולין.
כמעט שכחנו את הפרלמנטר הראשון ככל הנראה, הוא הגאון רבי דב בער מקרקוב (מהרד"ם) נפטר בשנת תר"ל, 1870, שהיה הרב הראשי של קרקוב וורשה ומנהיג ציבור יהודי, נבחר כסנטור בגליציה, ולפרלמנט האוסטרי. המפורסם שהיה משתדל לפדות בחורים משרות בצבא פולין.
בארץ ישראל ובפולין כיהן פאר כיו"ר "אגודת ישראל" שנים ארוכות הגאון רבי יצחק מאיר לוין שבצוואתו הועידו אביו לרשת את רבנות העיר 'בנדין' לאחר שהוא קיבל סמיכה לרבנות מאביו ומדודו הגאון רבי יעקב מאיר בידרמן מגדולי רבני וורשא וחותנו של האמרי אמת.
הרב לוין באצילות נפש ויתר לאחיו הצעיר על תפקיד רבה של העיר 'בנדין', ופעל ישועות בתחום הפוליטי הכלל ישראלי, במשך שלושים שנה כיו"ר "אגודת ישראל", ביניהם כיהן כשר החרדי האשכנזי הראשון וכמעט היחידי עד שליצמן קיבל אישור ממועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' לכהן כשר הבריאות והשיכון (יש לציין שכרגע הוא התפוטר).
בפרקים הבאים נרחיב על עוד פרטים ומסמכים מעניינים בנושא...
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות