במהלך שיעור הדף היומי אותו הוא מוסר זה למעלה משנה, התייחס הרב יעקב קנייבסקי, נכדו ונאמנו של מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי, לבחירות הקרובות ובעיקר לאיומים של אנשים חרדים שלא יצביעו למפלגות החרדיות בגלל טענות שונות והסביר מדוע בכלל אדם חרדי הולך לקלפי להצביע. תיעוד הדברים הגיע לידי 'כיכר השבת' ומתפרסם לראשונה.
"למדנו אתמול בגמרא (פסחים)", פתח קנייבסקי, "הגמרא סיפרה סיפור על אמורא שהגיע לאיזה מקום, והוא לא ידע איך נוהגים, איך עושים שם את הקידוש, אמרו לו תעשה קידושא רבא, הוא לא ידע למה מתכוונים, אז הוא עשה את הקידוש לאט, רצה לראות מה התגובה של הציבור - וזה עבד, והוא אמר אחרי זה 'החכם עיניו בראשו'".
"הלשון הזאת, אפשר להשאיל אותה בדיוק לתקופה הזאת", הוא המשיך, "אנחנו נמצאים ברגעי הכרעה, בעוד ימים ספורים נצעד לקלפי וכל אחד יש לו את הזכות בחירה, לבחור במי שהוא מאמין ובמה שהוא מאמין".
"לכל אדם יש זהות, את הזהות - היחיד שקובע זה הבנאדם בעצמו", הוסיף קנייבסקי בתיעוד המתפרסם ב'כיכר', "אדם יש לו זהות, ואדם צריך להבין, בן אדם ירא שמים, ששומר על קלה כבחמורה, בן אדם שציות לחכמים הוא בעיניו ערך עליון, אז הצבעה בבחירות זה לא הענקת כוח לנציג כזה או אחר, ממש לא זה הסיפור.
"אדם שהולך להצביע, אדם ירא שמים, שהולך ומצביע בבחירות, הוא רק נותן ביטוי לזהות שלו. הוא בא ואומר, 'אני הזהות שלי היא כזאת, ולא אחרת'. יש בזה שתי משמעויות, דבר ראשון הוא אומר אני כזה, דבר שני הוא אומר אני לא כזה, וזו אמירה ערכית, זה לא שליחת נציג כזה או אחר, ועניין של מנדטים - שזה גם חשוב אבל לא זה העיקר, העיקר הוא בנאדם בא ואומר 'חבר אני לכל אשר יראוך', אני, הזהות שלי היא זהות של אדם בסגנון כזה".
"ולכן", הוסיף קנייבסקי והתייחס לשיח אצל גורמים שונים נגד המפלגות החרדיות, "היום כשאנחנו שומעים שיח, של כל מיני אנשים שדנים - האם אנחנו מרוצים מהחברי כנסת, האם אנחנו מרוצים מהפעילות שלהם, האם אנחנו רוצים שאלו יהיו חברי הכנסת שלנו או שאנחנו רוצים שיהיו אחרים, האם אנחנו רוצים שיהיה לנו כזה שר תחבורה או כזה, האם אנחנו רוצים שיהיה לנו ראש ממשלה כזה או ראש ממשלה כזה, הכל דברים יפים, ונחמדים מאוד - לא בשביל זה הולכים לקלפי. לקלפי הולכים - 'והחכם עיניו בראשו', החכם יודע לקראת מה הוא הולך ויודע שמה שהוא עושה זה משליך על כל החיים שלו, על הדורות שלו, על הילדים שלו.
"הרב (מרן הגר"ח קנייבסקי. ח"ש) בזמנו, כולם זוכרים את הווידאו הנוראי שהרב הנחיל לנו בתחילת המערכה של כל הבחירות האלה בשנתיים האחרונות, ששאלו את הרב מה אפשר להגיד לאנשים שהולכים ורוצים להצביע למזרוחניקים, הרב אמר תגידו להם - 'הילדים שלהם יהיו כאלה'. אפשר להסתכל על זה במובן סגולי, העונש - מידה כנגד מידה, אבל אני חושב שיש פה דבר יותר עמוק.
"בן אדם שמצהיר - הזהות שלי היא כזאת, הילדים שלו גם רואים את זה, זה מה שהילדים שלו מבינים - אם אבא שלנו חשב שבשביל שיהיה שר תחבורה כזה, או בשביל שיהיה ערך לאומני כזה, או בגלל שהוא כעס על חבר כנסת שלא עזר לו באותו רגע שהוא רצה שיעזור לו - ויכול להיות שהוא צודק, אבל אם בגלל זה הוא הלך ועשה מעשה, ביום הזה שהקב"ה נתן לנו את האפשרות, לכל בן אדם, להכריז, מה הזהות שלו, מה הערכים שבהם הוא מאמין, למה הוא משתייך ולמי הוא משתייך.
"אם הוא בחר באותו רגע, בגלל נגיעות אישיות או בגלל כל מיני חשבונות מאוד מוצדקים ונכונים, להגיד ולומר, לבוא ולהצהיר - אני הזהות שלי היא כדאיניקית, אני עושה מה שאני חושב שטוב לי, מה שאני חושב שטוב למדינה, מה שאני חושב שטוב לאנושות, אני הוא זה שמחליט, אז הילדים שלו רואים את זה, וזה לא עונש של מידה כנגד מידה, אלא אי אפשר לחנך ילדים ככה, אי אפשר לחנך ילדים לערכים שאנחנו רוצים שיתחנכו ומצד שני להגיד 'אבל אנחנו מבינים יותר טוב, יש לנו דעה עצמאית, יש לנו מה לומר'. יש לך מילה? הילדים שלך גם יהיה להם מילה, ואז אתה כבר לא תשלוט בזה ולא תוכל להגיד 'אני התכוונתי ללכת רק עד שמה, לא התכוונתי שעד כדי כך', לא, ברגע שיצאת משליטה, העסק יוצא משליטה וההשלכות נוראיות".
לסיום, הוא אמר: "לכן, החכם עיניו בראשו, אדם שרואה למרחקים, שרואה את העתיד שלו לנגד עיניו, שחרד לגורל ילדיו ועתידו, עומד ואומר בשעה כזו שיש לי את ההזדמנות להגיד למי אני שייך ולמה אני שייך, אני אשים בצד את כל החשבונות האחרים, את כל הנימוקים המשכנעים, ואני אגיד - יכול להיות שזה נכון, אבל כשזה נוגע כלפי עצמי, שאני צריך להכריז איפה אני שייך - אני שייך להשם ולתורתו, שם אני רוצה שהחיים שלי יהיו, שם אני רוצה שהצאצאים שלי יגדלו, בכזו מסגרת, בכזו זהות ובכזה עתיד".
הצגת כל התגובות