יו"ר רע"מ מחמוד עבאס ביקר בשבוע שעבר בבית הכנסת בעיר לוד שנחרב בידי פורעים ערבים, ולאחר שגינה את הפגיעה בבית הכנסת, הבטיח לראש עירית לוד יאיר רביבו לתרום לשיפוץ בית הכנסת: "אנחנו נשתתף במה שאנחנו יכולים וניזום, זה חובה של כולנו"[1].
אירוע ייחודי זה של 'דו קיום' בין ערבים ישראלים מסוגו של מחמוד עבאס, לבין יהודי לוד, נותן לנו הזדמנות לחזור אחורה במנהרת הזמן לכמעט לפני שלוש מאות שנים עת אירע מקרה הפוך: נבנה מסגד מוסלמי במימון יהודי.
בשנת ת"ק (1740) עלה המקובל רבי חיים אבולעפיה לעיר טבריה עם קבוצה מתלמידיו. לראשונה מאז חורבן הבית, שליטי הארץ הנכרים הרשו ליהודים לעלות לארץ ישראל, הרגשתם של היהודים הייתה 'אתחלתא דגאולה', כפי שהובא בספרי תלמידיו.
רבי חיים אבולעפיה עצמו נולד בחברון, גדל בתורה בירושלים, ממנה עבר לכהן כרבה של צפת, משם עבר להיות רב ראשי לעיר איזמיר שבטורקיה. כל העת שאף לשוב לארץ אבותיו.
בשנת ת"ק (1740), הזמין אותו מושל הגליל דאהר אל עומר לבוא לטבריה ולבנותה עקב מרד של דאהר על שליטי הארץ הקודמים, ורצונו שיהיה לו תושבים נאמנים.
ר' חיים, שהיה אז כבן שמונים, עלה ארצה עם משפחתו, ותוך זמן קצר הצליח לייסד קהילה לתפארת, בנה בית כנסת, בית מדרש ובית תמחוי, ונטע כרמים ופרדסים. ר' חיים עצמו נודע בכל ארצות האזור, ואף הגויים כבדוהו מאוד, כדבריו: "אשר נתנני אלקים לחן ולחסד בעיני שרי הארץ".
באותם שנים דאהר אל עומר הזמין גם מוסלמים להתיישב בעיר טבריה, והם רצו לבנות מסגד כיאה לכל קהילה מוסלמית.
כך נבנה מסגד א-זידאני בשנת 1743 למנין אומות העולם. עד היום ישנה כתובת בחזית המסגד המאשרת שנבנה בשנה זו.
בספר טבריה לעודד אבישר עמ' 248 הובאה מסורת לפיה תושבי טבריה בראשות המקובל ר"ח אבועלפיה השתתפו בהוצאות מסגד זה. כל זה אירע כי הערבים דרשו שהבית כנסת היהודי לא יושלם עד שיבנה מסגד. כך גם סופר על מסגד נוסף בטבריה ששמו 'אל-בחרי" ששופץ בכסף רב של יהודים בשנות ה-80 של המאה ה-19.
בשיחה שערכתי עם מורה הדרך ד"ר חגי עמיצור מהמכון ללימודי הגליל ומגדולי המומחים להיסטוריה של העיר טבריה, נמסר לי שישנם עוד סיבות לכך שהמקובל הגר"ח אבועלפיה השתתף בבנית המסגד א-זידאני.
צריך להבין, אומר עמיצור שדבר כזה ששליט בדואי ממוצא מוסלמי מזמין מעצמו קבוצת יהודים להתגורר בעיר טבריה, לא היה קיים מאז חורבן בית המקדש. יתכן אף שהגר"ח אבועלפיה מרצונו החופשי השתתף בבניית המסגד, כדי לעורר דו קיום אמיתי בין המוסלמים והיהודים בעיר טבריה של אז, וכדי ליצור אימון בין הצדדים.
[1] הובא ב'כאן חדשות' בפרסום ב'כיכר השבת'.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות