תושבי אוסטרליה החרדים חווים תשרי ב"כלא" - ללא חגים

הקהילות החרדיות והדתיות ברחבי אוסטרליה, חוות משבר קשה מאחר ומדינת אוסטרליה מצויה זה מספר חודשים בסגר מחמיר, המקיף את כל תחומי החיים, בשל נתוני הקורונה.

הנושא המעסיק במיוחד בימים אלו את הקהילות הינו חגי תשרי. מזה מספר חודשים אסור לקיים בשטחי המדינה מנייני תפילה, נישואין, וענייני דת אחרים. הגבלות קשות הוטלו גם על בריתות, הלוויות ועוד.

הממשל נוקשה במיוחד בכל הקשור לנהלי הקורונה, והעם האוסטרלי ברובו המוחלט משתף פעולה. כך גם היהודים שומרי המצוות, שמצייתים בקפדנות לכל תנאי הסגר הקשים - מלבד מיעוט קטן מאד שמתעקש לנהל עסקים כרגיל.

כל כוחות המשטרה פועלים בתקופה זו באופן מלא על מנת לאכוף את התקנות, וכמו כן הוקצו לכך כוחות צבא. מניינים שהתעקשו להתקיים בניגוד להוראות נקנסו בסכומים גבוהים, כך מניין של כמאה מתפללים שהתגלה בראש השנה נקנס בכחצי מיליון דולרים - כך נודע ל'כיכר השבת'.

"למעשה אנחנו בכלא כבר כמה חודשים, ואין דרך החוצה", מתאר ט', חרדי תושב סידני, בשיחה עם שליח 'כיכר השבת' באוסטרליה דניאל ישגר. לדבריו, "האוסטרלים צייתנים ולא מפגינים על שום דבר, והמשטרה פועלת ללא פשרות. מספיק שתכתוב פוסט שיש בו מעט הכחשת קורונה, וכנראה שוטרים יגיעו לדפוק אצלך בדלת".

"למעשה, אתם הישראלים בכלל לא מבינים כמה אתם ברי מזל, בגדול הכל אצלכם חזר לשגרה ואם יש כעס על מגבלות הקורונה זה על קטנות ממש. אנחנו בכלא, וגם לעזוב את המדינה אין סיכוי", חותם ט' בעצב.

חיי הדת מושבתים

"הדבר הכי בולט הוא קודם כל בתי הכנסת", משתף הגאון רבי יהורם אולמאן בראיון מיוחד שהוא מעניק ל'כיכר השבת'. הרב אולמאן הוא אב בית דין בעיר סידני ומדינת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, מחבר ספר 'מלשכת הדרום' ורב בולט בדיני אבן העזר ותחום הגיור.

"כבר כשלושה חודשים, בתי הכנסת סגורים בשבת ובחול, אין קדיש, אין קריאת התורה", מספר הרב ומוסיף כי "עד לאחרונה, לא היתה אפשרות לערוך חופה וקידושין בכלל. עכשיו התירו במניין מוגבל".

"בריתות נערכות בלי מניין. אפשר לעשות ברית עם מוהל, סנדק שגם מתפקד כעוזר למוהל, ואבי הבן. לגבי עבודת בית הדין, הדבר היחיד שאנחנו לא עושים ב'זום' הוא סידור גיטין. כל המפגשים האחרים אנו עושים דרך 'זום'.

"המקוואות פתוחים, אבל יש מגבלת מרחק שמונעת נסיעה מעבר ל-5 ק"מ, ולכן נשים שגרות רחוק מקבלות מכתב מבית הדין שמסביר שמקווה הוא דבר הכרחי עבורן", מסביר הרב אולמאן.

ט' מסידני מספר על זווית נוספת: "בהלוויות מותר על פי החוק רק עשרה משתתפים. מאחר ובכל יום כמעט נפטר יהודי אחד בקהילה היהודית, מתארגן בבית ההלוויות מניין לתפילה, כאשר רק מי שיש להם 'חיוב' מורשים להגיע".

תקיעת שופר בחופים הפרוצים

"בראש השנה, בתי הכנסת היו סגורים", מספר הגר"י אולמאן. לדבריו, "התפללו ביחידות, בלי מניינים. אבל ברגע האחרון הרבנים והעסקנים הצליחו והממשלה אישרה תקיעות שופר במקומות מסויימים, בפארקים ובחופי הים. לכל רב קהילה היה מקום מסויים שבני קהילתו הגיעו אליו בקבוצות קטנות, ועשו להם את התקיעות".

יצויין שישנם הבדלים מסויימים בהגבלות הקורונה בין מלבורן לבין סידני - שתי ערים מרכזיות בעלות אוכלוסייה יהודית גדולה. "בסידני החוקים מעט פחות נוקשים, כך שניתן לקיים התקהלות בחוץ עד חמישה אנשים", משתף ט' מסידני בשיחה עם 'כיכר'.

"מה שעשינו, מצאנו רחובות קטנים ושקטים ונעמדנו להתפלל - חמישה מתפללים מכל צד של הכביש, וכך הצלחנו לקיים איכשהו תפילה נורמלית בראש השנה. במלבורן לעומת זאת, הממשל מחמיר יותר ואסור להתקהל כלל באוויר הפתוח, כך שגם פתרון זה לא היה אקטואלי ופשוט התפללו בבתים, לבד".

למרות שלתקיעות נמצא כאמור פתרון דחוק - לעשות אותן בחופים ובפארקים - ט' מסביר שזה הרבה יותר מורכב מכפי שחשבנו. "בעונה הזו אמנם יש מזג אוויר נעים, אך בפארקים ובעיקר בחופים ישנה פריצות רבה. אנחנו עומדים על החוף לבושים בטלית ובקיטל, בתוך הרגעים המרוממים של תקיעת השופר, ומוקפים במראות שחץ מכל כיוון".

הרב אולמאן בוחר לראות את הצד החיובי: "המבצע הזה של תקיעת השופר היה בהצלחה גדולה, והיה ממש קידוש השם. הרבה גויים הסתכלו ושאלו שאלות, והתייחסו לזה בכבוד. אני חושב שאפילו בשנים הבאות, כשאם ירצה ה' בתי הכנסת יהיו פתוחים, הרבנים ילכו למקומות האלו כדי לזכות יהודים רבים שלא באים לביהכ"נ".

ההיערכות ליוה"כ ולסוכות

"אף על פי שאנו ימים ספורים לפני יום כיפור, עדיין לא ידוע מה יהיה", מספר הרב אולמאן. "אנחנו משתדלים לבקש מהממשלה שהם ירשו תפילות במניינים מצומצמים, אבל עדיין לא ברור מה יהיה. כך גם לגבי סוכות.

"הממשלה מבטיחה שמאמצע חודש אוקטובר יתחילו להקל במגבלות, ומאוד יתכן שהם יתחילו לאפשר תפילות בבתי כנסת".

אנו מבקשים להבין, כיצד רוכשים צרכי חג כגון ארבעת המינים, כאשר לא ניתן להפעיל שווקים כמדי שנה?

"לגבי ד' מינים ספציפית, זה נושא מורכב כי גם בכל שנה המחירים פה יקרים מאד, הסט הכי הכי בסיסי נמכר כאן בכל שנה בכ-150 דולר", משתף ט' מסידני. לדבריו, "השנה, אתה מתקשר למוכר הד' מינים ומזמין סט, ואז מקבל עד הדלת שלך את הסט באריזה סגורה.

"ברגע שהזמנת את הסט אתה מכניס הביתה ומסתכל מה קיבלת, אבל אין החזרות ואין טענות, אתה מרוצה ממה שקנית וזהו. מובן שאת האתרוג אין למי להראות השנה ולהשוויץ, כי אין מניינים גם כך", לדברי ט'.

איך נשארים אופטימיים?

"סוף כל סוף אנחנו פה כדי לעבוד את השם בכל תנאי ובכל מצב", משיב אב"ד סידני. "ולכן אם הקב"ה שם אותנו במצב כזה, שאנחנו צריכים להתפלל ביחידות בשבתות ואפילו בראש השנה, אנחנו צריכים להבין שזו העבודה שלנו ולעשות אותה בשמחה.

"אנחנו אופטימיים שבקרוב ממש המצב ישתנה, ונזכה גם לגאולה פרטית ואי"ה גם לגאולה כללית", מאחל הרב.

• סייע בהכנת הכתבה: דניאל ישגר, סידני