פרק ב': אנו עסוקים בספר "חשבון הנפש" מאת החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב, וביחס של גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א לספרו, האם הוא "ספר מוסר" חשוב, או בסך הכול העתקה מנכרים שאין בה כל קדושה.
החכם לֶפין נולד בעיירה סטנוב בחבל פודוליה שבאוקראינה. ובעקבות קריאת ספר האלגברה[1] "אלים" של אב"ד ור"מ המבורג ואמסטרדם הגאון רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו, המכונה יש"ר מקנדיאה (שהש"ך מביאו להלכה[2], החיד"א הזכירו שהיה חכם בכל החוכמות, וכן מרנא החזון איש מזכיר אותו[3]), גברה תשוקתו ללמוד לימודי חול.
החכם לפין הכיר אישית רבים מראשי ההשכלה. בברלין פגש את משה מנדלסון, שכיום דמותו היא סמל של אפיקורסות לדיראון עולם, והתנועה הרפורמית ראתה בו את מייסדה.
החכם לפין הקשיב לעצתו של מנדלסון ותרגם לעברית ספר רפואה שווייצרי בשם "רפואות העם", שעליו קיבל שלל הסכמות מגדולי ישראל, בהם גדול הפוסקים באותה העת: ה"הפרי מגדים", וכן מורו ורבו אז - משה מנדלסון.
החכם לפין נדד בערים רבות והתעכב כמה שנים בעיירה אוסטיה, שם התגורר באחוזתו של תלמידו של בעל ה"שאגת אריה", ה"מתנגד" המפורסם ר' יהושע צייטלין. באחוזתו כתב את ספר המוסר שלו "חשבון הנפש".
כמו משכילי גליציה, החכם לפין התנגד בחריפות לתנועת החסידות, ואף הציע לשלטונות באותה העת לאסור על לימודי חסידות והפצת הקבלה להמונים.
במקביל יצא בביקורת נגד משכילים מפורסמים, וטען שהם אינם שומרים מצוות ומזלזלים בהלכה.
בשנת תקס"ח (1808) עבר החכם לפין לגליציה, שם התיידד עם משכילים: חתנו של בעל "קצות החושן" - שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), נחמן קרוכמל (רנ"ק) ויוסף פרל. הוא תרגם שם כמה מספרי התנ"ך ליידיש, בתוספת ביאור עברי. בעקבות מפעל זה יצאו ספרים על משלי וקהלת.
החכם לפין כתב ספר אנטי-חסידי בשם "מחכימת פתי", בסגנון דומה לזה של הספרים "מגלה טמירין" ו"בוחן צדיק", מאת משכילי גליציה שיצאו חוצץ כנגד החסידות.
יש הטוענים שאם בגרמניה הוכר משה מנדלסון כאבי המשכילים, - הרי שבגליציה הוכתר החכם לפין בתפקיד דומה.
מפאת כך, היו שחשבו שהחכם לפין יהיה יורשו של מנדלסון, אולם הדבר לא יצא אל הפועל.
ישנם טוענים שבספר 'חשבון הנפש' של החכם לפין הועתקו רעיונות מספרו של הנכרי בנג'מין פרנקלין. לטענה זו התייחס באריכות רבה הגאון רבי ניסן ווקסמן, רב העיר לייקווד, ובפרקים הבאים נביא את טענותיו.
נשמח לקבל מכם, גולשים יקרים, מידע על הפצת הספר "חשבון הנפש" בהיכלי התורה ובבתי הכנסיות והמדרשיות. אם מצאתם את הספר בארון ספרי המוסר בישיבה או בכולל שלכם - נשמח שתצלמו זאת ותשלחו למייל sisraerl@gmail.com, כדי שנפרסם את התמונה בכתבות הבאות (אם תרצו קרדיט נעשה זאת כמובן, ואם לא - נכבד את בקשתכם).
[1] וספרים נוספים
[2] ש"ך יו"ד פט
[3] ראה מאמרו של הרב יהושע ענבל, קובץ ישורון לד לדרכי פסיקותיו של המשנה ברורה, והחזון איש
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות