וועדת החקירה לאסון מירון תשפ"א, תתכנס היום (חמישי) לראשונה עם השופטת דבורה ברלינר, לאחר שלא התכנסה זמן רב בשל פטירת של השופטת מרים נאור.
בפני הוועדה, בה חברים מלבד ברלינר, גם הרב מרדכי קרליץ והאלוף במיל' שלמה ינאי יופיעו היום ארבעה עדים לפי הסדר הבא:
• תנ"צ שוקי תחאוכה, סגן מפקד מחוז הצפון
• סנ"צ רמי חורי, מפקד תחנת עפולה
• רפ"ק רומן ירמנקו, קצין אג"מ, תחנת נוף הגליל
• נצ"מ אלי סילוק, מפקד תחנת נצרת
העדות של שוקי תחאוכה
תחאוכה: "נכנסתי לתפקידי כשבועיים לפני הילולת ל"ג בעומר, וביקשתי לזמן דיון דחוף בהשתתפות קציני המטה שהציגו את אישורי התוכניות לקראת ההילולה. ההתרשמות שלי היתה שפיקוד הצפון עשה עבודה טובה לפי הספר לקראת ההילולה".
תחאוכה: "כאחד שמכיר את מירון, הבעיות העיקריות לדעתי עסקו בכמות האנשים ובשטח הגיאוגרפי שבנוי טלאי על טלאי".
ברלינר: "בשלב שבו נכנסת, מה חשבת שצריך עוד לתקן במירון?"
תחאוכה: "השתתפתי בדיונים שנערכו מידי יום. הדיון שנערך יומיים אחרי שנכנסתי לתפקידי עסק בעיקר בקורונה ובנושא ההתקהלות. לדעתי הגיע הזמן לחוקק חוק שיגביל את הקהל במירון ובאירועים דתיים נוספים".
ברלינר: בדיון הבעת את עמדתך מצד אחד לאפשר לעמך ישראל לעלות למירון ללא הגבלה, ובדיון אחר אני רואה שציינת מספר של 10,000 משתתפים בלבד. איך זה מסתדר?
תחאוכה: בדיון שעסק בקורונה אכן ציינתי שצריך לאפשר לעמך ישראל לעלות. בנושא הצפיפות ציינתי בישיבות נוספות שיש להגביל את המשתתפים.
תחאוכה: "מה שצריך במירון זה אומץ מנהיגותי של הממשלה שיסגרו את הר מירון לתקופה של שנתיים, כדי לבצע הריסה של כל השטח מלבד הציון כמובן, ולבנות סוג של אצטדיון שיכיל כמות מסויימת של אנשים שיוכלו להגיע ולחגוג את ההילולא".
ברלינר: "היכן היית בזמן האסון?".
תחאוכה: "כמה דקות לפני האסון סיירנו בשטח, ובדיוק כשהגענו למפקדה למטה, התחילו להתקבל דיווחים על אירוע חריג, ומייד חזרנו למעלה".
ברלינר: "מדוע לקח לכם דקות ארוכות לזהות את מיקום האירוע ולחלץ את הפצועים?"
תחאוכה: "השוטרים שלנו היו בשטח תוך כדי האירוע. מטבע הדברים באירוע כזה לוקח זמן להבין בדיוק מה שמתרחש".
ברלינר: "אתה יודע לומר לי תוך כמה זמן הגיעו השוטרים וכוחות ההצלה למקום האירוע?".
תחאוכה: "מספר דקות בודדות".