כשנכנס הנער (ההיסטוריון לעתיד) יוסף הכהן (בן המאה ט"ז) לבית חמיו רבי אברהם הכהן רב העיר בולוניה בצפון איטליה, הוא פגש לראשונה אנשים מפורסמים שבאו ונכנסו בבית רבה של העיר.
אחד מהם היה רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ עליו הסביר לנער יוסף הכהן גיסו לעתיד יהושע: "זה ר' עובדיה ספורנו, דוקטור עם תואר מאוניברסיטת פירארה, מורה של מלומדים מפורסמים, שבאים מגרמניה ללמוד אצלו עניני יהדות".
התואר דוקטור לא עשה רושם על הנער יוסף הכהן בגילו זה. לימים, שוחח יוסף הכהן עם אשתו פאלומה שהפטירה ואמרה "מסכן". לימים, יוסף הבין שאשתו התכוונה להרגשתו של ר' עובדיה ספורנו שלמרות שהשלטונות התירו לו ללבוש בגדים מפוארים בשל תוארו הרם, הרגיש ר' עובדיה את הזלזול של בני האצולה הנוצרים שלמדו אצלו באוניברסיטה[1].
רבינו עובדיה סְפוֹרְנוֹ המפורסם בשם "הספורנו" חי ופעל במאה הט"ז, ופורסם בעיקר מפירושו לתורה המופיע במקראות הגדולות.
רבנו עובדיה ספורנו עסק לפרנסתו כרופא והיה מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה. רבנו עובדיה ספורנו לא זנח לימודים כלליים ובכללם פילוסופיה, מתמטיקה, בלשנות ורפואה. הוא אף חיבר ספר בעברית שאותו לימד נוצרים, אחד מהם ההומניסט והפילוסוף הגרמני יוהנס רויכלין, שלמד את השפה העברית אצל רבנו עובדיה ספורנו.
רויכלין הנוצרי, לאחר שטעם את טעמה של העברית בשיעורי רבנו עובדיה ספורנו, אף התעניין בתלמוד ובקבלה. מופלא ביותר יחסו ליהדות, שכן הוא נאבק עם המומר יוהנס פפרקורן שר"י שחפץ להשמיד ספרי התלמוד. עמדתו של רויכלין גרמה שחבריו הנוצרים יאשימהו במינות, אך לבסוף הוא זוכה.
רבנו עובדיה ספורנו, סבל מרדיפות אנטישמיות במהלך חייו, ונאלץ לנדוד בין ערי איטליה עד שהתיישב בבולוניה עם אחיו חננאל. בבולוניה יסד בית דפוס עברי ועסק ברפואה.
למרות שרבנו עובדיה ספורנו פורסם בעיקר מפירושו לתורה, הוא לא הזניח את לימוד תלמוד בבלי. ר"מ קאצנלינבוגן פנה אליו בשאלות תלמודיות (שו"ת סימן קצ"ב) ומזכיר את שמו בתארי כבוד מפליגים. גם רבי יחיאל אשכנזי התכתב אתו בלימוד.
אחד מספריו של רבנו עובדיה ספורנו היה 'תרגום עברי' ל"שמונת היסודות" של אֵוּקלידס אבי הגאומטריה שחי ופעל באלכסנדריה בתקופת תלמי הראשון (כ-300 שנים לפני הספירה).
יצוין שספר אֵוּקלידס הוא אחת היצירות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המתמטיקה, המקובל ר' ברוך שיק משקלוב שחי בתקופת אדונינו הגר"א אף טען שהגר"א עודד אותו לתרגם ספרי מדע לעברית, כפי שכותב בהקדמתו לספר אוקלידוס: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד"[2].
רבנו עובדיה ספורנו פגש בעיר ריניו את הרמ"ע מפאנו[3]. אחד מספרי רבנו עובדיה ספורנו הוא 'אור עמים' (בולוניה 1537) בו הוא לחם כנגד האפיקורסים הפילוסופים ואף כתב בהקדמתו שהוא מתנצל כי כתב ספרו מפני שראה כי גם הרמב"ם טעה להאמין באריסטו. את ספרו זה הקדיש רבנו לכבוד הנרי השני מלך צרפת.
- לקריאה נוספת: ראובן בונפיל, חיי יוסף, רומן היסטורי, מאגנס תש"פ
•
[1] ר' יוסף כהן נולד בשנת ה'רנ"ו (1496) בצרפת לאביו ר' יהושע, שהגיע לצרפת יחד עם גולי ספרד. משם עברו לאיטליה, ושם למד ר' יוסף תורה והשכלה כללית. ר' יוסף שימש כרופא בערי איטליה השונות ונשא לאשה את בתו של רב העיר ונולדו להם שלושה בנים שכולם נפטרו בחייו. תלאותיו נמשכו כאשר גורשו היהודים מהעיר ג'נובה. ר' יוסף חיבר ספרים ושירים רבים, בתוכם ספרו העיקרי, - 'עמק הבכא' - הספר מתאר את קורות עם ישראל. לאחרונה פרופ' ראובן בונפיל הוציא ספר 'חיי יוסף', שמספר את חייו כרומן היסטורי ע"י הוצאת מאגנס.
[2] לא נכנס במאמר זה למחלוקת ההיסטורית על אמינות טענה זו של המקובל ר' ברוך משקלוב
[3] יש שסבורים שזה היה ר' עובדיה ספורנו שחי בדור אח"כ.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות