פרק ה': ראינו בפרקים הקודמים כמה דעות שלפיהן הרב מבריסק סירב לפגוש את בן גוריון. בספר 'עולמם של גדולים' (ואלה תולדות יצחק, פרקי חייו של הג"ר ברוך יצחק לוין, רבה של שכונת מקור חיים בירושלים, עמוד קסו), מסופר שאחרי הפגישה המפורסמת בין החזון איש לבן גוריון, סיפר הרב מבריסק לר' ברוך יצחק שמה שכתבו בעיתון 'פנים אל פנים' (וכנראה בעקבותיו נגררו כותבי ההיסטוריה, וכן כתבו בספר 'פאר הדור' חלק חמישי) כאילו הוא אינו רוצה להיפגש עם בן גוריון - לא מיניה ולא מקצתיה.
- מדוע הרב מבריסק לא נלחם נגד החזון איש?
- חשד השווא שחשדו חכמי ירושלים ב'חזון איש'
- כך הגיב החזון איש למכתב על 'החשד' כלפיו
- מה סבר הרב מבריסק על פגישת החזון איש עם בן גוריון?
האמת היא שהיה מעשה שנה לפני כן, שבא שליח מראש הממשלה דוד בן גוריון וביקש כי השניים ייפגשו. שאל הרב לשם מה? וענה לו, ובענין זה הביע הרב דעתו בפני השליח והשליח מסר את הדברים לבן גוריון, וממילא לא נשאר בשביל מה להיפגש.
סיפור זה מצוטט גם בספר רבבות אפרים לר' אפרים גרינבלט תלמידו של הרב לוין בהקדמה לח"ו.
הגאון רבי ברוך יצחק לוין (חי בשנים תר"ע-תשמ"ט) כיהן כראש ישיבת מקור חיים ורב שכונות מקור חיים וקריית שמואל בירושלים.
הגרב"י לוין נולד בליטא, ולמד בישיבת גרודנה אצל מרן הגר"ש שקופ. לאחר שעלה לארץ ישראל למד בישיבת לומז'ה והתקרב למרנא החזון איש.
בשנת ת"ש (1940) הקים הגרב"י לוין את ישיבת מקור חיים. בפרוץ מלחמת העצמאות נאלץ לעזוב את שכונת מקור חיים ועבר לשכונת זכרון משה במרכז העיר, שם התגורר בביתו של הרב מבריסק, שבעקבות המלחמה עבר להתגורר בתל אביב.
הגרב"י לוין נכנס למעונם של החזו"א והרב מבריסק. הוא פתח את ישיבתו עבור עולים חדשים מארצות המזרח ומינה ר"מים מתאימים. אחד מהם התפרסם לימים כמרן פאר הדור הגר"ע יוסף.
שנים רבות כיהן הגרב"י לוין כרבה של שכונת קריית שמואל בירושלים ובהמשך חייו הקים בד"ץ לממונות. נפטר מהמחלה הידועה בכ"א באלול תשמ"ט.
• • •
למעשה בפולמוס זה של אי פגישת הרב מבריסק ובן גוריון, הבאנו מספר מקרות סותרים לחלוטין, והדברים לא ברורים דיים.
שאלתי בעניין את ד"ר יאיר הלוי, העוסק במחקר ההגות והחברה החרדית ואף כתב עם פרופ' נפתלי רוטנברג מאמר על הרב מבריסק, שהתפרסם בקובץ "הגדולים". לדברי הלוי, מסתבר יותר שהרב מבריסק אכן התנגד לפגוש את בן גוריון, ואף נימק זאת בדברי המשנה "אל תתוודע לרשות", זאת משום שכך העיד יצחק נבון עצמו, שבא לבקש זאת מהרב, וכן משום שר"ש מלר מביא דברים זהים מפיהם של שלושה מבניו של הרב מבריסק. כך גם התפרסם בעיתונות התקופה, וככל הידוע איש לא הכחיש זאת באותן שנים.
הדברים משתלבים היטב גם בעדותו של הרב גרוסמן, שהרב מבריסק חשש מאוד אפילו מהפגישה של בן גוריון עם החזון איש. הטענות החולקות פורסמו רק לאחר שנים רבות. את מה שפורסם בעדויות החולקות שהרב מבריסק עצמו הכחיש זאת באוזניהם, ייתכן שכוונתו הייתה שאין עיקרון גורף שלפיו אסור להיפגש עם ראשי השלטון, שהרי רבים מגדולי ישראל עשו זאת לאורך הדורות. חוסר רצונו של הרב מבריסק להאריך בדיבור עם אישים שאינו מכיר, בפרט כאשר אין מדובר במטרה חשובה וברורה - מתאים לדברי הלוי לאופיו של הרב מבריסק כפי שמתואר במקורות רבים.
במדור 'היסטוריה ואקטואליה' התעמקנו לאחרונה בסברתו של הגר"מ מאזוז שמעשה שהובא בספרות המדרשים המיוחס לתנא רבי מאיר בעל הנס, שאריה אכל כזית מצלעותיו – מזויף.
עוד הבאנו את דעתו של שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שהמעשה נכון בהחלט, אולם על רבי מאיר אחר, ולא על תנא.
ממש לאחרונה דנו והתעמקנו במקורות הטוענים שהבעש"ט קיבל מסר ממרומים בעת עלייתו לארץ ישראל להשליך את בתו אדל למי הים הסוערים. הגרי"מ מורגנשטרן נימק שהיה זה כעין 'שעיר לעזאזל'. מעשה זה מטבע הדברים שנוי במחלוקת עזה, ויש מרבני ברסלב שטענו כי הוא מזויף. כזכור הגרי"מ מורגנשטרן העלה סברה שיש לבעש"ט דין של נביא שמותר לו לעקור דבר מן התורה, עי"ש.
עוד עסקנו בפגישת הגרי"ז והגר"ע יוסף (בגרסאות אחרות נטען שאין מדובר בגרי"ז, אלא בגאון מטשעבין) ועל המתנה שנתן הגר"ע יוסף לגרי"ז את ספרו 'יביע אומר'. לפי חלק מהגרסאות שהובאו שם הרב מבריסק התפעל מן הלמדנות, ולפי אחרות הוא התפעל מהבקיאות של הגר"ע יוסף.
אם מעשים שאירעו רק לפני 70 שנים כפגישת החזון איש ובן גוריון, והטענות שהגרי"ז התנגד לכך, וכן הפגישה של הגרי"ז והגר"ע יוסף שנויים במחלוקת - מה נאמר על מעשים שקרו לפני מאות רבות של שנים?
- תודה לד"ר יאיר הלוי ולעורך התורני הרב רפאל רפופרט שהפנו אותי לחלק מן המקורות על רבותינו מרנן החזו"א והגרי"ז זצלה"ה וסייעו להעמדת דברים כל תלם
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות