למרות הכח הרב, מקווה שהנציגים החרדיים יהיו שקולים יותר // בצלאל כהן

בצלאל כהן (צילום: יובל אצילי)

תוצאות הבחירות בשבוע שעבר, הביאו לשמחה רבה במחנינו. ההצלחה הגדולה של המפלגות החרדיות וחזרתן לעמדות כוח משמעותיות במדינה, לאחר שנה וחצי באופוזיציה ותחושה קשה בעקבות פגיעה בנושאים חשובים לנו ברוחניות ובגשמיות, היא בהחלט סיבה טובה לכך.

יחד עם זאת, חשוב לדעתי לזכור גם כעת, את הדברים שעליהם עלינו לדאוג דווקא בעת הזאת:

1. צרכי הקהילה החרדית - המפלגות החרדיות דואגות היטב לתקציבים לטובת הציבור החרדי, למוסדות החינוך, לארגוני רווחה וחסד, לקצבאות, לתמיכות, לסבסוד והנחות וכיו"ב.

אולם הן אינן דואגות מספיק למיזמים חשובים שנועדו לסייע לפרנסת משק הבית החרדי, בתחומים של השתלבות בתעסוקה, והן נרתעות עוד יותר מהתערבות בנושאים שנויים במחלוקת כמו רכישת מקצועות ותארים אקדמיים של הקהילה החרדית.

גם בתחום החינוך, המפלגות החרדיות אינן מסייעות לאלו המבקשים עבור ילדיהם מוסדות חינוך עם לימודים ברמה גבוהה יותר, ולעיתים אף מערימות קשיים על אלו הפועלים בתחום.

המפלגות החרדיות גם אינן מסייעות מספיק למניעת עוול ופגיעות בתוך הקהילה החרדית, ולעיתים הן אפילו מקשות על פיתוח מענים מקצועיים ואיכותיים.

חשוב מאוד שהקהילה החרדית עצמה תוכל להשמיע קול כלפי הנציגות החרדית, בנושאים הללו.

2. יחסי דתיים-חילוניים - כפי שהציבור החרדי חש שהדברים החשובים לו נפגעו בקואליציה ובממשלה שכיהנו כאן בשנה וחצי האחרונות, חשוב לזכור שהציבור החילוני עלול לחוש בשנים הקרובות תחושות דומות, הוא עשוי להרגיש שהמדינה פועלת בניגוד לטובתו ולערכיו בהיבט הכלכלי ובהיבטים נוספים.

הדבר עלול להעמיק את הקיטוב בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, ולדעתי הדבר הזה איננו טוב לאף אחד. חשוב לזכור שגם כשהכוח בידינו, עלינו לעשות את הדברים ברגישות והידברות, תוך חתירה להסכמות ולפשרות. אני מקווה מאוד שהנציגות החרדית בכנסת תהיה מספיק שקולה ואחראית בנושאים הללו.

3. יחסי יהודים-ערבים - הנציגות החרדית בכנסת נמנעת כמדומני מלעסוק בדרך כלל בשאלות הנוגעות לסכסוך היהודי-ערבי, במידה מסוימת נראה לי שנמצאה פעמים רבות שפה משותפת בין המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות. אולם הכוח הגדול שקיבלה כעת מפלגתם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, עלולה להחריף מאוד את היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל וביש"ע.

גם אם נרצה להתעלם מהסוגיות הללו, הסכסוך היהודי-ערבי והשלכותיו לא ייעלמו. העמדות הלאומניות של איתמר בן גביר, מעולם לא היו מקובלות על גדולי התורה במחנינו, והן עלולות לעלות לנו במחיר יקר.