פרק ג': אמש עסקנו בנס המבהיל המתואר על החכם הקדמון המקובל הקדוש רבי אפרים אנקווה עליו סופר שרכב על אריה כשנחש ארסי משמש לו כרֶסֶן.
הגאון רבי חיים בלייח מחכמי אלג'יר התלבט האם מעשה זה חובה להאמינו, או לא. כהקדמה לדיון זה, פסק הרב בלייח שחובה להאמין לניסי התנ"ך כפשוטם, ודלא כרבותינו הראשונים אבן עזרא, רלב"ג, והמפרשים שחיו בתקופת הראשונים 'נרבוני' ו'אפודי' שסברו שמדובר בניסים בדרך הטבע.
כעת הרב בלייח נפנה לדון בניסים המתוארים על חז"ל במשנה ובתלמוד, ובנושא זה לדבריו יש מחלוקת בין רבותינו הראשונים.
הרשב"א[1] בחידושיו לאגדות, כותב במפורש כי יש כוח לחסידים לשנות טבע, וכדוגמה המפורסם גבי נס קריעת נהר גינאי שלושה פעמים לרבי פנחס בן יאיר. כמו כן הוא מביא את דעת הרשב"ץ במגן אבות, ואת דעת ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו, שכולם תמימי דעה שבכל דור יש אפשרות לצדיקים לשנות טבע ולעשות ניסים.
מאידך הרב בלייח מביא את דעות הראשונים רבנו חננאל, הרי"ף והריטב"א שמיאנו להסביר את הניסים הכתובים בתלמוד כפשטם, ושפירשו ניסים שונים בתלמוד שהיו ב"חלום", כגון סוגיית 'תנורו של עכנאי', שרבנו חננאל פירש שהיה בחלום. וכן הנס שאירע לר' בנאה שפגש את אליעזר עבד אברהם, שפירשו הרי"ף והר"ח שהיה בחלום, וכן המהרש"א שפירש את המעשה עם החסיד שלן בבית הקברות שהיה בחלום.
שרשי המחלוקת האם להאמין בניסים כנגד הטבע, נמצאים כבר בגאונים. הבולט ביניהם היה 'רב שמואל בן חפני' חמיו של רב האי גאון.
חתנו של רב שמואל - רב האי גאון התנגד לפרשנות חותנו, וכתב עליו: "ומר רב שמואל גאון ז"ל וכיוצא בו שהרבו לקרות בספרי נכרים אומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים ולא יעשה נס אלא לנביא ומכחישין בכל מעשה שנאמר כי נעשה בו נס לצדיקים ואמרו כי אין זה הלכה".
מסכם רב האי גאון כנגד דעת חותנו וכותב: "ואנו סוברים כי הקב"ה עושה ניסים לצדיקים ונפלאות גדולות".
צידד בעמדתו של רב שמואל גאון היה רבנו סעדיה גאון (ראה בסוגית 'דיבור הנחש והאתון' רד"ק ורמב"ן שם).
ר' חיים בלייח מכריע שיש חובה להאמין לכך שחכמים בכל זמן יכולים לחולל ניסים, אולם הוא מגביל את אמונה זו בתנאים מסוימים. מעבר לתנאים אלו, סבור הרב בלייח שאסור להאמין ויש לפרשם בדרך הטבע.
הרב בלייח מסתייע מספר הברית לגאון הקדוש רבי פנחס אליהו הורביץ, הכותב שאם נאמין לכל נס שבא כדבר רגיל, נפל יסוד התורה חלילה.
התנאים להאמין לניסים מעל דרך הטבע לדברי הרב בלייח הם שניסים יכולים להיות 1: רק לצדיק, 2: רק לצורך מצוה, 3: לצורך ציבור. לפי כללים אלו סבור ר' חיים בלייח, המופתים שמסופרים על רבי אפרים אנקווה היו יכולים להיות במציאות, ויש להאמין להם. ברם, אין חובה להאמין לסיפור הנס הנפוץ ככתובו וכלשונו, ויש לתלות שהסיפור היה בהגזמה, וכנראה שפשוט הקב"ה הצילו מחיות רעות, ומכאן נולדו המסורות שרכב על אריה.
אומנם מסיים רבי חיים בלייח שעל הנס המתואר על החכם רבי אפרים אנקווה "הרב שרכב על האריה": "מי שמאמין לא מפסיד".
לגבי מופת נוסף שסופר על רבי אפרים אנקווה על שזכה להתגלות בהקיץ של חכמי ישראל הרמב"ם הרי"ף, והר"י מיגש, הכריע הרב חיים בלייח שבוודאי היה זה בחלום ולא בהקיץ.
לקריאה נוספת:
פעמים 154 -155. רבי חיים בלייח: משכיל עברי וממשיכה של ההגות היהודית הספרדית: ד"ר מיכל אוחנה.
הסתייעתי במאמרו של הג"ר אביחי מרחבי שליט"א רב בית כנסת עץ חיים בפרדס כץ.
•
[1] יש רשב"א נוסף שמבאר שהמתואר בחז"ל על עוג מלך הבשן אינו כפשוטו ואכל"מ.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות