בחול המועד סוכות - לפני כחודשיים, הותקפה משפחה יהודית בידי המון ערבים באבנים בשכונת בית חנינה בירושלים. מספר פורעים נעצרו והוגשו כנגדם כתבי אישום. בשבוע שעבר החליט בית המשפט המחוזי לנוער לשחררם למעצר בית בניגוד לעמדת המדינה. הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון אך השופט יצחק עמית דחה את הערר.
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה בתחילת השבוע את הערר שהגישה הפרקליטות, על החלטת שופט בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, אוהד גורדון, לשחרר למעצר בית שלושה פורעים ערבים אשר השתתפו בלינץ' קשה במשפחה יהודית במהלך חג הסוכות בשכונת בית חנינה ירושלים.
בלינץ' נפגעה אם המשפחה מזכוכיות, וסבלה מחתכים, וילדי המשפחה התמלאו בזכוכיות. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו אשר מייצג את המשפחה תקף את ההחלטה.
בהחלטתו כתב השופט עמית כי: "המשיבים מגיעים ממשפחות נורמטיביות, לא הסתבכו בעבר בפלילים, המעצר קשה להם ומן הסתם הפנימו את לקחם .המשיבים שוהים כיום בכלא דמון לצד אסירים ביטחוניים. כשלעצמי איני משוכנע כי יש בכך להטיב עם המשיבים ועם האינטרס של המדינה", כתב.
הלינץ' הקשה התרחש במהלך חג הסוכות, בעת שהמשפחה עשתה את דרכה לביתם בשכונת נווה יעקב בירושלים, כשהמשפחה נסעה בסמוך לשכונת בית חנינה בעיר החלו עשרות פורעים ערבים לחסום את הכביש המוליך מדרך בגין לעבר השכונה.
כאשר עברה המשפחה במקום החלו הפורעים לידות אבנים על רכבם, ניפצו את שמשות הרכב, ואף ניסו לפתוח את דלתות הרכב. בשלב מסוים, כאשר אבן פגעה בחלון שעל ידו ישבה אם המשפחה, ניגש מחבל נוסף ניפץ את השמשה באופן מלא, וחברו הכניס את ידו פנימה וניסה להכות אותה באגרוף בראשה.
אבן גדולה שנזרקה לעבר מושב התינוק פגעה במושב ונחתה בנס בין רגליו. רק לאחר דקות ארוכות הצליחה המשפחה להימלט מהמקום תוך שחלקם פצועים. המשטרה פתחה בחקירת האירוע ועצרה מספר מעורבים אך כאמור בשבוע שעבר הורה בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים על שחרורם למעצר בית.
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את המשפחה תקף את החלטת בית המשפט ואמר: "מתקפות הרצח כלפי אזרחי ישראל חוזרות ונשנות אך באופן בלתי נתפס בתי המשפט משחררים פעם אחר פעם לרחובות הערים את אותם מחבלים. חבל שבתי המשפט מעדיפים את אינטרס הנוחות של המחבלים על פני האינטרס הביטחוני של אזרחי ישראל", מסר בלייכר.
האב סיפר לאחר שניצל ל'כיכר השבת': "נסענו לירושלים, והיינו בדרך להתפלל אצל רחל אמנו, והלכנו להגיד תודה רבה ולהתפלל על הכלל והפרט. אני לא יודע למה, במקום לפנות שמאלה המשכנו ישר, בכביש הראשון עברנו הכל חלק, רק ראינו פח שרוף באמצע הכביש, וחשבנו שאולי הערבים רבו בינם לבין עצמם".
"לאחר מכן, עברנו ליד הכיכר ועברנו בדרך ללא מוצא, הכל היה חסום, אני פתאום קולט את כל הכביש סגור עם רפסודות, ואני פתאום קלטתי את הצמאי דם הללו רואים אותו, ואז פתאום הם מתחילים לפוצץ את הרכב באבנים, כאשר יש לנו שלושה ילדים קטנים מאחור, ברוך השם היו ניסים והחלון של הילדים לא התפוצץ".
עוד סיפר האב: "לא היה משטרה בכלל איפה שהיינו, ופתאום נזכרתי שיש את הקב"ה שתמיד שומר עלינו והצלחתי בנס לברוח משם, אני עדיין לא יודע איך, זה היה נס מטורף".
הצגת כל התגובות