"אני זוכר כתלמיד בישיבת פוניבז' שהחדר שלי בפנימייה שימש אחת לשנה לאירוח ההמונים שהגיעו לירחי כלה". (צילום: פלאש 90)
שנים אחרי שהופסקו הכינוסים הקבועים של 'ירחי כלה' בארץ ישראל, ארגון 'אחוות תורה' מחזיר עטרה ליושנה. ביום שלישי הקרוב, ד' בתשרי, קבוצה גדולה של חרדים עובדים צפויים להתכנס ליום שכולו תורה במלון רמדה בירושלים, במסגרת כינוס 'ירחי כלה' ראשון של רשת הקהילות 'אחוות תורה'.
שעות רבות של תכנון הוקדשו לארגון ה'ירחי כלה', במטרה שיתאים לכלל המשתתפים ויספק מגוון רחב של נושאים וסגנונות. הבוקר ייפתח עם תוכנית של קבוצות למידה מאורגנות. לאחר מכן יימסרו הרצאות תורניות-אקטואליות בסגנון TED ושיעור כללי מעמיק לקראת סוף היום. האירוע ילווה כמובן בתנאים גשמיים כמתבקש עם כיבוד לאורך היום וארוחת צהריים מלאה.
אמנם באחוות תורה עושים זאת כעת בפעם הראשונה, אבל 'ירחי כלה' אינו מושג חדש ולמעשה נקבע על ידי רב בתקופת האמוראים, שם הונהג 'ירחי כלה' בחודשי אלול ואדר שבהם העבודה בשדות הייתה מצומצמת, מה שאִפשר גם לעובדים להתכנס יחד עם התלמידים לגריסת מסכתות. בשנת תשי"ב חידש הרב מפוניבז' את מסורת ירחי כלה בישיבת פוניבז' בבני ברק, אך לאחר כשישים שנים, בשנת תשע"ד, הרב אליעזר כהנמן הפסיק את קיום המנהג.
"אני זוכר כתלמיד בישיבת פוניבז' שהחדר שלי בפנימייה שימש אחת לשנה לאירוח ההמונים שהגיעו לירחי כלה שהתקיים בישיבה מדי שנה", נזכר הרב יצחק קוסובסקי שחור, מנהל קהילות באחוות תורה. "הייתי רואה את האנשים שבאים מדי שנה ולא מפספסים. אנשים שעובדים בעבודות כפיים לצד אנשי עסקים מעונבים. אנשים שעזבו הכל למשך כמה ימים, התנתקו מהכל למשך יום או יותר, והתמסרו ללימוד התורה".
הבחירה בשם 'ירחי כלה' לא באה על חלל ריק, אלא כהמשכיות ברורה להנהגת האמוראים. באחוות תורה מסבירים כי התפיסה הזו של חרדים עובדים היא לא מושג חדש וכך נהגו אבותינו מאז ומעולם. "מי שיכול היה לשבת וללמוד ישב ולמד, ומי שלא, יצא לעבוד וקבע עיתים לתורה. זו גם הדרך של אחוות תורה, על כך מבוססות הקהילות שלנו".
ברשת הקהילות של אחוות תורה ישנם מאות לומדים המשתייכים לקהילות הקבועות הפרוסות ברחבי הארץ, ורבים מהם מתכוונים להגיע ליום הזה. "זהו כינוס היסטורי מבחינת 'אחוות תורה' וחשוב להבהיר שהוא פתוח לכולם ולא רק לחברי קהילות 'אחוות תורה'. מוזמן כל מי שליבו חפץ להשתתף ביום הלימוד המיוחד, להתנתק לכמה שעות ולצלול לתוך עולם של שטייגען בעשרת ימי תשובה. כל דכפין ייתי וילמד", מסכמים באחוות תורה.
כינוס ה'ירחי כלה' יתקיים ביום שלישי, ד' בתשרי תשפ"ד במלון רמדה בירושלים.
"אני זוכר כתלמיד בישיבת פוניבז' שהחדר שלי בפנימייה שימש אחת לשנה לאירוח ההמונים שהגיעו לירחי כלה שהתקיים בישיבה מדי שנה", נזכר הרב יצחק קוסובסקי שחור, מנהל קהילות באחוות תורה. "הייתי רואה את האנשים שבאים מדי שנה ולא מפספסים. אנשים שעובדים בעבודות כפיים לצד אנשי עסקים מעונבים. אנשים שעזבו הכל למשך כמה ימים, התנתקו מהכל למשך יום או יותר, והתמסרו ללימוד התורה".
הבחירה בשם 'ירחי כלה' לא באה על חלל ריק, אלא כהמשכיות ברורה להנהגת האמוראים. באחוות תורה מסבירים כי התפיסה הזו של חרדים עובדים היא לא מושג חדש וכך נהגו אבותינו מאז ומעולם. "מי שיכול היה לשבת וללמוד ישב ולמד, ומי שלא, יצא לעבוד וקבע עיתים לתורה. זו גם הדרך של אחוות תורה, על כך מבוססות הקהילות שלנו".
ברשת הקהילות של אחוות תורה ישנם מאות לומדים המשתייכים לקהילות הקבועות הפרוסות ברחבי הארץ, ורבים מהם מתכוונים להגיע ליום הזה. "זהו כינוס היסטורי מבחינת 'אחוות תורה' וחשוב להבהיר שהוא פתוח לכולם ולא רק לחברי קהילות 'אחוות תורה'. מוזמן כל מי שליבו חפץ להשתתף ביום הלימוד המיוחד, להתנתק לכמה שעות ולצלול לתוך עולם של שטייגען בעשרת ימי תשובה. כל דכפין ייתי וילמד", מסכמים באחוות תורה.
כינוס ה'ירחי כלה' יתקיים ביום שלישי, ד' בתשרי תשפ"ד במלון רמדה בירושלים.
(יח"צ)