האם חופה בבית קברות עשויה לעצור את המגיפה? "זוהי שטות"

חופה של חתן יתום בבית הקברות כסגולה נגד מגיפת הקורונה (צילום: אליהו במברגר)

פרק ו': משנתו ההלכתית של 'העילוי ממוֹטֶלֶה', הגאון רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים רבה של העיר לוֹמְזָ'ה (נפטר בשנת תר"ע 1910).    

אלפי תשובות כתב הגרמצ"ה טננבוים לשואלים רבים מכל רחבי מזרח אירופה שהודפסו בשעה כרכים בשם 'שו"ת דברי מלכיאל'. זכה רבה של לומז'ה שפסקיו מצוטטים רבות בספרות התורנית בדורות אחריו[1].

• אוהבים לצלם ולהצטלם? 'העילוי ממוֹטֶלֶה' אוסר זאת בתוקף: "גורמים הרהורי עבירה"
• מותר להצטלם? הפוסק האוקראיני התיר, אחד מגאוני עדות המזרח אסר
• אלו התמונות בהן יש רוח טומאה - על פי המקובלים
• פולמוס תמונות הרבנים: תמונת הרבי שהצילה והקמיע שעורר סערה
• העילוי ממוטלה וה"עניינים" שנעשו ברפת הבקר כדי לברך את הבהמות

אירע ובעיר לומז'ה התרחשה ל"ע מגיפה, ולאחר שהרופאים נואשו מלרפות את בני העיר, המקובלים הציעו פתרון פלאים מספרות הקבלה, והוא: לחתן זוג יתומים בשער בית הקברות מה שמכונה 'חופה שחורה' או 'חופת מגיפה'.

יהודי לומז'ה שמחו ביותר לשמע הבשורה שתפסיק את המגיפה איומה, ולכך ליוו עשרות מהם את החתן והכלה ברחובות העיר בתופים ובמחולות בדרכם לבית הקברות.

בספר הזיכרון ליהודי לומז'ה נטען שהגרמצ"ה טננבוים שהוביל את שיירת החוגגים פגש בדרך את ראש העיר ששאלו ברוסית "מה זה?", וענה לו הגרמצ"ה "זוהי שטות".

אנו נתהה האם ספר לומז'ה מוסמך בעדותו על אמינות המעשה. ובאם אכן המעשה כך היה, אנו נשאל את עצמינו האם רבה של העיר לומז'ה אכן בתוך ליבו פקפק ב'סגולה' זו של 'חופת מגיפה' בתור פתרון למגיפה, ורק לראש העיר הנכרי שהטרידו – דחה אותו בקש כמאמר החכם מכל אדם 'אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ', או שבתוך ליבו רבה של העיר לומז'ה זלזל בסגולה זו, אולם בשל תפקידו כרב העיר, הוא היה חייב שלא לזלזל בסגולה זו בפני המון העם? וצע"ג.

יש לציין שרבה של העיר לומז'ה יצא בחריפות כנגד סגולות שהיו נפוצות בדורו, כגון הנחת מטבע בידו של הנפטר, והגדירם בתור 'דרכי האמורי'. כל זאת למרות שבחסידות רוזי'ן סגולת הנחת המטבע בידו של הנפטר הוא קדושה ביותר, וכפי שנביא בפרקים הבאים.

בשו"ת מהרש"ם (ח"ד סימן מ)  לגאון הנודע המהרש"ם מברז'אן - רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מגדולי גאוני ופוסקי גליציה במאה הי"ט וראשית המאה הכ' כתב בהאי לישנא: "לאשר נפרץ בעירו חולאת ילדים רחמנה ליצלן, ומורגל בין ההמון סגולה להעמיד חופה של יתום ויתומה בבית הקברות...".

חופה שחורה מפורסמת ביותר - נערכה בירושלים עיר הקודש בפאתי הר הזיתים בראש חודש ניסן תרס"ט (1909). חכמי ירושלים מעדת פרושים חיתנו יתום ויתומה תימנים במעמד מאות צ'אלמרעס' שאצו רצו לראות את הסגולה הנדירה שתעצור את אחת המגיפות המסוכנות ביותר שידעה העיר.

לא רק סקרנים היו שם, אלא אף צוות צלמים של אמריקן קולוני הנציחו את הרגעים המבהילים לדורות, ונותנים לנו הצצה נדירה למעמד קדוש ונורא זה.

הסגולה המכונה 'חופה שחורה' / 'חופת מגיפה' מפורסמת אצל מקובלים וחסידים. עדות מוקדמת נכתבה כבר בשנת תקצ"א (1831) בספרו של הרה"ק צבי הירש מרימינוב זי"ע מחבר הספה"ק 'בארת המים'.

אם חלילה חלק מגולשי 'כיכר השבת' מגחכים על 'סגולה' זו, כדאי מאד שתיכנסו ללחץ, שכן אתם בחברה לא טובה. משכילי אותו דור התנגדו ל'סגולה' זו, וכתבו את הגיגיהם בעיתונות התקופה.

לא היינו מצטטים את אותם משכילים שכדרכם הקלוקלת גיחכו ממנהג זה, אילולי 'העילוי ממוֹטֶלֶה' הגאון רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים רבה של העיר לוֹמְזָ'ה סבר שמנהג זה הינו 'מנהג שטות' כפי שהובא בספר הזיכרון ליהודי לומז'ה.

מכך שלא שמענו שראשי ישיבת חברון, פוניבז' ותפרח עודדו את תלמידיהם היתומים להתחתן בבית קברות בשנת הקורונה על מנת לעצור מגיפה, נראה שהיום אין רבנים רבים המאמינים בסגולה זו, וכדברי הגרמצ"ה טננבוים 'זוהי שטות'. גם מקרב ראשי ישיבות חסידיות וספרדיות לא שמענו על חתונה זו.

ברם, היו מקובלים בימינו שהקימו 'חופה שחורה' בשנת הקורונה בעונה ראשונה, (ולא עזר, שכן המגיפה חזרה[2]), ובפרקים הבאים נעמוד בכך.

•

[1] מבדיקה בתוכנת אוצר החכמה, 'דברי מלכיאל' מצוטטים עשרות פעמים בספריו של מרן שר התורה שליט"א.

[2] ואולי יש לומר שהחופה עזרה ביותר, שכן התברר למפרע שמעולם לא היה "מגיפת" הקורנה, וד"ל.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com