"חופה שחורה": החתן שברח באמצע וזה שניסה להטביע עצמו במקווה

חופת קורונה (צילום: אליהו במברגר)

פרק ח': אנו עוסקים בסיקור מעמד 'חופת המגיפה' ('חתונה שחורה') של היתומים בשנת תרס"ט (1909) בפאתי הר הזיתים, עליה נטען שבאה לסיים את המגיפה שהפילה חללים רבים בירושלים רח"ל.

• אוהבים לצלם ולהצטלם? 'העילוי ממוֹטֶלֶה' אוסר זאת בתוקף: "גורמים הרהורי עבירה"
• מותר להצטלם? הפוסק האוקראיני התיר, אחד מגאוני עדות המזרח אסר
• אלו התמונות בהן יש רוח טומאה - על פי המקובלים
• פולמוס תמונות הרבנים: תמונת הרבי שהצילה והקמיע שעורר סערה
• העילוי ממוטלה וה"עניינים" שנעשו ברפת הבקר כדי לברך את הבהמות
• האם חופה בבית קברות עשויה לעצור את המגיפה? "זוהי שטות"
• הביקורת של המשכיל נגד 'חופת מגיפה': "נהפך לבי בקרבי וכלימה כיסתה פניי" 

טענה משעשעת כתב אליעזר בן יהודה שהחתן ברח בזמן החופה כי רצה לקבל את הכסף שהבטיחו לו העסקנים עוד לפני החופה במזומן ולא בהקפה... לעסקנים לא נותרה ברירה, ושילמו לו מראש באמונתם שאילולי כן המגיפה תחזור.

בעיתון הלבנון כ"ה באייר תרכ"ו (1886) נכתב על 'חתונה שחורה' שנערכה שבועיים קודם לכן של יתומים שלא הביעו את רצונם לשידוך האמור, ולאחר שבועיים רח"ל החתן ניסה להטביע את עצמו במקווה עקב אמו של הכלה שמררה את חייו. בנס הצילו אותו.

מצמרר לדעת ש'חופה שחורה' התקיימה גם בגטו ז'לחוב בשיא שנות האימה תש"ב (1942). לסידור חופה וקידושין כובד הגאון רבי משה חיים לאו סבו של הרב הראשי הגאון רבי דוד (ואביו של רבי ישראל מאיר). בדבריו אמר הרב לאו שבעבר חופת יתומים הייתה בשער בית הקברות, אולם בימיו כל הגטו הינו בית קברות אחד גדול.

מנהג החופה השחורה אינו פסה, ובבית החיים פוניבז' בבני ברק בסמוך לציוני גדולי הדור, נערכה חופה שחורה כסגולה נגד הקורונה. בסידור חופה וקידושין כובד הגאב"ד הגר"מ גרוס שמפורסם כבקיא בתורת הסוד, וידיו רב לו בסגולות רבות עליהם כתב בספריו הרבים.

בימים שלאחר האירוע, פורסם שאחד ממשתתפי החתונה בבית העלמין בבני ברק, התגלה כחולה בקורונה.

נסיים באופן חיובי, כפי שציטט אליעזר בן יהודה ששאל את אחד מחכמי ירושלים ממארגני חופת היתומים בבית הקברות הר הזיתים בשנת תרס"ט (1909). ששאלו מהו המקור שסגולה זו תציל אותנו מהמגיפה? תשובתו מפעימה:

"יש אומרים כי היא סגולה. הפסד לא הפסדתי מאומה, ואם לא יועיל לא יזיק. על כל פנים, הלא המצווה גדולה מאוד להשיא יתום ויתומה, ובזכות המצווה בעצמה הלא צריך הקדוש ברוך הוא לרחם", (הצבי ג' ניסן תרס"ט).

בן יהודה הגיב על דבריו וטען: "אבל כי בזה העטו היהודים בושה וכלימה על כלל ישראל – זאת לא חשב גם רגע".

נזכיר שעניין הסגולה שנוי במחלוקת וכפי שהובא בשמו של הגרמצ"ה טננבוים 'זה שטות'.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com