הרצוג בגינוי נחרץ: "המראות מכיפור חרכו את הנשמה, זה מצב שאינו מתקבל על הדעת"

טקס מיוחד לציון 18 שנות פעילות לארגון המתנדבים הלאומי 'איחוד הצלה' נערך היום בבית נשיא המדינה במעמד מייסד ונשיא הארגון, אלי ביר, מנכ"ל הארגון, אלי פולק, והשתתפו בו חברי הנהלת הארגון, מתנדבים, ונציגים מרחבי הארץ.

במהךף הדברים, התייחס הנשיא לסדר היום האקטואלי במדינה ולסערה שפרצה בעקבות אירועי יום כיפור בתל אביב, במהלכו יהודים הפריעו ליהודים להתפלל את תפילות היום הקדוש.

הוא הדגיש בכאב: "בהקשר הזה אני לא יכול שלא להתייחס למאורעות הקשים והכואבים, שאירעו בתל אביב בזמן תפילות "כל נדרי" ו"נעילה" של יום כיפור. כמו שאמרתי אתמול – כאדם מאמין זה ממש חרך לי את הנשמה לראות את המחזות האלה. מצב שבו יהודים לא מצליחים להתפלל ביום הכיפורים – כאן במדינת ישראל – הוא פשוט לא מתקבל על הדעת. כולנו – החברה הישראלית כולה – צריכה להסתכל במראה, לא רק בצער ובזעזוע, אלא גם בנחישות – ולהפיק לקחים. זה הזמן להרגיע את הרוחות, לנשום עמוק, להנמיך להבות, לנהוג באחריות. אסור לנו בשום פנים ואופן להגיע למחוזות הללו שוב".

הנשיא הרצוג שאירח את הטקס נשא את הנאום המרכזי ואמר: "כשאנחנו שומעים את הביטוי ״אומת הסטארט אפ״, הדימוי הראשון שעולה לנגד עינינו הוא של משרדים מרווחים, של מסכים עמוסים בשורות קוד, ושל פגישות עסקיות שנסגרות במהלך עסקאות ענק.

"אבל כשאני שומע את הביטוי הזה, אני חושב גם על אלפי מתנדבים לבושי-כתום, שבזכות טכנולוגיה מתקדמת וחזון חכם ונועז, זונחים בשעת קריאה את כל עיסוקיהם, ודוהרים אל עבר מטרה שאפתנית וחשובה מאין כמוה: מתן עזרה ראשונה בתוך 90 שניות בלבד, ברגעים שבהם חיים ומוות מוכרעים ביד שעון".

הנשיא החמיא מאוד לארגון 'איחוד הצלה' והדגיש: היום אנחנו פותחים יחד את חגיגות שנת הח"י, של "איחוד הצלה – ארגון המתנדבים הלאומי". ח״י שנים של הצלת חיים ושל ניצחונות במירוץ נגד השעון"

עוד הוסיף בהתרגשות: בשמונה עשרה השנים שחלפו בניתם את ״איחוד הצלה״ כארגון דינמי, צעיר וחדשני, ארגון שחי את השטח ומשתכלל כל העת, צומח, מתפתח, ומעניק השראה לארגוני הצלה דומים בעולם. הפכתם לא רק לארגון מציל חיים, אלא לארגון בונה חיים - ארגון המקים גשרים לחיים משותפים, חיים שבהם ערבות הדדית היא לא סיסמא עמומה, או ערך ערטילאי, כי אם מציאות יום-יומית וקרובה. אהבת האדם, והאמונה בקדושת החיים, איחדה תחת כנף אחת מתנדבים ומתנדבות מכל קצווי הארץ, מכל הקהילות, הזרמים והמגזרים, האמונות ואורחות החיים. תחושת השליחות והמשמעות שכרוכה בהצלת החיים, הביאה לשיתופי פעולה וקשרים גורליים, בין חרדים ממאה שערים לבין שכניהם ממזרח ירושלים, בין פריפריה ומרכז, לבין מוסלמים, יהודים, ובין חילונים ודתיים. שיתופי הפעולה הללו, יוצרים לא פעם גם הזדמנויות פז – למוביליות חברתית ותעסוקתית, ולחיבורים בין-תרבותיים".