סבתא שלי, מרים רוט ז"ל, אימא של אבי שיחיה לאורך ימים ושנים טובות, חוותה על בשרה את זוועות השואה האיומה. כשהייתי בחור צעיר היא מיעטה מלספר לי את מה שהיא עברה שם.
>> למגזין המלא - כנסו
האמת, כאשר בכל זאת היא סיפרה זה היה מחריד ומפחיד. סיפורים של זוועות עולם על מה שעבר עמנו.
היא סיפרה לי על ההתעללות היום יומית שהם עברו, על הרעב התמידי, על בני משפחתה שנרצחו, על הכמיהה לפרוסת לחם ועל מעט המים שקיבלו בכל יום כאשר בחצי מהכוס הייתה נוטלת בו ידיים במסירות נפש.
על מאורעות השואה כולכם בוודאי יודעים, מי יותר ומי פחות, אבל אני רוצה לספר לכם על משהו אישי שהיא סיפרה לי.
היה זה כבר אחרי השואה, אנשים היו שבורים ורצוצים פיזית, נפשית ורוחנית - מרוסקים לחלוטין.
תקופת מה אחרי השחרור מהמחנה בו שהתה, באחד מהלילות היא שכבה במיטתה ופרצה בבכי ודיברה עם השם יתברך: "השם למה? למה? למה ככה קרה?" לילה שלם היא רק בכתה, "למה טאטע שבשמים? למה ככה קרה לעמנו לעם ישראל?" ואז, לפנות בוקר אחרי לילה שלם של בכי, היא נזכרה במה שסבא שלה היה תמיד אומר.
היא הגיעה ממשפחה חסידית והיה לה סבא גדול שקראו לו ר' פתחיה סעלישר הי"ד שהיה עובד השם גדול, ומוותיקי חסידי בעלז - הוא אמר לה ממש לפני השואה כמה וכמה פעמים: "מרים, את רוצה להיות יהודייה אמיתית וחזקה, תדעי שעל השם לא שואלים שאלות אי אפשר להבין אותו, 'כי לא מחשבותיי מחשבותיכם'. וכל מה שהשם עושה הכול לטובה והכול בהשגחה פרטית גם אם אנחנו לא רואים את זה. אי אפשר להבין למה קורה כך וקורה כך. וזה הניסיון הכי גדול באמונה לדעת שאני לא מבין את השם והכול לטובה".
הדברים של סבא שלה נתנו לה אור גדול בחיים וכוחות להמשיך את החיים הלאה והיא בנתה ברוך השם משפחה לתפארת בישראל.
קיבלתי טלפונים רבים מאנשים ששאלו אותי: "למה? למה? למה השם עושה ככה לעם ישראל מה זו ההסתרה הזו?"
ואז נזכרתי בסבתא שלי שהיא עברה גיהינום באושוויץ שואה איומה ולמרות הכול היא הורידה את הראש ונכנעה לאלוקים.
תמיד היא אמרה: "כך אלוקים החליט וכל מה שהוא עושה הכול לטובה, אין למה. הבנתי שאני כזו קטנטנה מכדי להבין אלוקים כזה גדול. הבנתי שכדי להמשיך הלאה אני חייבת לשחרר מהראש שלי את השאלה 'למה?' אין למה! יש אלוקים שהוא ברא את כל העולם ומחיה את הכול וכל מה שהוא עושה הוא עושה בהשגחה פרטית והכל לטובה, למרות שאני לא מבינה למה הוא עושה מה שעשה ולמה קרה מה שקרה.
הבנתי שאני כזו מוגבלת וקטנה ואני רוצה להבין למה אלוקים עושה מה שהוא עושה?!
כן, היה לי קשה אבל עבדתי להגיד לעצמי שוב ושוב - אין למה. ככה אלוקים החליט וכך זה צריך להיות והכל לטובה למרות שאני לא מבינה כלום בשכל הגשמי שלי".
אמרתי לאותם אנשים: "אתם רוצים להבין למה? לא תבינו אף פעם למה! זה העם היהודי. מאז שהוא נהיה לעם רודפים אותו ומנסים להרוג אותו ולכלות אותו, כבשה אחת בין שבעים זאבים, למה? אין לי מושג"!
התשובה האמיתית היא שאני, הגרגיר עפר, לא מבין את אלוקים, רק אני יודע שכל מה שהוא עושה הוא עושה לטובה ובהשגחה פרטית למרות שזה נראה הכי גרוע שיכול להיות בעולם.
לאורך כל הדורות כל מי שניסה למצוא הסברים לפעמים הסתבך. דרך האמונה הפשוטה היא שהכי עזרה לעבור את כל המצבים הכי קשים שעברו על עמנו הנרדף.
כמובן שמי שעובר קושי זה לא פשוט להגיד להתחזק אבל בנקודה הזו היא נותנת כוח לאנשים להתחזק.
עם ישראל עובר ימים לא פשוטים העם שלנו זה עם הלמוד בניסיונות וקשיים והדבר שהחזיק אותו זה האמונה באלוקים שהוא אחד יחיד ומיוחד והכול לטובה מה שהקב"ה עושה. ואנחנו לא נבין את דרכי ההנהגה שלו.
רבי מנחם מענדל מוויטבעסק כותב בספרו "פרי הארץ" את השאלה הידועה: מה הייתה הגדולה של אברהם אבינו שעקד את בנו יצחק הרי אלוקים בכבודו ובעצמו התגלה אליו ואמר לו לעקוד את בנו, כל אחד שאלוקים היה מתגלה אליו היה עוקד את בנו?
ומתרץ, שהניסיון של אברהם אבינו היה כל עשרת הניסיונות שהיו לו. והניסיון האחרון שהיה הגדול מכולם הוא ניסיון העקדה. שהרי אלוקים הבטיח לו: "כי ביצחק יקרא לך זרע" ובסוף הוא אמר לו לכאורה את ההפך הגמור: "קח נא... את יצחק... והעלהו שם לעולה..." וזה היה הניסיון, שלמרות שזה נשמע כשינוי דברים מאת אלוקים, אברהם אבינו לא הרהר אחרי השם יתברך ועשה מה שאמר לו.
חשוב לי להדגיש כמובן שכל אחד צריך לעשות תשובה על מעשיו באופן פרטי ויחשוב לעצמו במה הוא צריך להתחזק בשביל עם ישראל, אמרתי את הדברים באופן כללי על שאלות באמונה שיש לאנשים שהם רוצים תשובות וזוהי התשובה - שאין תשובה.
יש סיפור שיהודי אחד הגיע לרב ואמר לו: "אני לא מבין את אלוקים למה הוא עושה כך ולמה הוא עושה כך?" אותו רב לקח אותו לרפת של הפרות בכפר שבו הם גרו. "יש לי אליך שאלה", אמר לו הרב, "למה לפרה יש כאלו צרכים ולארנבת יש צרכים אחרים?" ענה לו אותו יהודי: "לא יודע". ענה לו אותו רב: "אתה לא מבין בצרכים של בהמה למה זה כך וזה כך ואתה רוצה להבין את אלוקים?!" ודי למבין.
אחרי כל הידיעה שלמדנו והאדם קרא ולמד ושנה דעת אלוקית. האדם צריך לדעת שהוא מוגבל וקטן ולא יכול להבין את דעת האלוקים ומה שנשאר זה רק האמונה הפשוטה והתמימה ולשנן את זה שוב ושוב: יש בורא לעולם משגיח על הכול, הוא מרחם עליי יותר ממה שאני מרחם על עצמי הוא דואג לי עשרים וארבע שעות ביממה. הוא אוהב אותי, הוא חומל עליי, אכפת לו ממני יותר מכל אחד בעולם.
ידוע הווארט: ''למה'' יאמרו ה''גויים'', אבל יהודים אומרים: אשרי העם ש''ככה'' לו.
כולי תפילה שעם ישראל יזכה לראות רק טוב בטוב הנראה והנגלה, ומה שהשם עושה הכול לטובה שנזכה לראות בגלוי.
ושיאמר לצרתנו די. עם ישראל עם הנצח. שבת שלום ומבורך אוהב אתכם.
לתגובות: machon.rot@gmail.com
הצגת כל התגובות