"מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: "רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית!".
מזה שנים רבות כשאני נוסע במחלף מסובין בדרך לעיר התורה והחסידות בני ברק, אני נרגש להביט בשלט "מחלף מסובין", המשמר את אותו ליל הסדר בו רבותינו ישבו וספרו ביציאת מצרים.
ממש בסמוך למחלף, מרחק הליכה מתחנת אוטובוס המונית, מצוי שרידי הכפר 'אל-ח'ירייה', שעד הקמת בני ברק בשנת תרפ"ד (1924), הוא נקרא 'אבן איברק', שם ככל הנראה ישבו רבותינו ז"ל באותו ליל סדר.
נתחיל במילתא דבדיחותא: היאך העיזו התלמידים לומר לרבם שהגיע זמן קריאת שמע? כלום, יאה שתלמיד יחנך את רבו?
התשובה היא כמובן שבבני ברק הכל יכול להיות:)
עוד תשובה לשאלה זו יכולה להיות, שחז"ל באמת ישבו במבנה מתחת לאדמה, במערה, או מרתף ולא ראו את אור השמש. שכן הימים היו ימי מרד בר כוכבה, ורבי עקיבא שישב בראש המסובין, היה נושא כליו של בר כוכבה, והיה לוחם בפועל במרד זה, ולכך רבותינו ז"ל הסתתרו מהרומאים מתחת לאדמה, וכשעלה עמוד השחר, הם לא הבחינו באור המתפשט והוצרכו תלמידיהם לומר להם זאת[1].
האם חז"ל הסבו על ספסל, או על שטיח ע"ג הרצפה כפי הנוהג באותם השנים? האם נוכל למצוא שרידים של אותו ספסל/שטיח?
שאלות אלו מנקרות בליבי שנים רבות, ולצערי למרות שתכננתי לבקר באתר הארכיאולוגי, לא מצאתי לכך זמן פנוי, מה גם שנאמר לי שבמקום לא נותרו עתיקות שאפשר להביא בהם, וכולם כוסו במהלך השנים.
אם נחזור אחורה בזמן, נבין שכבר בתקופת סנחריב מוזכרת העיר בני ברק, ובספר יהושע נאמר שאת בני ברק נחל שבט דן: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן... וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן... עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ"" (שם יט מ)
בתקופה הרומית שכן ישוב יהודי עד המאה הרביעית, ובתקופה הצלבנית הוא כונה "בומברק".
הגאון החוקר רבי יהוסף שוורץ בן הישוב הישן בספרו 'תבואות הארץ' מזכיר כפר מוסלמי בשם "בני באראק", ולפני מאה שנים בשנת תרפ"ד כשהוקמה העיר החרדית הראשונה בעולם, על אדמות שנקנו מתושבי הכפר הערבי, שינו תושבי הכפר את שמו מ"אבן איברק" ל"אל-חירייה".
בימינו לא נותר זכר לכפר חירייה, זולת כמה מבני הכפר המשמשים את עיריית רמת גן. כמה בתים נטושים ובית יחיד שנותר על תלו והוא מאוכלס עד היום.
אם אתם מתלבטים האם להאמין לדברי החוקרים ש"אבן באראק" (חייריה) היא בני ברק המקראית (ונפק"מ יש בנושא לגבי קריאת מגילת אסתר), הבה נבלבל אתכם יותר.
רבנו דון יצחק אברבנאל סבר ש'בני ברק' הם "כלים יפים שהיו מסובים עליהם בליל פסח כדת וכהלכה".
ר' אבישי אלבוים במאמר נפלא בקובץ במעין (ניסן תשס"א), ציטט גרסה נוספת מאברבנאל מתוך הגדה שנדפסה ב'מחזור בני רומא', שם מובן שאברבנאל התכוון שחז"ל ישבו וחגגו את ליל הסדר כל אחד בביתו בכלים 'המפיקים ברק'. רבי אליעזר אשכנזי בפרושו להגדה "מעשי ה'", וכן מרן החיד"א תהו נוראות כיצד נעלם מאברבנאל מקראות מפורשים, ודברי חז"ל מהם מובן שבני ברק הייתה עיר ואם בישראל.
חפירות ארכיאולוגיות בבני ברק
בסוף שנות השבעים, מצא הארכיאולוג מגן ברושי במערב תל חירייה קרמיקה מתקופת חז"ל. בסקר שנערך בשנת תשכ"ז ע"י ד"ר דן אורמן נמצאו בורות מים, ובאר עגולה.
עשור לאחר מכן חפר במקום פרופ' ישראל פינקלשטיין והעלה ממצאים של שרידי מבנים, גת של יין. בשנת תשס"ה נערכה במקום חפירה בידי עמית שדמן. רב הנסתר מן הגלוי באתר זה שטרם נערכה בו חפירה מעמיקה בדרך להנגישו לאתר הפתוח לקהל.
מבנים מתקופת רבי עקיבא
חשוב לציין שהיו שנים שלא היה בידי הארכיאולוגים ראיות שחירייה היתה מאוכלסת בתקופת רבי עקיבא, ולכן גילוי מרעיש הוא לדעת שבאתר תל חירייה נמצאו בשנים האחרונות שרידי מבנים מתקופה זו. בשנת תשע"ו משה עג'מי אז מנהל מחוז תל אביב ברשות העתיקות, ודייגו ברקן התראיינו לשבועון יום ליום (מתאריך ט"ו בתמוז), והביעו תקוה לערוך חפירה מעמיקה במקום, על מנת שבשנת תשפ"ג אתר חירייה יוכל להיפתח לביקורי מבקרים.
עיקר ההתרגשות הייתה על הממצא העתיק שמצאו בכירי רשות העתיקות בסיור שנערך במקום לפני שמונה שנים עם הסופר ישראל פרידמן, בדמות שברי כדי חרס מתקופת רבי עקיבא.
יתן השם שהמקום ישופץ ויונגד לקהל המטיילים, כולל בית המרחץ העתיק המוזכר במסכת שבת (דף מ ב') "מעשה במרחץ של בני ברק".
בשיחה שערכתי עם מנהל מחוז תל אביב ב'רשות העתיקות' דייגו ברקן נאמר לי שהאתר בשלבי תכנון הנגשה, ואומנם מדובר בתהליך ארוך, אבל בסופו של דבר עם ישראל יוכל לטייל בשבילי רבי עקיבא בבני ברק הקדומה, ולהתרגש ולהתבונן בממצאים ארכיאולוגים שנמצאו ויוצבו במקום.
כחלק מהנגשת האתר, לפני מספר שנים ילדי בית ספר, הגיעו למקום לפעילות חפירה, וכך נמצאו במקום עוד ועוד פריטים ארכיאולוגים מתקופות שונות.
דייגו מציין שבסמוך לאתר היתה ספיגה של פגיעת טיל מעזה, וכדבר זה ומלחמה זו מאיטים את התקדמות ביצוע חפירות המשך והנגשת האתר לציבור.
• • •
[1] חשוב לציין שכמו כל אירוע, דעה זו המקשרת בין מרד בר כוכבה לליל הסדר בבני ברק שנויה במחלוקת.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות