לייארצייט של רבי אברהם הכהן קאליסק – ד' שבט
מדוע אפילו חיים של אלף שנה לא שווים?
מסכת חייו של ה'קליסקר' – מתלמיד הגר"א מוילנא למנהיג הישוב החסידי בטבריה.
רבי אברהם הכהן מקאליסק המכונה: ה'קליסקר' היה יודע כבר בצעירותו כגאון עצום, והיה מבכירי תלמידי הגר"א מוילנא.
כשאור תורת החסידות התחיל להתפרסם, הוא הלך למגיד ממעזריט'ש לבדוק מה טיבו של אור זה, והפך לתלמידו המובהק של המגיד.
כשחזר לביתו, הלך לבקר את רבו הגר"א, וכששאל אותו הגר"א מה התחדש לו במעזריט'ש, ענה לרבו, שבמעזריט'ש - ראה בחוש את ה'וחי בהם'.
והגיב על כך הגר"א: "ידוע ידעתי, שרבים מגדולי הדור היו משתבחים בתלמיד כמותו, אמנם, הנני בטוח שדג גדול כמותו, לא יאבד אפילו בים".
לקבל חיות - מדיבור אחד!
רבי אברהם העיד על דבקותו הגדולה במגיד ממעזריטש, ואמר, שכאשר היה מגיע למגיד עם רעיו: "היינו מסתפקים בדבר אחד זמן רב, כי אם לא באנו אלא לשמוע דיבור אחד זה דיינו, והיינו שומרים אותו בקדושה ובטהרה, עד עת בא דיבור שנית".
ה'קליסקר' וחבריו היו הולכים עם דיבור אחד זמן רב, ואיך התבטא: "שומרים אותו בקדושה ובטהרה"... ומי שטעם מבין, ומי שלו – מוזמן...
רבי פנחס מקוריץ העיד ששמע דבר דומה מפיו של 'תולדות יעקב יוסף' שאמר: "כל דיבור ששמעתי ממורי הבעל שם טוב, ניתן להחיות מתים" (ליקוטי אמרי פנחס).
רבי אברהם הפך לחסיד בכל נימי נפשו ונשמתו, מלא חיות ודבקות, כולו התלהבות אש קודש, חיותו ודבקותו לא פסקו עד היום, והם עוברים בין השורות באגרות שכתב וקיבלו פרסום נרחב בדורות האחרונות.
רבי אברהם עלה לא"י בשנת תקל"ז, עם בחירי תלמידי המגיד ממעזריטש, שבראשם רבי מנחם מנדל מויטבסק 'פרי הארץ' רבי ישראל מפלוצק, ועם עוד שלוש מאות נפש, והתיישבו בטבריה, ושם חיזקו את הגרעין החסידי.
נפשו דבוקה בנפשו – 'בקרובי אקדש'
נפשו של רבי אברהם הייתה דבוקה בנפש רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק, והם פעלו יחדיו בבית מדרש שהקים 'פרי הארץ' כשדרכם הייתה מלכות עם הכנעה, ענווה ושפלות.
כשחלה רבי מנחם מנדל היה אוהב לקרוא לידידו אהובו רבי אברהם, כפי שהעידו תלמידי רבי צבי הירש הארקער לרבם, כשחזרו מא"י: "ואמרו שבימי החולי אמר כמה פעמים "קראו לאדמו"ר מו"ה ר' אברהם הכהן אשר אהבתו היה ממש נפש בנפש".
לימים, כשהסתלק רבי מנחם מנדל מוויטבסק בא' אייר תקמ"ח, כתב רבי אברהם: "בקרובי אקדש... נורא אלוקים ממקודשיו, ונתקדש במכובדו", ובמקום אחר כתב: "בהסתלקותו נתעלו כל העולמות" וידוע שאדם מספיד את חברו בדברים שקרובים לליבו...
האגרת ל'בעל התניא': למה חיים של אלף שנה עדיין - לא שווים?
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש, 'בעל התניא' העדיף להמשיך לעבוד את ה' ללא משא ההנהגה, ולכן, כתב לו ה'קליסקר' אגרת בגודל מעלת זיכוי הרבים, ובה הוא משכנע אותו, לקחת את ההנהגה ואומר, שלדעתו:
"שכל ימי חיי האדם, אף אם אלף שנים יחיה, אין די עולה העבודה, נגד זכות הרבים, להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו".
ממשפט נחרץ וחריף זה, ניתן לראות מה הייתה כל מגמתו ושאיפת חייו:
עבודת ה' אלף שנה, זה לא עולה כנגד - זיכוי הרבים!
והחי יתן אל ליבו...
וממשיך לבאר ל'בעל התניא', שלא יחשוש שזיכוי הרבים יפריע ויבטל אותו, מעבודת ה' שלו, כי מי שעוסק בזיכוי הרבים, זוכה:
"לאור שאין לשערו ולהשיגו - בהשגת שכלי! והלב נעשה - כמעין המתגבר".
וכך, ניתן שלא להרגיש את המשא של זיכוי הרבים...
רבי אברהם כותב ל'בעל התניא' שזכות הרבים יעמוד לו לדור דורים, ולאיזה מטרה הוא ייגע להשיג 'יראת שמים'? וכותב:
"הן יראת ה' - היא חכמה"! ומטרת החכמה:
"ללמד את בני ישראל - לחזק את לבבם".
וה'קליסקר' שהיה כולו אש קודש בעבודת ה', כולו דבקות וקדושה, ממשיך לשכנע את 'בעל התניא' לקחת את ההנהגה, ואומר לו למה יזכה:
השכל - "ממש אין לשער את השגת השכלי, איך אור השכל שופע ונובע".
הלב – "והלב - כמעין המתגבר, הולך ודובר מישרים דרכי ה'".
דברי פיו - "ויאירו דבריו כפטיש יפוצץ סלע"!
שומעיו – "והשומעים יקבלו, כל אחד - די צרכו".
ואומר לו, שהוא מבין לליבו, שקשה לו לעזוב את ההרגל והטעם המתוק, של עבודת ה' בפני עצמו, שהוא – מרפא לנפש, ומתוק לחיך, ואור עיניים.
הוא ממשיך לשכנע, ואומר שרק ההתחלה קשה, אך:
"ואתה לך נחה את העם, וקדשתם - היום ומחר" כה לחי עד גאולת עולם.
וההנחיה של 'בעל התניא' לעם, וירושתו המדהימה ממשיכים לקדש את העם עד ימינו, לאחר 210 שנה, ועד ביאת משיח...
אש דבקותו והתלהבותו - הזרימה חיות לכלל ישראל
כשהגיע רבי נחמן מברסלב לא"י, רבי אברהם קליסקר ביקש שיבוא לבקרו, והלך אליו וקיבלו בכבוד גדול מאוד מאוד:
"וגודל האהבה והחיבוב שהיה בין שני קדושים אלו, לא ניתן לתאר".
וכששבתו ביחד את השבת, ביקש רבי אברהם מרבי נחמן לומר תורה, ולא רצה, ומתאר רבי נחמן כיצד ה'קליסקר' אמר את דברי תורתו:
"היה בהתלהבות גדולה, ובצעקה גדולה, ולא נשמע שום דיבור, רק לבסוף סיים: כך הוא עיקר עבודת הבורא יתברך".
איך אומרים בחינוך ילדים?
הילד שומע את המילים, אבל, הוא קולט ומפנים את המסר שמאחורי המילים... וה'קליסקר' הוא הדוגמא לכך...
ומספרים, שבאותם ימים ששהה רבי נחמן בטבריה: "נפל על ערש דווי, ושלח על פדיון להצדיק הנ"ל" ורבי נחמן התאושש במהירות.
ועוד נכתב: "ורבנו ז"ל היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דוגמתו"
ומוהרנ"ת אומר ששמע מפי קודשו של רבי נחמן: "הלא ראיתי כמה צדיקים, אבל, שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל" (שבחי הר"ן).
בית העלמין הישן של טבריה – מריחים ריח גן עדן...
נפטר בד' שבט תק"ע ונקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, את קברו ניתן לראות מהכביש הראשי דקה נסיעה, לפני ציונו של רבי מאיר בעל הנס.
והעידו עליו חכמי טבריה: "רוח אפינו קדוש, אחד היה אברהם מרנא ורבנא אשר תחת כל השמים ישרהו, ואורו על כנפי ארץ, האירו ברקיו תבל ומלואו מבין בדורו, כדאי הוא אברהם להגן על עלמא, בזכותו: חסד לאברהם שהחסד מתגלגל על ידו".
ואכן, רבים פוקדים את ציונו ורואים ישועות, ואומרים, שניתן להריח שם את ריח גן עדן - ממש!
כי בחלקת תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, טמונים צדיקי עולם, כגון:
רבי נחמן מהורדנקא, רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי מנחם מנדל מפרימישלאן, ועוד רבים וגדולים...
ביום ד' שבט ניתן לפעול ישועות, שביום זה נפטרו גם הבבא סאלי הקדוש, רבי משה לייב מסאסוב, ועוד צדיקים, שכולם נתינה וחסד, ואורם מאיר עד היום...
לע"נ הרה"ק רבי אברהם מקאליסק בן רבי אלכסנדר ואימו הצדקת, זכותם תגן על כל עם ישראל, אמן!
הצגת כל התגובות