"קול הזהב": החזן שנמלט עם ישיבת מיר

היום ט' בשבט, או מציינים 14 שנים לפטירתו של החזן שמואל דוד בן חיים לייב בגלי.

החזן דוד בגלי נולד בשנת 1932 בוילנה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברח עם משפחתו ליפן ואז לשנחאי שבסין, שם הצטרף לשורות הלומדים בישיבת "מיר". בשנת 1947 היגר עם משפחתו לארצות הברית, שם קיבל את הכשרתו החזנית מהחזן יהושע לינד.

כיהן כחזן בארה”ב, מקסיקו ודרום אפריקה. לאחר מלחמת ששת הימים עלה ארצה, ומונה לחזן הראשי בבית הכנסת הגדול ברמת-גן, ובמקביל שירת בחיל האוויר. בשליש האחרון בחייו, עבד והשתקע בטורונטו. עזבנו החזני הועבר לבקשתו ל מכון ת"א לחזנות.

בגלי הקליט תקליטים רבים, את חלקם אף הקליט תחת כותר מיוחד משלו - "שירי דוד".

אין סגנון שלא ביצע ובצורה מעוררת השתאות. הוא הביא לפרסום יצירות רבות, אחת מהן היא היצירה "הבט משמים" של ישראל אלתר.

את "הבט משמים" כתב אלתר לזכר אחיו יהושע שהיה ש"ץ ראשי בבית הכנסת הנחשב "טורי זהב" בלבוב והיא ראתה אור בשנת 1962.

בגלי שהיה אהוב ונערץ בישראל, הוזמן ע"י אבא להשתתף בקונצרט לכבודו של שמחה קוסביצקי שקיים בית החולים אסף הרופא בשנת 1987. הביצוע ההיסטורי של בגלי ל "הבט משמים" מאותו הקונצרט, לא נשכח ובצדק, אצל רבים עד עצם היום הזה.

סטיבן פרידמן, מבקר המוסיקה היהודי הנודע כתב: "החזן בגלי מפגין קול טנור עם עוצמה אך עם עדינות, עם הבעה רבה ונוכחות, קול שאינו מעייף לשמוע שוב ושוב. לזכותו ייאמר שהוא משיג שליטה מוחלטת בקולו וברצותו גורם לו להישמע בדרכים שונות כל כך. אין ניואנס שנעלם מביצועו המוזיקלי. יתר על כן, הידע שלו באמנות החזנות המסורתית מושלם. אין פלא שרבים כל כך מתארים אותו בקצרה כבעל 'קול הזהב' ".

יהי זכרו ברוך!