"יהלום לחנוכה": הנרות הללו בגרסה מקורית

ביום ראשון בערב נתקבץ איש, איש וביתו להדלקת נר ראשון של חנוכה.

הדלקת נרות חנוכה כבר נזכרת במשנה כמצווה, וחיוב הדלקת הנרות בחנוכה מבואר בתלמוד.

לעומת זאת, אמירת תפילת "הנרות הללו" תוקנה, כנראה, בתקופת הגאונים ומופיעה לראשונה ב"מסכת סופרים".
תפילת "הנרות הללו" כוללת בתוכה 36 מילים - רמז ל 36 נרות חנוכה, ו 8 אותיות - רמז ל 8 ימי החג.

הקטע "הנרות הללו" זכה ללחנים רבים. החזנים: גרשון אפרת, יצחק קמינסקי, אברהם משה ברנשטיין, הרש לייב בקון והמוזיקאי יוסף מילט – כולם הלחינו את "הנרות הללו". אך הלחן הידוע ביותר, שהשתרש בעולם החזנות, הוא זה בלחנו של זאבל זילברטס, שהחודש ציינו 140 שנה להולדתו.

"הנרות הללו" של זילברטס, הודפסה בשנת 1929. היא פורסמה ע"י החזן משה קוסביצקי, כאשר הקליט אותה בצעירותו, ודאג לכלול אותה ברפרטואר שלו - ולא רק סמוך לחנוכה. את ״הנרות הללו״ ביצענו השבוע בקונצרט "אז ישיר משה" – קונצרט פתיחת עונת המנויים תשפ"ב בהיכל בת"א. אך הפעם בחרתי להביא דווקא את ביצוע הבכורה של היצירה, כפי שביצענו בשנת 1996, בקונצרט ההצדעה לחזן ולטנור ריצ'ארד טאקר - שהיה גם הוא אחד ממבצעיה הראשונים.

בסיומו של החלק הראשון של המופע, עלו לבמה החזנים: רוברט בלוך, אלברטו מזרחי, אבשלום צפירה והחזן הצעיר ישראל רנד, ועם המקהלה והתזמורת העניקו לקהל, לראשונה, ביצוע חגיגי ומרשים של היצירה המפורסמת, אותה הכירו עם ליווי פסנתר בלבד.

באחד מביקוריו של משה קוסביצקי באנטוורפן, סמוך לחנוכה, הציע לו אחד מגדולי היהלומנים להגיע למשרדו, כדי להתחדש ולרכוש תכשיט יהלום לרגל החג. לאחר שיחה קצרה, קם היהלומן ואמר: "ר' משה – תשיר לי משהו". קוסביצקי לא התבלבל, ניגש לארון בו היו מוצגים היהלומים, הצביע על יהלום ואמר: "אני חפץ ביהלום הזה". ענה לו היהלומן: "יהלום זה הוא מהיקרים ביותר, ואתה רוצה בו בחינם?!". קוסביצקי הביט בו וענה: "אתה חפץ ביהלומים שבגרוני, בחינם, אף אני חפץ ביהלומים שלך...".

השניים נפרדו בברכת "חנוכה שמח"...

שבת שלום, וחנוכה שמח