"שירו האחרון של יוסל'ה" / אופיר סובול

(צילום: יובל)

ביום רביעי, כ"ה בסיוון, נציין 90 שנים לפטירתו של יוסף בן רפאל שלום רוזנבלט.

חובבי החזנות חלוקים בנושאים רבים, אבל בנושא אחד כולם תמימי דעים: יוסל'ה רוזנבלט הוא ללא ספק – "החזן המושלם".

קול הטנור החם שלו חודר עמוק ללב, מיד עם שמיעת הצלילים הראשונים. הרגש, הקולרטורה המתגלגלת, הפאלסטו, היצירות המלודיות המשתפכות, והביצועים האדירים שלו, כל אלה הכתירו את יוסל'ה כ"מלך" – "מלך החזנים" של עולם החזנות בכל הזמנים.

אמרנו יוסל'ה, אמרנו שם אחד שאומר הכול.

יוסל'ה - החזן, יוסל'ה - היוצר, יוסל'ה - האדם.

בחורף 1933 הגיעה ליוסל'ה הצעה יוצא דופן לצלם סרט בארץ, כאשר תפקידו יהיה לשיר רק כמה מיצירותיו על רקע נופי הארץ. למרות אי הוודאות על הכדאיות הכלכלית של יוסל'ה מהסרט, קיבל יוסל'ה את ההצעה בהתלהבות, מאחר שחפץ היה מאוד לבקר בארץ ישראל. התכנית הייתה לצלם את הסרט, להופיע בשורת קונצרטים, ולחזור הביתה לארה"ב.

אולם לאחר כמה שבועות, שבהם עבר בארץ לאורכה ולרוחבה, שינה את דעתו. הוא החליט, כי זוהי השעה להתיישב קבע בארץ. "אפשר לחיות חיי רווחה בארץ, ברבע מהסכום שעולה בארה"ב" – כתב במכתב הביתה. פיתוי נוסף להחלטתו הייתה העובדה, שבאותם הימים התארגנה קבוצה להקמת בית כנסת מרכזי בירושלים, שיכיל כ-5,000 מקומות ישיבה. יוסל'ה חשב, שבוודאי לא יימצא שום חזן אחר מלבדו, שיהיה ראוי למשרה זו.

הצילומים החלו ביום א', כ"ד בסיוון. יוסל'ה והקבוצה כולה יצאו לסביבות יריחו וים המלח, כשהוא במצב רוח מרומם. ליד "קבר רחל" שר יוסל'ה את "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים". אבל הסצנה הזכורה לנו יותר מכול היא זו שלאחריה: כאשר יוסל'ה עומד בסירה, בנהר הירדן, ושר: "מה לך הים כי תנוס, הירדן תיסוב לאחור". עיניו של יוסל'ה נצצו; הוא היה מאושר כל כך על שזכה לשיר במקומו הטבעי את הפרק מתהילים - האהוב עליו ביותר.

הפזמון הנפלא הזה, בביצועו של יוסל'ה, שמוכר כמעט לכל חובב חזנות, מאז חשיפתו המחודשת של הסרט "חלום עמי", בשנת 1975, הוא חלק מיצירה נפלאה של יוסל'ה, שחלקים ממנה לא הקליט מעולם. בשנת 2009 שחזר אבא את כתב ידו של יוסל'ה. הוא התאים את הטקסט נכונה ללחן, הוסיף רצ'יטטיב חזני, ועיבד לראשונה למקהלה ולתזמורת סימפונית.

צילומי הסרט נעשו ביום שרבי ומחניק. לאחר צילום היצירה, ולפני המעבר לחלקו השני של הסרט, היה אמור יוסל'ה לרחוץ במימיו המלוחים והסמיכים של ים המלח. החום היה קשה מנשוא, מה שהכביד על לבו של יוסל'ה. הוא התחיל להתלונן על לחץ באזור הקיבה, והצוות נאלץ להחזירו למלון בירושלים, שם תקפו אותו מיחושים קשים. הרופא אבחן, כי מדובר ב"טרומבוזה" - הגורמת לעתים לשיתוק חלקי, ולכן הוא ציווה עליו מנוחה מוחלטת. לאחר כמה שעות הבחינה לפתע אשתו, כי ראשו של יוסל'ה נשמט הצדה. היא זעקה לעזרה, ולאחר כמה רגעים הגיע הרופא שנאלץ, בצער רב, לקבוע את מותו.

הלווייתו הייתה מן הגדולות, שראתה ירושלים ויותר מ-5,000 איש השתתפו בה. את דברי ההספד השמיע הרב קוק, ואת תפילות האשכבה אמרו שני חבריו החזנים, הטוענים לכתר - "מלך החזנים": זבולון קווארטין ומרדכי הרשמן.

בקונצרט "יוסל'ה ויוסי", שקיימנו לפני 10 ימים, בחרתי לפתוח את הקונצרט דווקא ב "בצאת ישראל" - היצירה האחרונה שביצע יוסל'ה; יצירה שמבוצעת לעתים נדירות - יצירה שיש בה הכול. היא: בומבסטית, לירית, מרגשת ומתוחכמת. יצירה מיוחדת, שמציגה לראווה את גדולתו של יוסל'ה. ביקשתי מאברימי רוט, שילמד אותה עם התוספות של אבא, ותוך כמה ימים הוא נשבה בקסמה. אני מקווה, שהשידוך בין המבצע הנהדר – אברימי, ליצירה, ישבה גם את לבכם.

רבים ביקשו שנעלה חומרים איכותיים מהקונצרט, אז הנה הסנונית הראשונה:

"בצאת ישראל ממצרים" – יצירתו של גדול היוצרים בעולם החזנות, ומי שהשפיע, יותר מכל חזן אחר על עיצובה של החזנות עד לימינו אנו.

״שירו האחרון של יוסל'ה״

יהי זכרו ברוך!

שבת שלום וצפייה מהנה!