כמאה אנשים, מכל גווני הקשת הישראלית, צעירים וצעירים ברוחם, התכנסו אמש במרכז שורשים בירושלים לערב מיוחד שנקרא "מה הסיפור שלך?".
את הערב פתח העסקן החרדי, דודי זילברשלג שהסביר: "תיאטרון פלייבק הוא תיאטרון אילתור שהמציא, איך לא, יהודי אמריקאי בשם ג´ונתן פוקס. השחקנים אינם מוכנים מראש, אלא משקפים סצנות על פי סיפורים מהקהל.
הוא הוסיף על הייחודיות של החיבור היהודי: "בערב זה תאטרון פרשנדתא נותן פירוש נוסף לתיאטרון פלייבק הרגיל, מכיוון שהערב מתבסס על הסיפור החסידי שמלווה אותנו שנים ושבו תמיד מסר, אמירה, לקח ומוסר השכל. העולם טעה בעבר וחשב כי סיפורים מרדימים ילדים אך לא, סיפורים מעוררים אנשים."
הוא מציג את השחקנים המוכשרים: חן דיטמן, עמנואל סאלם ואבי גז והנגן מתי שריקי שמבצעים קטע פתיחה קומי.
לאורך כל הערב שוזר זילברשלג סיפורים ואנקדוטות מההווי היהודי של פעם, מתובלים בביטויים ביידיש. מתנדב מהקהל נבחר לספר סיפור אישי, שיוצג באימפרוביזציה ע"י השחקנים בצורה המעוררת למחשבה באופן יצירתי ובכשרון רב.
שחקנים עם ניצוץ נבואי
מספרי הסיפורים במהלך הערב הביעו התרגשות רבה מהביצוע של השחקנים. על פניהם ניתן היה לראות את החזרה לרגעי הסיפור שלהם, כמו שהם חווים אותם שוב. השחקנים, כפי שהגדיר זילברשלג "באינטואיציה עם ניצוץ נבואי", נוגעים בנקודות הרגישות, מגיעים לסוף טוב לסיפור, סוגרים לעתים קצוות שהשאירו החיים.
אחרי קטע מהנה ומבדר משתרר שקט בקהל, סיפור נוסף מפי זיבלרשלג על בעל התניא, מרתק את הנוכחים. בסוף הסיפור נשארת תלויה באוויר השאלה "אייכה". עד שהשחקנים עולים לאילתור נוסף, פורץ בספונטניות הנגן המלווה את הערב ומבצע בכשרון רב את השיר של שולי רנד "אייכה". הקהל מצטרף לשירה, וההצגה נמשכת.
בקטע הסיום של הערב, מבצעים השחקנים ´מיקס´ של כל הסיפורים שהוצגו בהמלך הערב, הקהל מריע. אין ספק שנפתח פה ז´אנר חדש של שילוב תיאטרון הפלייבק עם הסיפור היהודי.
בשיחה עם דודי זילברשלג לאחר המופע הוא אומר על החיבור של שני העולמות: "ניתקו ציבור שלם מהרובד היהודי שבתרבות, אמנם ניסו שלמה ניצן ואחרים להכניסו לז´אנר הישראלי. אך בכל זאת, זה לא ממש קיים.
"הרעיון הוא לא להשאר במתכון של מספרי סיפורים של פעם. זהו ערב שני של החיבור הזה עם תאטרון פלייבק. הנסיון הקודם היה לפני שבועיים, וגם היה מוצלח מאוד. אנשים נפתחים באופן יוצא דופן, מגלים את הפנים שלהם, התהליך של השיקוף הוא באילתור אמנם, אבל הוא מתקן להם מקומות ועושה להם סדר בחיים. בעולם היהודי יש הומור עמוק ושנון ואפילו מרושע. הביטוי של הומור יהודי בא לידי ביטוי בעיקר בחתונות על ידי הבדחנים.
"דווקא המרכיב הקליל יכול ליצור עיון. אין לי ספק שזה יכנס לעולם החרדי, בהתאמה למקובל, כשיבינו את המשמעויות שלו ואת המרפא לנפש שהוא מהווה.
על החיבור שלו לתיאטרון הוא אומר "אני עושה דברים בתחומים ישראליים יותר מהחרדי המצוי. אני יותר ישראלי מחרדי, אבל גאה בחרדיות שלי יותר מבישראליות. החרדיות היא המקום שמאפשר לי לשמור על נצח ישראל כמו שאני רואה אותו. מעבר לזה אין שום חיץ ביני לבין כל ישראלי. היום אני אחרי בירור חד מי אני ולאן אני הולך. ההשתתפות בערב כזה היא הביטוי לזה. בתקווה שזה יצליח ונמשיך הלאה לכל הארץ."
הצגת כל התגובות