מנוחה פוקס נפרדת מהסופר שמואל ארגמן ז"ל

הסופרת מנוחה פוקס (צילום: כיכר השבת)

רק לפני מספר ימים שוחחתי אתו, עם הסופר שמואל ארגמן, ורציתי לתכנן יחד אתו את הנסיעה שלנו למפגש סופרים באשקלון.

הוא ענה שלא בטוח שיהיה לו כוח, אבל הראה נכונות לעשות זאת. ונפרדנו כשאני מבטיחה לטלפן שוב ולוודא מה עושים.

זאת לא הייתה הפעם הראשונה בה הייתי בקשר עם הסופר היקר באדם, שמואל רוט – ארגמן.

הקשר בינינו פרוש על פני דורות.

הרב רוט היה חבר טוב של אבי. גם אבא שלי היה סופר, שהרבה לכתוב, אבל לא פרסם את כתבותיו. אבי, העריך והעריץ את שמואל ארגמן עד מאוד. ניכר היה שגם הסופר העריך מאוד את אבי ושוחח עמו רבות בדברי תורה.

הייתי ילדה כששמואל ארגמן פרסם את סיפוריו בעיתון "זרקור".

באותם ימים לא היו כותבים רבים במחננו. וכבר כשהייתי ילדה דיבר שמואל ארגמן עם הוריי, וביקש שאכתוב כמה יותר סיפורים ואייעד אותם לזרקור, שהיה אז עיתון מתחיל.

כשהייתי בת 17 הוא הציע לי להצטרף אליו לכתיבת כתבות בעיתון: "ערב שבת"! העיתון הזה נקרא בשלב מאוחר יותר: "יום השישי".

כתבנו זה לצד זה משך שנים, כשהוא נותן לי לקרוא את כתביו עוד לפני שפורסמו, ואני מגיבה, ואני מגישה לו את כתביי והוא מגיב ומעורר.

ל"בר המצווה" של ילדיי – בניי, הוא הביא תמיד את ספריו החדשים, כך הלך ביתי והתמלא בספריו כשבכל אחד מהם פתק הקדשה מיוחד ממנו, שבו לא חסך במילים.

לא פעם שוחחנו בינינו פנים אל פנים על עולם הספרות. לעיתים כשהיינו עושים דרכנו יחד (כתושבי בית וגן) לעבר ספריות או בתי ספר לשם הוזמנו. ולעיתים כשאני מגיעה לביתו ואנו דנים בספרות העכשווית אל מול זו של הנוסטלגיה.

גם עכשיו עבד הסופר על ספר חדש, כהרגלו, והבטיח לשוחח אתי עליו בפגישה הבאה בינינו.

ידו הייתה תמיד נטויה לחבר ולכתוב.

פניו של שמואל ארגמן אמרו אמת ואמונה. כל סיפוריו מושתתים על בסיסים אלו, וגם את דבריו מיקד תמיד באמונת ה'.

אין הרבה אנשים בעולמנו שאנו יכולים לומר עליהם שתוכם כברם, עליו כן. אי אפשר היה להביט בפניו מבלי לראות בהן את אור השכינה.

איך אמר אבא שלי ז"ל? – שמואל רוט הוא איש של מילים, אבל לא סתם מילים, אלא מילים של אמת.

ואנשים של אמת – האמת זורחת מהם והלאה.

עכשיו כשהגיע אל עולם האמת לא נותר לנו אלא לבקש שישתמש בכוחו זה ויבקש בעבורנו שייתמו אסונות בחיינו ושנזכה במהרה לבניין בית מקדשנו.