חברותא עם ראש הממשלה

ישי לפידות (צילום: יח"צ)

השבוע חל יום הולדתי - למניינם. מתברר שהתאריך העברי - ל' בכסלו בשנת הולדתי, "נפל" בדיוק על היום הראשון של השנה האזרחית 1/1/68. שנים רבות אני כבר כאן ב"ה, ולמרות גילי הקשיש, לא הצלחתי להכיר את ראשי הממשלה הראשונים של מדינת ישראל: דוד בן גוריון, משה שרת, יגאל אלון או גולדה מאיר.

את אלה מהשנים האחרונות דווקא יצא לי – כמוכם – להכיר מקרוב או מרחוק.

אני מאמין שבזמן שרבין או פרס היו בשלטון, כשברק או אולמרט כיהנו כראשי ממשלה, לא היה חשד שנתפוס אותם בשעות הפנאי מעיינים בתנ"ך או שנמצא אותם מעלעלים בחומש ומחפשים חידושים לפרשת השבוע בכדי לומר איזה "וורט" בשולחן שבת. נכון, פה ושם כותבי הנאומים שלהם ידעו לשזור פסוק או שניים, מדרש קצרצר או קטע מספר התהילים, אבל האנשים באישיותם לא ממש נסחפו אחרי פרקי הקודש וכתביו.

אצל ראש הממשלה הנוכחי, זה כנראה קצת אחרת.

השבוע הוזמנתי להצטרף ל-"חוג התנ"ך" בבית ראש הממשלה. נפתח בגילוי נאות: צל כבד של חשד - זה הדבר הראשון שאדם דתי או חרדי יחשוב על ראש ממשלה ישראלי המבקש לקיים חוג לימוד פרשת שבוע בחצר ביתו. הימים ימי בחירות, הקול החרדי וכמובן הדתי תמיד קורץ לרצים, ואין כמו "חוג מחמד דתי" שיספק אייטם או תמונה שתמצא חן בעיני אלה שפרשת השבוע היא בבת עינם וסוג של מדריך לחיים

למרבה הפלא מתברר שמדובר ביוזמה לא חדשה, שהנהיג דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון. מנחם בגין עליו השלום חידש את המנהג בימי שלטונו, ובעקבות פטירתו של שמואל בן ארצי - ה"שווער" של נתניהו – אביה של רעייתו שרה - חודש המנהג בשבועות האחרונים בבית ראש הממשלה.

איתי הוזמנו והגיעו בין השאר – הרב ישראל מאיר לאו, הרבצ"ר הרב רפי פרץ, הרב בני לאו, הרב שלמה ריסקין מאפרת, הרב אביחי קציר, הרב יעקב מידן ועוד מבינים ופרשנים בתנ"ך מכל המגזרים בישראל.

אגב בלי קשר, דווקא בקטע הפותח של הערב, כשנתניהו ורעייתו שרה נכנסו לחדר והקפידו לעבור אחד אחד אצל כל המשתתפים והאורחים שהגיעו, ניתן היה ללמוד משהו דווקא על אופייה של אשת ראש הממשלה. שרה נתניהו, שעברה אצל כל האורחים והמסובים שהגיעו לביתה, והקפידה לברר אצל כל אחד מהם - מי הוא, מה תפקידו, והאם טיפלו בו כיאות.

החשד הראשוני ל'מניפולציה תורנית' מבית היוצר של לשכת רוה"מ נעלמת מיד כנחשפים לתרבות הקבועה של לימוד התורה ופרשת השבוע בביתו של ראש הממשלה. הנה לכם כמה עובדות שהתגלו לי ביום שלישי בערב וגרמו ל'ספקן הדתי' שבי להסיר את כל הספקות בדבר ה'גימיק התורני' שמתרחש כבר זה זמן בבית משפחת נתניהו:

כשעוד היה בחיים היה מקפיד הסבא שמואל בן ארצי ללמוד בכל שבת חברותא עם הנכדים ולעבור על עיקרי פרשת השבוע. כהיום, לאחר פטירתו של הסב [בוגר ישיבת נוברדוק], מתקיים מידי שבת סוג של "אבות ובנים" אישי, בבית משפחת נתניהו. אבא בנימין לומד בקביעות עם הבנים את עיקרי הפרשה וההפטרה כולל מפרשים שונים. זו גם אולי זו הסיבה שהבן אבנר תלמיד כיתה י"ב, העפיל כבר בגיל 15 לתואר "חתן התנ"ך הישראלי" ו"סגן שני לחתן התנ"ך העולמי".. ואגב כך המשיך את דרכם של שלושת דודיו - אמציה, מתניה וחגי שהיו כולם חתני תנ"ך...

והאמת שאם היית שם, לא היית צריך להזדקק לאלה. מראה פניו הזורחות של ראש הממשלה בכל השעתיים בהם התנהל השיעור העידו לכל מי שנכח שם, כי האיש פשוט נהנה. ומעבר להשתתפות פעילה, לקושיות ולתירוצים בהם היה מעורב, ראית שנתניהו פשוט נהנה מעצם העיון בנבכי הפרשה.

בשלב מסוים בערב הוא אף טרח להסביר למשתתפים את העניין העצום שהוא מוצא בלימוד ובהתעמקות בתורה – "בשבילי ההתעסקות בדברי התנ"ך" – הסביר ראש הממשלה – "היא לא עיסוק סתמי בכתבי ישראל. אצלי מדובר בסוג של ערובה ובטחון בצדקת הדרך שלנו כאן. דבר שאינו מובן מאליו להרבה מאד אישים בעולם, ובמיוחד בשנים האחרונות..."

רוה"מ הוסיף וסיפר כי עוד בזמן כהונתו הראשונה הוא טרח וניסה להביא את "כתובת ניקבת השילוח" המוחזקת בידי הטורקים. "ראש הממשלה הקודם של טורקיה ישב כאן אצלי בבית לפני עשור, כשאני מפציר בו להחזיר לנו את הכתובת, ומסביר לו שאני מוכן לשלם לעם הטורקי כל דבר שיבקשו בתמורה. ראש הממשלה הטורקית הבטיח לי כי יברר את הנושא, ואכן לאחר זמן קצר חזר אלי עם תשובה שלילית ומוחלטת בעניין".

"זה היה ברור לי, משום שהכתובת ההיא מתעדת בצורה בלתי מתפשרת ועוצמתית ש2800 שנה אחורה היה כאן יישוב יהודי גדול שמלך ושלט על הארץ הזו... ואת העובדה ההיסטורית המוצקה והמוכחת הזו אין אף מוסלמי שיסכים לחשוף או לתת ליהודים.. אין מה לעשות, ללא המסמך התנ"כי אין לנו את ההוכחות והכוח לבעלות על הארץ הזו" סיים נתניהו.

בכלל, במהלך כל האירוע שנמשך זמן לא קצר, הבטתי מסביבי ובלשתי אחרי שותפיי לשיעור. החיוניות והערנות, ההתלהבות והקשב שמצאתי שם, הלוואי על שכניי בבית הכנסת השכונתי בשיעור של הרב בין קבלת שבת לערבית. אין ספק שמשהו מתוק עמד באוויר.

כשיצאתי משם אל הרחוב הירושלמי הקריר, מפלס דרך בין 'בחורינו המצוינים' השומרים על הבית והרחוב, חשבתי לעצמי – מדוע זה יש לי קורת רוח שכזו... אני חושב שזו פשוט ההרגשה המרגיעה שהאיש שעומד בראש ההנהגה הישראלית, על כל הקושי וריבוי ההחלטות האסטרטגיות והאחריות העצומה שיש בתפקידו, הוא אדם שנסמך ומושפע מההיסטוריה והמסורת היהודית האמתית.

ולא, זה לא מובן מאליו ולא פשוט כלל וכלל...