יצחק נחשוני בראיון אישי: "כל דבר עושה דפיקות לב"

יצחק נחשוני (צילום: מאיר אלפסי, כיכר השבת)

מבצע צוק איתן: חייו של יצחק נחשוני, עיתונאי וותיק ומוערך בציבור החרדי, עורך "מרכז העניינים", ששני בניו נמצאים ברצועת עזה, נעים בין חרדה לתקווה, בין אמירת פרקי תהילים בבית לבין נסיעה לקברי צדיקים. לא רק מצב בניו מעסיק אותו, אלא גם הדיבורים על מעורבות החרדים בזמן המלחמה.

בראיון לתוכנית "שמונה עד עשר" ברדיו "קול ברמה", בהגשת מרדכי לביא, התייחס נחשוני תחילה לסיבה מדוע לדבריו החרדים מעורבים במלחמה הנוכחית: "אני חושב שבכלל בציבור החרדי במבצע הנוכחי, מעורבותו נובעת מכך שהוא מאוים. העורף הוא חלק מאותה מלחמה. זה חיבר בעיקר את הציבור הזה אל תוך השטח עצמו, גם לחיילים ולמפקדים".

"להבדיל אלף אלפי הבדלות, קרה לציבור הזה מה שקרה לציבור בתל אביב, שם לא הרגישו את שדרות ואפילו לא את הקיבוצים בחבל עזה ובעוטף עזה וכאשר הרקטות מגיעים לתל אביב ובאותה מידה לבני ברק, מודיעין עילית, ביתר ולכל המקומות החרדים, זה מחבר ופשוט מקרב את ההבנה על מה מדובר כאן. מדובר בעצם על מאבק על החיים של כולנו יחד", אומר נחשוני.

"לגבי הלוחמים אני רוצה לכפור קצת ולומר שתמיד היו לוחמים חרדים. במלחמות ישראל ואפילו הרבה יחסית נופלים ואני מכיר רבים מהם", אומר נחשוני בהתייחסו למבקרי האוכלוסייה החרדית שטוענים כי אין לוחמים חרדים ברצועת עזה.

"להגיד שהכמות הגדולה של אלה מתוך הציבור החרדי שהתגייסו נמצאים בתוך הקרב עצמו?", תוהה נחשוני ופוסק, "הם נמצאים בתוך הקרב בלב ובעשייה, בעזרה ובסיוע שזה לעתים יותר מאשר לירות בנשק עצמו. אבל אותן יחידות אליהם מתגייסים החרדים לא נמצאות בתוך השטח עצמו".

לדבריו, "זה לא המודד. המודד הוא שהציבור החרדי והחיילים החרדים מעורים במלחמה בכל דבר שהוא. לא רק שהם מביאים סנדוויצ'ים למקום ואומרים פרקי תהילים שזה חשוב מאוד, אלא הם מעורים גם בנתינת המוח ובנתינת המתווה. כל הדברים הללו בוודאי היום נעשים על-ידי יותר חרדים מאשר היו פעם".

נחשוני אומר כי הניסיון לכפות את הגיוס על החרדים לא יגרום להם להיכנס למלחמה: "זה נכון שזה נעצר איך שהוא. חבל שחושבים שאת הדברים האלה יעשו בכפייה. בכפייה לא מכניסים אדם לתוך מלחמה. לא מכניסים אדם לתוך מודעות שאנחנו נאבקים על החיים שלנו. בכפייה לא מסירים מהאדם את הערכים שלו שמלווים את המלחמה הזו ורואים עד כמה הם מלווים, בתפילות, בלימוד ובהארכת זמן הלימודים, כל הדברים האלה מלמדים על מעורבות של החרדים בתוך המלחמה הזאת לאין שיעור יותר משהיה קודם".

בניו של נחשוני משרתים בימים אלו ברצועת עזה. האב המודאג מספר על הימים הקשים שעוברים עליו: "אני רוצה להגיד לך שבעשרת הימים הראשונים לא ישנתי כלל. לא אני ולא אשתי. קשה מאוד היה משום שלא היה לנו קשר איתם. עם אחד הבנים היה לנו קשר בגלל תפקידו. השני לוחם ולא שמענו ממנו ולא ידענו ממנו וזה היה קשה מאוד".

"כשהכריזו על הפסקת אש קצרה, אחד הבנים קיבל הפוגה קלה והיינו אתו כל דקה. נסענו לשם יחד עם ילדיו לפגוש אותו, ואני לא בטוח שנקטתי בצעד נכון בגלל הקושי שבא אחר-כך", מספר נחשוני. הפרידה מחדש היא לדבריו הקושי הגדול. "די, הם נפרדו כבר והבינו שאבא במלחמה. הילדים אמרו לאבא שלהם שהם הולכים לדבר עם המפקד שיביא אותו קצת הביתה. המפגש היה קשה".

כשבנו קובי חזר לשטח הרצועה, נסע האב לקברי צדיקים: "הוא נכנס חזרה לשטח ומאז אנחנו שוב לא בקשר אתו. לקחו להם את הסלולרי. אנחנו מתפללים הרבה. וכדי להתנתק מכל הפחדים והדאגות והחששות, וכדי שהתפילות יהיו יותר טבעיות, נסענו לקברי צדיקים במשך יומיים אחרי שלא עשיתי את זה הרבה זמן".

"ההתגייסות הזאת של כל הציבור החרדי לתפילות, ללימוד, לאותיות בספר תורה, לאמירת תהילים על חיילים ולתרומת ציציות עבורם, כל הדברים האלה עושה משו לחוסן גם של ההורים ואם ההורים הם חזקים אז זה מקרין גם על לוחמים עצמם", פוסק נחשוני.

את הכוח העצום שיש באפליקציית המסרים המידיים WhatsApp אין צורך להציג. כבר ראינו את התוצאות ההרסניות של שמועות שווא, כמו גם בשורות איוב שהגיעו למשפחות דרך ה-WhatsApp.

בתור אב שבניו נמצאים בעזה, מספר נחשוני על תחושותיו: "אני קצת יותר חסין. בשונה מהורים אחרים אני יודע את האמת מתוקף תפקידי ויש לי מקורות מידע, אבל בעבר היינו מקבלים את הדברים האלה כ'מקווה נייעס', לא היינו מתייחסים אליהם בכלל. היום זה לא רס"ן שמועתי, היום האמצעיים האלקטרוניים - גורמים לך שאתה לא יכול להתנתק מהם, אתה חייב להיות צמוד אליהם מסיבות אובייקטיביות. מצד שני אתה מקבל בליל של דברים שאתה לא יודע איפה לסנן אותם".

ברגע של ווידוי אישי, מספר נחשוני על הרגעים הקשים של חוסר וודאות אותם הוא חווה בגלל אותן שמועות זדוניות: "כאשר אני שומע השבוע על חמישה הרוגים ואני שומע ממישהו שהוא יודע על שמונה ואני רואה את זה בווטסאפ ואחר-כך אני רואה שזה לא נכון, עד שזה מתגלה כלא נכון - השלושה האלה עושים לי את הפרפורים, לא בגלל שאני לא יודע על השלושה אלא בגלל שכמו כל ההורים שבנם בפנים, אתה חושב, 'או-קי, חמישה אני יודע איפה נלחמו ואיפה הם נפלו, אבל השלושה - מי יודע? וזה לא נותן מנוח".

"זה פשוט משתק אותך מה זה השלושה האלה, איך אני לא יודע עליהם? אולי חלילה... כל דבר עושה דפיקות לב. אפילו דברים שאתה כן יודע", אומר האב בקול רועד.

האזינו לראיון המלא באדיבות רדיו "קול ברמה"