בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלא לאפשר לרבנות הראשית לשכור יועץ משפטי חיצוני כדי להתמודד עם החלטתו לאפשר לבתי עסק להציג תעודת כשרות גם מגורמים פרטיים ולא רק דרך הרבנות, גורמים ברבנות תוקפים זאת.
גורמים ברבנות הראשית לישראל ששוחחו עם ״כיכר השבת״ הביעו צער על החלטתו של היועץ ולדבריהם נבחנות מספר אפשרויות כיצד ניתן יהיה להביא את עמדתה האמיתית של הרבנות בפני שופטי בג"ץ.
בתנועה למשילות ודמוקרטיה הגיבו ואמרו כי "היועץ המשפטי לממשלה טוען בצדק כי יש לקיים ולייצג מדיניות ממשלתית אחת, אך בשום מקום הוא לא הוסמך לקבוע מה תהיה המדיניות הממשלתית האחת".
"יש לתמוה מה פתאום מדיניות ממשלתית בנושאי דת וכשרות נקבעת על ידי מי שלא מבין בתחום ולא ממונה על התחום על פי חוק. אם מדיניות ממשלתית היא אכן אחת, יתכבד היועץ המשפטי לממשלה לקבל על עצמו את המדיניות מהגורם המוסמך ולעשות את עבודתו לייצג את המדיניות הממשלתית האחת הזאת בבית המשפט", הוסיפו.
עוד נאמר בתגובה כי "אם מתקשה היועץ מסיבות שונות לייצג את העמדה הממשלתית, ראוי שיתן לכל הפחות את האפשרות לייצוג משפטי עצמאי ולא לכבול גורם מוסמך ואינטרס ציבורי מלקבל ייצוג".
אמש בפתח המכתב ששיגר היועמ"ש לרה"ר הגר"ד לאו ציין היועץ המשפטי כי מובנת לו רגישות הנושא עבור הרבנות הראשית. אך הוסיף כי היועץ המשפטי לממשלה הוא המייצג את המדינה בערכאות, ועמדתו היא המייצגת את המדינה ולא אף פרקליט או יועץ משפטי אחר.
בעקבות כך כותב היועץ כי "בית המשפט לא ישמע מנגינות מתווים שונים, משל היו אלה שטיבלאך של נוסחים שונים. תזמורת אחת היא ומנצח לה אחד, במישור הכולל - הממשלה, שבמקרה של חילוקי דעות על ראש הממשלה להביא את הדברים לדיון ולהכרעה בה, ובמישור המשפטי - היועץ המשפטי לממשלה".