אזרחים רבים שנחקרים בתחנות משטרה ומשוחררים בסיום ההליך במתן ערבות כספית, טוענים כי הם מתקשים לקבל חזרה את כספם גם בחלוף זמן הערבות. מנתונים שהתקבלו בבקשת חופש מידע של ארגון השמאל הקיצוני "רבנים למען זכויות אדם" עולה כי הפער בין הסכום הכולל שקיבלה המשטרה מכספי ערבויות לאלו שהחזירה לאזרחים בין השנים 2015-2012, הוא יותר מ-15 מיליון שקלים.
במשטרה אמרו ל"הארץ" כי הבקשה לקבלת המידע הגיעה בעקבות פנייה לארגון מצד בני משפחת עולים מאתיופיה שסיפרו כי הם מתקשים לקבל 3,000 השקלים שנתנו למשטרה כערבות במהלך חקירת בנם. לדברי המשפחה, לא הוגש כתב אישום נגד בנם הנער והם זקוקים לכסף. לבסוף קיבלה המשפחה את כספה חזרה, באיחור של חמישה חודשים. "הדבר הצריך שעות עבודה רבות מאוד, ונפתר רק לאחר פנייה ללשכת מפכ"ל המשטרה", סיפרה עדית לב מהארגון. "עבור משפחה של עולים מאתיופיה החיה בעוני היה הסכום הכספי קריטי, והקושי מול הביורוקרטיה המשטרתית היה מכשול בלתי עביר. עולה החשד כי הסבך הביורוקרטי הזה הביא רבים להתייאש ולוותר על כספם".
ערבות נלקחת מאדם שנעצר או מקרוב משפחתו, על מנת לוודא שהוא עומד בתנאים המגבילים שבהם שוחרר, כדי למנוע הימלטות ולוודא שיופיע לחקירה כשיידרש. גם אם הוגש נגד אדם כתב אישום, במידה ועמד בתנאי שחרורו הוא יכול לקבל חזרה את כספו תוך שישה חודשים, אך עליו לגשת בעצמו לתחנת המשטרה ולבקש אותם - עובדה היוצרת קושי ביורוקרטי עבור האדם הפשוט. את כספי הערבות יכול האדם להפקיד בסניפי הדואר בלבד.
מהנתונים עלה כי בין השנים 2012 ל-2015 הופקדו בתחנות המשטרה השונות ברחבי הארץ 23,937,460 שקלים והוחזרו 8,600,480 שקלים בלבד. כך, 15,336,980 שקלים לא הוחזרו לאזרחים. במשטרה הדגישו שנתונים אלה מתייחסים רק לכספי הערבויות שנלקחו אחרי שחרור של קצין משטרה בתנאים מגבילים, ולא כספי ערבות שנפסקו בבית המשפט.
הכסף, כאמור, לא יוחזר לאדם שהפר את תנאי השחרור שלו. ואולם "מאוד לא סביר שאחוזים כה ניכרים של משלמי הערבות - לעיתים כ-60% בשנה - הפרו את תנאי השחרור שלהם", אמרו ברבני לזכויות אדם. "לכן, על המשטרה מוטלת החובה להסביר את הפער הזה". כך, למשל, בשנת 2014 הופקדו למעלה מתשעה מיליון שקלים, והוחזרו כחצי מיליון בלבד.
אזרחים מבוססים שמשלמים סכומים גבוהים מלווים בדרך כלל עם עורכי דין שדואגים לגבות עבור את אותם כספים. חוסר המודעות של אנשים חלשים הוא שמונע מהם להגיע ולקחת את כספם. במשטרה מציינים כי בשנה האחרונה הוכנסה למשטרה מערכת שאמורה לטפל בנושא החזרת כספי הערבויות אולם התלונות ממשיכות לזרום.
ממשטרת ישראל נמסר: "הניסיון לקשור בין הנתונים אודות היקף התקבולים וההחזרים של כספי ערבות המופקדים בתחנות המשטרה, לבין אופי ההליך או טענות על אי השבת כספים הוא חסר בסיס ומגמתי, שכן הנתונים כוללים את כלל המקרים בהם לא הושבו עד מועד נקוב כספי ערבות, לרבות מקרים בהם הוגש כתב אישום (אז מוארך תוקף הערובה באופן אוטומטי) ו/או הוארך כדין תוקף החזקתם של הכספים בשל ההליכים המתנהלים. השבת הערבויות, ככל שנדרש ובהעדר התנאים הנ"ל, מבוצעת על פי דין באמצעות מנגנון סדור ומפוקח".
"ראוי היה לציין דווקא לחיוב את העובדה כי המשטרה פעלה להרחבת האפשרות לשחרור בתנאים בתחנות המשטרה, בין היתר באמצעות הצבת עמדות הפקדה בתחנות ובסניפי דואר, על מנת להקל על האזרח הנדרש להפקדה ולצמצם משמעותית וככל שניתן את הצורך להביא חשודים לבית המשפט לצורך שחרור בתנאים, למעט כמובן במקרים בהם התנאים הדרושים אינם מצויים בסמכות המשטרה. למותר לציין כי ככל שתובא בפנינו טענה למקרה פרטני הוא ייבחן".