מכתב ליאיר לפיד

ישי לפידות (צילום: יחצ)

אני מאמין שאם יאיר לפיד העיתונאי, היה כותב בסופשבוע זה "טור" ליאיר לפיד הפוליטיקאי, זה היה נראה כך:

שלום לך יאיר,

אני מתנצל שאני לא משתמש במונח 'כבוד שר האוצר הבעל"ט', אבל מכיוון ועדיין לא הושבעה הכנסת החדשה, וקביעת תארים של 'סגני רוה"מ' ועוד כופתאות במחלוקת מעכבים את סגירת העסקה, אני מרשה לעצמי עדיין לקרא לך "יאיר" - כסתם אזרח ישראלי רגיל ומצוי, שבעיות המדינה כולה נוגעות לליבו.

אז כן, בעוד זמן קצר תושבעו אתה וחבריך למפלגה, לשרים במדינת ישראל.

אתה יאיר, תתמנה לגנרל האוצר – שר התקציבים והכלכלה של המדינה. וכאזרח במדינה זו, אני דווקא בוחר לבקש ממך שתמשיך להיות יאיר לפיד העיתונאי, או לפחות "יאיר לפיד הפוליטיקאי", עם ה'ראש', השאיפות והצדק של "יאיר העיתונאי"

בימים בהם היית כותב טורים שנונים ומושחזים בכל סופשבוע, הכרנו יאיר לפיד מסוג מסוים.

אפשר היה לא לאהוב את כל מה שכתבת, אפשר היה לחשוד לפעמים בטיפל'ה דמגוגיה, או לעיתים בהקצנת דברים שנוחים לך, אבל ככלל היה ניכר כי מאחורי המותג "יאיר לפיד" עומד בחור אמיתי, כנה ורציני שבאמת אכפת לו.

מי שעקב אחריך הבחין כי קבוצות מיעוט רבות זכו לפרגונים ולעידוד ממך.

כמו תושביה הערביים של ישראל [בעיקר התלמידים הערביים], גם הציבור החרדי, וגם ציבור המתנחלים ידע ממך פעמים של כתיבה ודעה טובה. וגם אם פעמים הוא 'חטף' ממך מיני חבטות, היה נשמע ונקרא שגם אתה מבין שמאחורי ה"מותגים" וההכללות הסטיגמטיות האלה חיים אנשים. אנשים שהם חלק מהארץ הזו, מהעם הזה, אנשים כמוך וכמו חבריך. אנשים שגם להם יש סדר יום, אמונה בדרך, ושאיפות גדולות לעתיד טוב יותר.

יאיר, בזמן הקרוב אתה הולך לקצוב את תקציבי המדינה הזו.

עוד רגע קט ייעלמו המיתוסים ו"סיפורי האגדות" של היחצ"נים, הלוביסטים והעיתונאים "מטעם", עוד שבוע שבועיים אתה תגלה את הנתונים האמתיים שמהם חיים ומחיים אנשים במדינה הזו.

בתור שר האוצר של כולנו, חשוב שתזכור שמאחורי הכותרת – "הציבור החרדי" או "ציבור לומדי התורה" ישנם עשרות אלפי בעלי משפחות שמתפרנסים מתקציבים דלים של 2500 ₪ לחודש מה"כויילל" ועוד מקסימום 700 ₪ מביטוח לאומי.

הורים, ילדים ומשפחות שלמות בישראל שחיים מלחם צר ומים. אני יודע - אתה חושב שאמונתם ומעשיהם במשגה, שהם צריכים לצאת מיד לעבוד, ושלחלק גדול מהם המושג - "תורתם אומנותם" הוא כיסוי דליל לעצלות והשתמטות מכל עמל נורמטיבי ודרך חיים תקינה.

לא הופכים עולם ברגע

אבל חשוב לזכור שגם אם יש באמתחתך תוכנית לשינוי, וגם אם היא נכונה לדעתך, עדיין היא תיקח זמן. לא הופכים את העולם בשבוע. ובינתיים אלפי משפחות הולכות לשלם בלחם אחיד או בעוף חד שבועי על גזירות חדשות שיבואו בכדי לעמוד בהבטחתך למהפך והטבה של מעמד הביניים.

אין ספק, בני מעמד הביניים - אלה שבחרו בך והביאו אותך אל כס השר - מאושרים ומלאי תקווה מהמינוי הקרוב שלך, אבל אסור לשכוח שיש כאן גם 'תת מעמד' - "מעמד השקופים": חילונים, דתיים וחרדים שאצלם המושג 'מעמד ביניים' הוא סיפור דמיוני, שהמלחמה היום יומית שלהם היא לא לתשלום משכנתא לדירה בת הארבעה חדרים, כי אם מאבק עיקש לשרוד את היום בשלום ולהצליח להביא טרף לחמישה או שישה ילדים רעבים בבית.

יכול אתה לתכנן אלפי תכנוני פרנסה ועבודה לכלל האברכים ובני הישיבות, אבל לא תוכל לחלוק על העובדה שהאנשים האלה חיים את חייהם בצורה מסוימת עשרות שנים תוך דביקות בלתי מתפשרת במסורת היהודית, ויתור על מנעמי העולם, ובאישור הממשלות הקודמות, כך שגם אם דרוש שינוי לדעתך, הם ודאי לא אלה שצריכים לשלם את המחיר היקר כל הדרך לבניית העתיד הוורוד שאתם מתכננים לנו.

יאיר, זה נגמר. אתה כבר לא עיתונאי אהוב עם תובנות שנונות וארסנל של הומור ציני. עכשיו אתה שר האוצר של מדינת ישראל. אתה מחויב לכולם. גם לאלה שלראשם כיפה ופיאות, גם לאותם שתורתם אומנותם, גם למפוני הגוש דיירי הקארווילות בניצן, גם לתושבי הקרוון [החוקי] על טרסה בשומרון...

לפני שנה החלטת לעשות שינוי במנגנון, "לתקן את המערכת מהבסיס", נסקת לשפיץ, נבחרת בידי המונים לשנות. כופפת את ראש הממשלה, החרדים וש"ס הודרו החוצה, כל מה שבקשתם [כמעט] קיבלתם. אז עכשיו זה הזמן להוכיח לכולנו שאתם שליחים של כולם. שאתם באמת משנים את השיטה, שיש לכם דרך חדשה, ושאתם אלה שתאפשרו לכולם לדור כאן בכבוד.

זה הזמן שלכם לתקן את העולם. זה הזמן שלכם להראות שבאתם להיות אחראיים על כל העם הזה, להיטיב עם כל המגזרים, לשנות את חייהם של כולם לטובה.

יאיר לפיד - כבוד שר האוצר הבא, אתה לא פוליטיקאי ציני שכוכבו דרך במשעולי הפריימריז המסרסים או בכנסים של וועדי עובדים, נפשך לא נשחקה באלפי בר מצוות ושמחות של פעילים. באת יש מאין, אתה לא חייב לאף אחד כלום – אבל... אתה חייב לכולנו.

החלטת לקחת את המושכות בידיים – יאלללה שחק אותה יאיר.

אבל אל תשכח יאיר, על העגלה שלך, יושבים כולנו.

(מתוך התוכנית אישי בשישי, שתשודר מחר ברדיו קול חי)