בשבוע האחרון הביע ידידתנו הגדולה את דאגתה בפני אפגניסטן, נוכח הכוונה לשחרר 72 אסירים שוושינגטון מחשיבה מסוכנים. ואני מתוך סקרנות מבקש לדעת מה עשו האסירים הללו שארצות הברית חפצה במאסרם. ועל כן חיטטתי בכל אתר ואתר ואלו הנימוקים שידידתנו נמקה בפני האפגנים : "האסירים הם פושעים מסוכנים ויש נגדם עדויות חזקות המקשרות אותם למעורבות בטרור, כולל שימוש במטעני חבלה מאולתרים", נאום דוברת מחלקת המדינה ג'ן סאקי.
למקרא הנימוקים עלה אצלי בראש שחרורם של האסירים המסוכנים הרוצחים שרצחו נשים ילדים וטף. והנה אותה ארה"ב שמתערבת בענייניה של אפגניסטן וזועקת חמס על שחרור טרוריסטים שנכון להיום עשו שימוש במטעני חבלה מאולתרים. היא זו שמאלצת את ישראל לשחרר מאות מחבלים מסוכנים פי כמה וכמה ורק לשם מחווה. עד שנוצרת משוואה אווילית עד כדי אבסורד שמעלים מס יהודי יישב בכלא יותר מפלסטיני רוצח שטבח ורצח באכזריות משפחה שלמה...
אותה ידידה מדופלמת שלנו מרגלת אחרינו ואחרי כמעט כל מנהיגי העולם, מצותת לכל מי שליבה חפץ. ובאותה נשימה מסרבת לשחרר יהודי אחד שריגל אחריה מטעם ישראל. אחרי שריצה עונש מאסר אכזרי ולא ראה אור שמש 29 שנה. וסעיף האישום: "ריגול זה דבר מאוד חמור בין ידידים".
האין קץ לצביעות? האין קץ לחוצפה?
ואינני יכול להבין איך איש לא קם להשיב לה מנה אפיים. איה הוא האיש שיקום כמו מנחם בגין בשעתו שיגיד באופן החד משמעי ביותר שגם לילדי ישראל מותר לחיות בבטחה תחת השמש. ושמי שירים ידו עלינו ידו תגדע. ושאת מפגענו ומחבלנו לא נשחרר לעולם בשביל אף מחווה בדיוק מתוך הערכה לארה"ב וניסיון לדבוק בדרכיה. איה האיש, המנהיג שיקום ויזעק בקול את מה שכל ילד רואה מידי יום . והפלא ופלא תחת כל אלה דממת נכים. מתרפסים, עדת אילמים.
מה אבד לנו במשך השנים? שאבדה חכמת חכמנו? מה סותם עיניהם מראות את מה שרואים עיננו? ואיני יכול שלא להיזכר במורה לביולוגיה ז"ל, אשת רב ת"ח גדול שהגיע מבריה"מ והיא עצמה אשת חיל מיוחדת במינה ששימשה במלחמת העולם השנייה כאחות בצבא האדום. וברוסיה הקומוניסטית הקפידה על קלה כבחמורה בחירוף נפש. וגידלה את ילדיה לתורה ומצוות באופן שאין שני לו.
בכל פעם שפגשתיה ואנוכי נער, בתחנת האוטובוס, הייתי שומעה מפיה אנחה קורעת לב והיא שואלת: "איך זה שבכל העולם במשך דורות יהודי אחד חכם שר האוצר מציל את כל המדינה. יהודי אחד חכם שופט מאיר עיני כולם בצדק וחכמה. רופא אחד בממלכה מציל את החולים ובארץ הזאת...כל כך הרבה יהודים וכולם מטומטמים... אין כלכלה אין אוצר אין בטחון אין משפט..." כך הייתה אומרת ואם הייתה חיה היום קרוב לוודאי שהייתה מוסיפה:
אין מנהיגות מדינית, אין מוחה, אין פוצה פה...
ואין אפילו ילד אחד פיקח שיזעק קבל עם ועולם: "המלך ערום..."
וידידנו כמו גם אויבנו בתחבולות מבקשים את חיסולינו.