הריסת בתי מחבלים, אינה באה במקום ענישה, הריסת הבתים גם אין מטרתה כדי לקדם סוג של שלום או הידברות.
הריסת בתי מחבלים, ועוד של כאלה שחוסלו תוך כדי פיגוע, אינה מהווה כל עונש עבורם, לגביהם ההריסה אינה מקדמת, אפילו לא סוג של הרתעה, כזו שמסוגלת למנוע את הפיגוע הבא.
ההריסה יש לה מטרה אחת ברורה ומכוונת מטרה, והיא: להרתיע את אלו המשולהבים והמתודלקים, על ידי התקשורת הערבית, שחפצים להוציא פיגוע - ומול עיניהם הם יראו איך הבתים שלהם ייהרסו, ואיך משפחתם תיאלץ להיזרק לרחוב בשל מעשיהם.
עתה, הבה ונבחן את הדברים במבחן המציאות
אילו הריסת הבתים הייתה נעשית בסמוך ממש למועד הפיגוע, קרי - תוך 48 שעות, היה לכך אפקט הרתעתי משמעותי במיוחד, כך יוצא שאף סוכת האבלים לא הייתה ממוקמת עם דגלי חמאס, וכל שאר הירקות העוטפים את הסוכה ואת המשפחה בחום ואהבה על כך שנתנה לגיטימציה וסוג של עידוד למעשה נפשע שכזה, בטח לא במתחם הבית שהיה נהרס עד היסוד.
יש סיכוי שהריסה בתזמון שכזה היה בה כדי למנוע את פיגועי הדריסה והסכינאות - שגבו מחיר דמים יהודי כבד, מאז החלה לפני 4 חודשים.
לחילופין, הריסת בית משפחת המחבל שביצע את פיגוע הדריסה באמצעות טרקטור, בו נרצח הרב אברהם וולס הי"ד, לפני כארבעה חודשים, אין לו כל אפקט הרתעתי, בטח לא לגבי הפיגועים שבאו כפיגועי שרשרת בהמשך לאותו פיגוע שהצליח, וגם לא לגבי העתיד.
הריסת הבית בעת שכזאת, רק תגביר את הביקורת הבינ"ל כלפי ישראל, ואת השנאה של הערבים כלפינו, והחמור מכל, את הרצון לנקום גם על אותה הריסה.
העילה וההצדקה של מדינה להרוס בית, שהוא לכאורה מעשה לא חוקי, הינה בשל ההרתעה - היא ואין בילתה.
ואם לא ניתן להרוס בתים בתזמון, או בנוהל של 'כל עוד הברזל חם יש להכות עליו', עדיף להימנע מכך לגמרי.
לא נראה שמשהו שקשור עם מחשבה לפני מעשה, או כל סוג אחר של ראיה אסטרטגית, הוא חלק מתרבות או הקו המנחה של אותם מנהיגים - מנהיגי ישראל במדינת ישראל המתפתחת.
עובדה זו גם נותנת הסבר, מדוע פיהם של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני כמו גם המבצעי 'מלא מים', כאשר הם נשאלים, מדוע לא יהרסו את בתי המחבלים היהודים, כגון זה שרצח בדם קר ונפשע את הנער משכונת שועפט בירושלים.
במקום להסביר כי רצח אזרחים בתפיסה ובתרבות הערבית, איננו פשע כלל וכלל, אלא להיפך, רציחתה של תינוקת בת כמה חודשים, נתפסת כסוג של גבורה הראויה להערצה, ובטח שאיננה זוכה לכל גינוי מההנהגה שלהם, שלא לדבר על כך שאין לנו לצפות לסוג של גינוי מאנשי הדת שלהם.
אך לחלופין אצלנו היהודים, רצח אזרחים ורצח בכלל, באשר הוא, הרי שהוא זוכה לגינוי מקיר לקיר, כדוגמת רצח הנער הערבי משכונת שועפט, שהגינוי וחשבון הנפש היה גורף, ובטח שלא נשמעו קולות המצדיקים או המכנים את מעשה הרצח בסוג של גבורה ומעשה שיש להתהדר בו.
כך שאין את מי להרתיע, וכמו שאמרנו, הריסת בית מחבל, איננה תחליף לעונש - כי אם להרתעה בלבד.
ואצלנו, לשמחתנו אין צורך להרתיע ממעשים שכאלה.
נראה שכך נוהגת הנהגה שאין לה כל חזון, או סוג של ראייה לטווח ארוך, בתחום הביטחון, ובטח שלא בתחום החברה והעם היהודי בכלל.
זו הנהגה שפועלת בשיטה של כיבוי שריפות, מה שבוער כרגע מנסים איך שהוא לפתור ולא מעבר לכך.