יעלון על הסכם הסיוע: "לא מספיק לצרכי ישראל"

יעלון (אילוסטרציה) (צילום: עדי כהן צדק)

עוד מתנגד להסכם הסיוע: שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון התארח הערב (ה') בהרצאה במכון וושינגטון לענייני המזרח התיכון בארה"ב והתייחס להסכם שנחתם בין ישראל לארה"ב על הסיוע הביטחוני בסך 38 מיליארד דולר למשך עשור.

"אם לנסח זאת בפרספקטיבה נכונה, אני לא מאמין ש-38 מיליארד דולר יוכלו לספק את כל היכולות והצרכים של ישראל", אמר שר הביטחון לשעבר. "עכשיו נצטרך לחשוב על סדר עדיפויות ולהחליט מה כדאי לקנות ועל מה נצטרך לוותר".

יעלון הוא לא הראשון שמתח ביקורת על ההסכם. פרופ' עוזי ארד, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של בנימין נתניהו, תקף היום בחריפות את ראש הממשלה על הסכם שנחתם מול ארה"ב. "נתניהו הימר והחמיץ הזדמנות היסטורית", אמר ארד ל-ynet. "אני התנבאתי כבר לפני חצי שנה שהוא טועה וכעת הוכח שצדקתי. הביצה התנפצה על פרצופו. המציאות טפחה על הפנים. ביבי שגה בשיפוט וכתוצאה מכך פעל בצורה שגויה, וכרגיל אצלו התוצאה היא הפסד לעומת מה שניתן וצריך היה לקבל. מדינת ישראל הפסידה לא רק בכך שקיבלה פחות פריטי אמל"ח ומימון – אלא בעיקר שהחמיצה הזדמנות להשיג תמורות מדיניות משמעותיות".

לשכת ראש הממשלה מציגה את ההסכם כהישג היסטורי – הסיוע הגדול ביותר שניתן על ידי ארה"ב למדינה זרה – אבל ארד סבור אחרת. לדבריו, "אם ישראל הייתה נכנסת למו"מ על גובה הסיוע הביטחוני לפני החתימה על הסכם הגרעין עם איראן, היא הייתה מקבלת הרבה יותר תמורות".

"הנזק שנגרם ליחסים עם הבית הלבן בשל התנהלותו חסרת האחריות של נתניהו נגלה כעת מעל לכל ספק", כתב ברק, והתייחס גם הוא להתנגדותו הפומבית של נתניהו להסכם הגרעין שהייתה צריכה, לדבריו, להתבצע בשיחות סגורות ולא בנאום בפני הקונגרס.

"ישראל תקבל 3.8 מיליארד דולר בשנה – תרומה חשובה לביטחון שלנו, אבל הרבה פחות ממה שיכולנו להשיג לפני שראש הממשלה בחר להתערב באופן בוטה בפוליטיקה האמריקנית", כתב ברק.

בסביבת נתניהו מסרו בתגובה לדברים כי "ברק, שסיפר לכל העולם שראש הממשלה פגע ביחסים עם ארה"ב, צריך ביום זה לאכול את הכובע במקום לפרסם מאמרים שקריים".

"אי אפשר היה להשיג יותר"

ההסכם מסדיר את הסיוע הביטחוני שתקבל ישראל מ-2019 עד 2029. לפי ההסכם, ישראל תקבל 38 מיליארד דולר. כחמישה מיליארד דולר ישמשו לסיוע לטובת הגנה מפני טילים, שלראשונה יהיו חלק אינטגרלי מההסכם ולא כפי שהיה עד כה כתוספת מיוחדת שהקונגרס מאשר כל שנה. "שמעתי אמירות כאילו אפשר היה להשיג יותר אם היינו חותמים עליו לפני ההסכם עם איראן", אמר תת-אלוף במיל' יעקב נגל, ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי שהשתתף בטקס החתימה. "בתור מי שליווה את התהליך מתחילתו עמדתי ברורה וחד-משמעית שלא".

נגל סיפר בתדרוך כי כשהחל המשא ומתן ראש הממשלה נתניהו אמר לו "אם אתה מביא סיוע צבאי 3.6-3.5 מיליארד דולר לשנה תקבל מדליית זהב, אם תביא 3.3 מיליארד מדליית כסף ואם תביא 3.1 מיליארד כמו בהסכם הקודם תקבל מדליית ארד". לדברי נגל, "הזכרתי לו לפני שבוע שהוא חייב לי מדליית כסף".

בהתייחסו לפרטי ההסכם אמר נגל כי "כל מה שאנחנו מקבלים עכשיו הוא על רקע קיצוצים בתקציב הביטחון האמריקני. כשהתחלנו בתהליך לפני שלוש שנים היו הרבה מאוד שאמרו שאין לנו סיכוי לקבל הסכם עם 3.1 מיליארד, שהכלכלה האמריקנית במצב קשה ואיך אנחנו יכולים לבקש תוספות כשתקציב הביטחון האמריקני סובל מירידה".