נתניהו וריבלין נפרדים משמעון פרס • צפו

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין ספדו הבוקר (רביעי) לנשיא התשיעי שמעון פרס ז"ל שהלך הלילה לעולמו והוא בן 93.

נתניהו ספד לפרס ואמר: "עם כל אזרחי ישראל, עם כל בני העם היהודי, ועם רבים בעולם, אני מרכין את ראשי לזכרו של אהובנו, יקיר האומה, שמעון פרס ז"ל. שמעון הקדיש את חייו לקוממיות עמנו. כאיש חזון, נשא מבטו אל העתיד. כאיש בטחון, ביצר את עוצמתה של ישראל בדרכים רבות, שגם היום חלקן עדיין עלומות. כאיש שלום, פעל עד ימיו האחרונים לפיוס עם שכנינו ולעתיד טוב יותר לילדינו".

לדבריו: "בשבע השנים בהן כיהן כנשיא המדינה, עשה רבות לאחד את העם. והעם השיב לו אהבה גדולה. אין אנשים רבים בתולדותינו שתרמו כל כך הרבה למדינת ישראל ולעם ישראל. אני מבקש להוסיף משהו מזווית אישית. את שמעון פגשתי לראשונה לפני 40 שנה על סף קברו של אחי יוני. לעולם לא אשכח את יחסו החם כלפיי, כלפי אחי עדו, וכלפי הוריי זכרונם לברכה, ברגעי יגוננו".

צפו: דברי ההספד של ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: לע"מ)

"רק לפני ימים אחדים", הוסיף נתניהו, "מעל במת האו"ם, איחלתי לו רפואה שלמה בשם העם כולו. התפללנו כולנו, ורבים בעולם איתנו, ששמעון, בכוחותיו המיוחדים, במרץ שהיה אופייני לו, איכשהו יצליח לצאת מזה, איכשהו יצליח לחזור אלינו. לצערי העמוק, התפילה הזאת לא נענתה.

"וכעת שמעון, יקיר האומה, נפרד מאיתנו. אבל הוא לא נפרד, הוא לעולם לא ייפרד, מליבנו ומזכרוננו. שמו של שמעון פרס יהיה חקוק לעד בספר התקומה של העם היהודי, כאחד מן המנהיגים הדגולים שקמו למדינת ישראל, וכאחד מן האבות המייסדים שהקימו את מדינת ישראל".

הנשיא ריבלין קוטע את ביקורו באוקראינה ויחזור ארצה. ריבלין ספד לפרס: "מרחק שבע שעות נסיעה מכאן, בעיירה וישנבה שבבלרוס, נולד שמעון פרסקי, נער צעיר, בעל החלומות. מכאן, ממזרח אירופה, הוא עלה ארצה ומאז לא חדל לפעול, ליצור ולחלום, בשירות התנועה הציונית למען מדינת ישראל ועם ישראל. אין פרק בתולדות מדינת ישראל, ששמעון לא כתב בעצמו את חלקיו".

צפו: דברי ההספד של נשיא המדינה ראובן ריבלין (צילום: לע"מ)

"הוא היה איש אחד", אמר הנשיא ריבלין, "שנשא אומה שלמה על כנפי הדמיון, על כנפי החזון. אדם שהוא סמל לרוח הגדולה של העם הזה. שמעון הכריח אותנו לראות רחוק, להסתכל קדימה, ואהבנו אותו על כך. אהבנו אותו כי הוא הכריח אותנו להעז לדמיין, לא מה היה כאן, לא מה יש, אלא מה יכול להיות.

"זהו יום עצוב לעם בישראל ולמדינת ישראל. עם היוודע דבר פטירתו כולנו מרכינים ראש. אני אשא איתי את זכרונו, את לחיצת ידו, את עצותיו הנבונות שניתנו תמיד מאהבה, ובמיוחד את רוח התקווה שהפיח בעם הזה. רוח התקווה והשלום
שהיא דרכו והיא צוואתו".