יום רביעי הבא במשכן הכנסת, שניים בדצמבר, יכול להיות יום פיזורה וההכרזה על הבחירות לכנסת ה-24. מעט יותר מחצי שנה לאחר כינונה, ממשלת האחדות רווית החוקים החדשים והמתוחכמים, שהוקמה כגלגל הצלה עבור אזרחי ישראל, עלולה להיכנס אל ספרי ההיסטוריה כמיזם כושל.
אם מסתכלים ממעוף הציפור, זה לא כזה מפתיע: שני החתנים, בנימין נתניהו ובני גנץ, העבירו שלוש מערכות בחירות יצריות, שירדו לפסים נמוכים במיוחד.
הסיבה העיקרית לכך שההסכם כלל חוקים חדשים ומתוחכמים כאמור, בראשם "ממשלת החילופים" והשבעת גנץ לתפקיד החדש ראש הממשלה החליפי, נבעה מחוסר האמונה של "כחול לבן" בנתניהו.
נחזור רגע אחורה, לאותה תמונה מפורסמת של נתניהו וגנץ חותמים על ההסכם במעון הרשמי בבלפור. בסיבות להקמתה, שם, היא הוצגה כממשלה שנאבקת בקורונה, אבל גם אם עושים לממשלה מרובת השרים הזו הנחה ובוחנים אותה רק בנושא הזה - אי אפשר לומר שהיא הצליחה:
עברנו ימים טרופים, בעיקר בימי הגל השני של המגיפה, עם יותר משמונת אלפים נדבקים ביממה, שהובילו את ישראל להיות המדינה הראשונה בעולם שנכנסת לסגר שני, אחרי שמערכת הבריאות הכריזה כי היא על סף קריסה.
אם נרחיב מבט, אל נושאים אחרים שמשמעותיים לאזרח הישראלי, לא נראה יצירות יוצאות דופן עבורנו. נראה בעיקר פוליטיקה קטנה, של כל השחקנים על המגרש.
הבחירות הבאות, אם אכן הכנסת תפוזר - ולא משנה באיזה יום: ברביעי הבא או בעשרים ושלושה בדצמבר, מועד פיזורה אילו לא מאושר תקציב מדינה - תוגדרנה בפי העם כ"בחירות רביעיות" ולא כבחירות שמתחילות אולי משבר פוליטי ארוך חדש.
הסיבה נעוצה בבסיס: אף אחד לא האמין ששני הצדדים יעבדו בשיתוף פעולה. אף אחד, כולל הנוגעים בדבר, לא באמת הרגיש שיש פה ממשלה.
הצגת כל התגובות