ממשלת בנט-לפיד השיבה את ש"ס ויהדות התורה לאופוזיציה אחרי כשש שנים רצופות, שכללו שתי ממשלות וארבע מערכות בחירות, בהן אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני היו בעלי אמירה חשובה כמעט בכל מהלך שביצע ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו.
במהלך החודשים בהם הממשלה פועלת, ארבעה וחצי אם נדייק, במפלגות החרדיות התריעו כי הנזק לחברה החרדית יהיה משמעותי, בין היתר גם בתקציבים לישיבות. הסיבה טמונה בכך שיותר מרבע מתקציב לומדי התורה, כ-350 מיליון מתוך כמיליארד ו-170 מיליון שקלים, מגיע מכספים קואליציוניים שש"ס ויהדות התורה דאגו לקבל בכל ממשלה.
נסביר תחילה: כספים קואליציוניים הינם כספים שיכולים להגיע לגובה בלתי מוגבל, עם הסבר בסיסי ליועץ המשפטי לממשלה לאן הכסף הולך, אך הם ניתנים מדי שנה בשנה. ברגע בו הכספים הקואליציוניים לא נמצאים, משום מה, אין ולו שקל אחד, גם אם שנה קודם לכן ניתנו לכך מיליארדים.
כספים אלו שונים מכספים הנמצאים ב"בסיס התקציב", שמורכב בחלקו הגדול מכספים המגיעים בכוח החקיקה בכנסת ומשרדי הממשלה, המוזרמים בלי הפסקה, כל שנה, עד לרגע בו הממשלה, או הכנסת, מתערבת - ומבטלת זאת בכוח.
הפעם, תקציב הישיבות החרדיות נפגע שכן חלה ירידה של 54 מיליון שקלים לעומת התקציב הקודם שאושר, ובנוסף לא התבצע עדכון לגידול במספר הבחורים והאברכים - בכך הפגיעה גדלה בעשרות מילוני שקלים נוספים, אם כי הפגיעה יכלה להיות קשה יותר על-ידי הממשלה, ומה שמנע זאת היה הכנסת הסיוע התקציבי לכספים הקואליציוניים של 'ימינה'.
אך שאלת השאלות, נותרה בעינה: למה בעצם חברי הכנסת החרדים החליטו להסתמך על קיום הכספים הקואליציוניים בדבר כה מהותי עבורם ועבור ציבור הבוחרים שלהם, בזמן שיכולים היו לדרוש אישור ביצוע בחקיקה בכנסת, ובכך להבטיח את הכסף לישיבות בלי הפסקה, עם יחס מלא לגידול הדמוגרפי בחברה החרדית, ולמנוע כאבי ראש? אנו ב'כיכר השבת' יצאנו לבדוק, התשובות, אל תופתעו לשמוע, מורכבות.
"יכול להיות שהרגשנו זחוחים שנהיה מאתיים שנה בשלטון, ושזה לא יקרה שיעיפו אותנו", אמר בגילוי לב גורם חרדי המעורה בסוד העניינים. "בנט, לפיד וליברמן לימדו אותנו איך להתנהג, גם במינויים וברפורמות, ונבצע בעתיד. אם רק נעשה חצי ממה שהם עושים עכשיו - נשבור שיאים".
ח"כ אורי מקלב, שניהל מספר משאים ומתנים קואליציוניים מטעם 'יהדות התורה', טען בשיחה עם 'כיכר השבת' כי הסיבה היא ניתוח רווח מול הפסד: "הגידול הטבעי של עולם הישיבות 'לא טבעי', כך שעל כל שלושה מיליון שקלים שרצינו להעלות היו לנו ויכוחים של כמה ימים", אמר מקלב. "מיצינו כל משא ומתן עד תום, כל פעם היינו במאבקים, אבל צריך להבין גם על מה מתעקשים ועל מה לא".
מקלב הסביר שבסיטואציה עליה אנו דנים, הצעות משרד האוצר היו להעלות את תקציב הישיבות בכסף חד פעמי לעומת סכום נמוך בבסיס התקציב בהפרשים משמעותיים של מאות מיליוני שקלים. הצעה מפתה זו, לצד ההבנה שישנם דברים נוספים החשובים במכלול החברה החרדית, הובילו את המפלגות החרדיות להסכים לכספים קואליציוניים.
אלא שדברים אלו לא מוסכמים על ידי כלל השותפים במפלגות החרדיות, שהעדיפו להישאר בעילום שם, או גורמים פוליטיים ממפלגות אחרות שהיו שותפים בעבר למשאים ומתנים קואליציוניים מול ש"ס ויהדות התורה: "הסיבה האמיתית היא אינטרס פוליטי שלנו, כדי שיבחרו בנו גם בפעם הבאה", הודה אחד מהם.
אחרים בש"ס וביהדות התורה העלו טענה זו בשיחה עם 'כיכר השבת' מעצמם, אך במטרה להפריכה: "זו לא הסיבה היחידה שאנחנו בכנסת, אלא יש לנו הרבה נושאים אחרים. עובדה שתקציב הישיבות לא עומד בבסיס מסע הבחירות שלנו. מי שאומר את זה עושה זאת כדי להתריס", טען אחד מהם.
בתוך הבית פנימה, בקרב חבריו למאבקים הפוליטיים הנוכחיים, יש גם מי שמפנים אצבע מאשימה ליו"ר ועדת הכספים לשעבר, ח"כ משה גפני: "הוא היה האבא והאמא של ועדת הכספים, איך הוא לא עשה את זה? איך הוא לא דרש בכל תקציב ממשרד האוצר שזה יהיה חלק מן המניין? תראה מה עושה עכשיו קושניר (ח"כ אלכס קושניר, יו"ר הוועדה הנוכחי; ר"כ). הוא מתנהל ללא מעצורים".
יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני מסר בתגובה: "אני רואה בזה כפיות טובה. אני לא נסעתי לחו"ל ועבדתי שעות על גבי שעות כדי לאשר כל שקל - מול היועצים המשפטיים ומול התקשורת. עבדתי עד השעות הקטנות של הלילה. הכנסתי 840 מיליון שקל לבסיס התקציב אחרי שהיו 200 מיליון. אומרים שמנעתי את הכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב כאילו יש לי בחירות מקדימות ביהדות התורה. זה הדבר האחרון שמעניין אותי".
השר והח"כ לשעבר משולם נהרי, שייצג את ש"ס בשיחות הכלכליות מול משרדי האוצר והחינוך בשנים עברו, אמר ל'כיכר השבת': "כל התקצוב של המגזר החרדי לוקה בחסר. היה לנו חלון הזדמנות, במו"מ הקואליציוני להקמת ממשלת נתניהו ב-2009, להכניס את זה בחקיקה ולהפעיל על זה את 'הטייס האוטומטי' (שם קוד לתשלום התלוי בגידול הטבעי; ר"כ) - אך הוא הוחמץ בגלל טעויות פוליטיות. חובה להסדיר את זה בעתיד בחקיקה ולא לקבץ נדבות - כי אסור לנו להיות פושטי יד".
בצל העברת התקציב הנוכחי בידי ממשלת בנט-לפיד, החלו הפוליטיקאים החרדים להצהיר כי ידרשו שתקציב הישיבות יהיה כחלק מבסיס התקציב בפעם הבאה בה יישבו בממשלה, וזאת כהפקת לקחים מהשמאל שעושה ככל העולה על רוחו.
"יותר לא מעניין אותי מה שיתקפו - כל מה שקשור לחברה החרדית יהיה בבסיס", הצהיר ח"כ משה גפני בריאיון לישי כהן כאן ב'כיכר השבת'. אחרים, גם ממפלגת ש"ס, אמרו דברים זהים אך בחדרים הסגורים.
ונדמה, כי לפחות בנוגע לתקציב הישיבות, הישועה העתידית צפויה לבוא דווקא בזכות הממשלה הנוכחי, שגרמה להתפכחות מסוימת.
הצגת כל התגובות