קו ישר מוביל מאולם מליאת מועצת עיריית תל אביב שהחליטה על תחבורה ציבורית בשבת ובין אולמות בית המשפט בירושלים שהחליט על ביטול חוק טל. בזמן שחולדאי וחבריו התכנסו ביום ראשון הם לא ידעו אמנם על הפצצה שינחיתו השופטים ביום שלישי אבל סדנא דארעא חד הוא. לשתי ההחלטות יש רקע משותף אחד שלא ניתן לטשטוש: האווירה הציבורית המורעלת נגד המשך קיומו של הסטטוס קוו עתיק הימים עם הציבור החרדי.
חולדאי ובייניש הם פוליטיקאים משופשפים שיודעים לזהות חולשה ולנצל אותה. הם זיהו שבלשכת ראש הממשלה יושבת אישיות רופסת שמרטיבה כל בוקר את האצבע, מוציאה אותה מעבר לחלון, ומקבלת את ההחלטות היומיות בהתאם לכיוון הרוח.
אם שני הג'וקרים האלה היו יודעים שלפניהם ניצב ראש ממשלה שמסוגל לעמוד נגד לחצים תקשורתיים ולדבוק בעמדות ועקרונות עליהם התחייב בעבר בפומבי הם לא היו מקבלים החלטות שהיו מטואטאות הצידה מיד לאחר פרסומם.
חולדאי לא היה חושב לרגע שיש אלפית סיכוי שהוא יצליח לקבל אישור להפעלת קוי תחבורה בשבת (מימון פרטי של קווי הסעות חינם זה בדיחה. לעיריה אין כסף לכך ואין גם דרך חוקית לממן זאת מכיס ציבורי) ובייניש לא היתה פוסלת חוק של הכנסת רק כדי לקבל במקומו בתוך זמן קצר חוק חדש עם תכנים כמעט זהים לחוק שנפסל.
החלטת השופטים היא כמו כינוס אפשרי של מועצת הבטחון שמקבלת החלטה ולפיה בתוך שישה חודשים על ישראל לסגת לגבולות שישים ושבע ולפנות את כל תושביה עד האחרון שבהם לתוך גבולות הקו הירוק
עד שהשניים קלטו עם מי יש להם עסק הם התנהלו בתבונה ובזהירות. הצעות להנהגת תחבורה ציבורית בשבת מוגשות בתדירות של אחת למספר חודשים על ידי נציגי האופוזיציה בעירית תל אביב.
חולדאי שיגר אותם לפח האשפה אפילו בלי לקרוא אותם. יש לו מטרופולין ענק לנהל וזמנו יקר מכדי לבזבז אותו על דיוני סרק. רק השבוע, לפתע פתאום, הוא נזכר במצוקת הצעירים הנוסעים לאיזורי הבילוי רח"ל בשבת ונאלצים לקחת טרמפים או לשלם למוניות. הסטוס קוו לא כתוב בתורה, הוא השיב השבוע בציניות לשאלת אחד העיתונאים על מה ראה ולמה לשנות סדרי עולם שנקבעו עוד בימיו של מאיר דיזינגוף מייסד העיר. איך הוא לא חשב על זה קודם?
הזהירות של דורית בייניש היתה מופלגת עוד יותר. מיום שנבחרה לכנסת בשנת תשנ"ה היא היתה שותפה לכל ההרכבים שדנו בנושא גיוס בני הישיבות. היא השתתפה בהרכב שפסל את תקנות השירות לחוק הבטחון שהעניקו סמכות לשר הבטחון לדחיית גיוס בני ישיבות בנימוק שאין די בתקנות אלא יש צורך בחקיקה ראשית בכנסת.
מאוחר יותר היא הייתה שותפה להרכב שדן בעתירה נגד חוק טל בשנת תשס"ג ודחה אותו על הסף. בשנת תשס"ו היא עמדה ראש ההרכב שדן בעתירה מחודשת נגד החוק בטענה שאין הוא ממלא את יעודו. הדיון האחרון התקיים לפני שלוש שנים ונמתחה בו ביקורת גלויה למדי על שיעורי הגיוס הנמוכים שהחוק מניב אך לא מעבר לזה.
מאז ועד היום התיק היה מונח על שולחנה כאבן שאין לה הופכין. בשנתיים האחרונות היא נועדה מספר פעמים עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני ונתנה לו להבין כי מבחינתה יש סוגיות בוערות יותר על סדר יומו של בית המשפט. כעת ניתן לגלות כי בשיחות עם עיתונאים חרדים נהג גפני לציין בסיפוק כי מאז שהחל הדיאלוג שלו עם כבודה לא התקבלה אף החלטה אנטי חרדית מובהקת בבית המשפט העליון. הוא הצביע על חוק הישיבות הקטנות ( מוסדות תרבותיים יחודיים) על העתירות לחיוב ליב"ה כתנאי יסוד לכל תמיכה ובעיקר על חוק טל.
אז מה קרה עכשיו? ההנחה הרווחת היא שבייניש רצתה להשאיר אחריה מתנת פרידה שבזכותה תזכר לדורות הבאים. כמו מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס שרוצה לסיים את הקדנציה שלו עם רקורד של המבקר הראשון שסילק שרים הביתה. אי אפשר לשלול הנחה זו מכל וכל, אבל אי אפשר גם להתעלם מכך שהגב' החליטה לעשות כן בזמן שהאווירה הציבורית היתה בשלה להחלטה דרמטית שכזאת. אחד הגורמים הישירים לאווירה ומי שליבה אותה הוא לא אחר מאשר כבוד ראש הממשלה.
התנהלותו של ביבי בפרשה זו תוארה במדור זה בהרחבה לפני מספר שבועות. הנה כמה קטעים מובחרים שכוחם יפה היום עוד יותר משעת כתיבתם.
"זה קרה בישיבה השבועית של סיעת הליכוד. פעמיים בתוך שבועיים בחר נתניהו בזירה זו להצהרות מיותרות בפרשת חוק טל. לפני שבועיים הוא הודיע כי בכוונתו להעלות את הנושא בישיבת הממשלה הקרובה. ההודעה נתנה למתנגדי החוק פרק זמן של שלושה ימים להפעיל את הנוסחה שתמיד גורמת לביבי לזגזג ברגע האחרון: מתקפה תקשורתית מרוכזת. ביבי כצפוי הוריד את הנושא מעל סדר יומה של הממשלה וסימן לכל מי שצריך לסמן שהוא לא הולך לשבור עצמות על החוק הזה בשביל החרדים".
"ביום שני השבוע חילק ביבי לשותפיו החרדים סטירת לחי מצלצלת נוספת. בצעד יוצא דופן הוא הזמין לישיבת הסיעה כמה מחברי מאהל המחאה של המילואימניקים בתל אביב נגד חוק טל. מול אוזניהם הכרויות בתמהון של חברי הסיעה הוא הכריז שם שממשלתו לא תאריך את חוק טל בחמש שנים ובנוסף יוכנסו בו שינויים מקיפים.
"לכמה מהחכי"ם החרדים יש תחושה שביבי אולי לא מעוניין בהתנגשות גלויה אך לא ממש יצטער אם הנסיבות יובילו אותו לכך. בשבוע שעבר דווח כאן על השיחה שקיים נציג חרדי עם ביבי בשבוע שעבר. ביבי ביקש ממנו לא לדחוק אותו לפינה בפרשת חוק טל והזהיר כי יש בליכוד הטוענים כי עליו לחזור של מודל שרון דוחק החרדים ובכך לזנק בסקרים לשלושים וחמשה עד ארבעים מנדטים".
עד כאן הציטוטים העצמיים מלפני פחות מחודש ימים. בייניש שעוקבת אחרי המפה הפוליטית ברמת דיוק של ג'י פי אס לא נזקקה לפרשנות נילוות כדי להבין שהיא לא עולה כאן על מסלול התנגשות עם ראש הממשלה והקואליציה. לו חשבה כך היא היתה נוהגת בדיוק כמו בעתירה נגד חוק האזרחות (אי הכרה בנישואים בין ישראלים לפלשתינאים לצורך קבלת תעודת זהות ישראלית) שעמד לדיון תחת ביקורת פנימית ובין לאומית נוקבת בגין טענות של ממש על גזענות ואפליה.
בחוק זה היא סידרה את הרכב השופטים באופן שיהיה רוב לטובת אלה שאישרו את חוקיותו. לו חפצה בפסילתו היא לא היתה מחכה עד לפרישת שני שופטים ממתנגדי החוק ולא היתה מכניסה במקומם שניים התומכים בחוק. בייניש הפקחית לא רצתה התנגשות ממנה יצא חוק חדש בכנסת שיקבור סופית את חזון האקטביזם השיפוטי. אי לכך, ועל רקע רפיסותו של ראש הממשלה היא בחרה בפסילת חוק טל כדי לסיים את הקריירה השיפוטית עטורת קונצנזוס ותהילה. למרבה הצער הצליחה גם הצליחה.
שתיקת התדהמה
צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים. אצל רשעים עושה זאת הבג"ץ. כמו שביבי הכשיר את הקרקע לפסיקה של בייניש ושות' כך זו גמלה לו בהוצאת הערמונים מהאש מול הלחץ הבלתי פוסק של המפלגות החרדיות. בכל השיחות שניהל נתניהו עם החכי"ם החרדים בחודש האחרון (גפני וליצמן. ישי ואטיאס. השניים האחרונים בנפרד) הוא נאלץ להשיב על טענה יצוקה בבטון. חתמת איתנו על הסכם קואליציוני בו נאמר מפורש כי הממשלה בראשותך מחוייבת להאריך את תוקפו של חוק טל. מדוע אתה מתכחש לכך.
גם אלוף עולם בתירוצים ושקרים כמו ביבי נאלץ להתפתל קשות בדרך לתשובה של ממש. בשלב הראשון של השיחות לפני כחודש וחצי הוא הבטיח שהחוק יעבור עם שינויים קלים ביותר. בשלב השני לפני כחודש הוא פרש בפניהם את קשייו הקואליציוניים ואמר כי הוא מתכונן לאמץ את הצעתו של השר ברק להאריך את החוק בשנה בלבד ואחר כך ירחם המרחם. בסוף השבוע שעבר בשיחה עם סגן השר הרב יעקב ליצמן ( חשיפה של קולגה ב"מרכז העניינים") הוא שם את הקלפים על השולחן וגילה כי חוק טל סיים את חייו ובדעתו להעביר חוק אחר.
ליצמן יצא מהשיחה די המום. הוא לא ידע אז שבג"ץ עומד לפרסם השבוע את ההחלטה הדרמטית האוסרת להאריך את תוקפו של חוק טל. במבט לאחור הוא מבין כעת שלביבי היה כנראה מידע מוקדם על ההחלטה (לפרקליטות המדינה יש קשר הדוק עם עוזרי השופטים בבג"ץ. הדרך משם ללשכת היועץ המשפטי ולשכת ראה"מ ממש לא רחוקה) ולפיכך הודיע לו מה שהודיע.
כך או אחרת. פסיקת בג"ץ שחררה את ביבי מעולו של ההסכם הקואליציוני. אם אי אפשר להאריך את חוק טל מול גזירת השופטים להתחייבות האמורה אין כל ערך. ביבי משוחרר כעת להרגיש חופשי לזרום עם דעת הקהל ולהתאים את החוק החדש, אם בכלל יהיה כזה, בהתאם לדרישת כותבי הבלוגים ברשתות החברתיות והאיומים בהפגנות של ארגוני המשרתים במילואים. זה לא רק מריח שהוא הולך לכניעה מוחלטת אלא גם מה שהולך לקרות.
במפלגות החרדיות ההמומות מתקשים עדיין להחליף את הדיסקט. אמש קיבלה יהדות התורה החלטה האומרת כי חבריה לא יתראיינו ולא יגיבו בנושא פסילת חוק טל. מדובר באשרור של החלטה קודמת בנוסח זה בדיוק. לא מדברים. לא מגיבים. ממשיכים במגעים השקטים עם ראש הממשלה.
מאחר וחכ"י יהדות התורה לא חשודים בטמטום המוחין חלילה הסיבה האמיתית לשתיקה היא אחרת. חמשת המופלאים יודעים שממעמד של שותפים הדורשים את המגיע להם הם ירדו לסטטוס של עניים בפתח המחכים לשיירים שיושלכו לעברם. אם בכלל. עם איזה קלף הם ישבו כעת לדיונים עם ראש הממשלה? עם הסכם קואליציוני שפג תוקפו. או עם איום להפיל את הממשלה וללכת לבחירות מוקדמות? הקלף הראשון נמחק כאמור בהחלטת בג"ץ.
השני גוסס כעת על המדרכה. הדבר האחרון שמפחיד את ביבי זה ללכת לבחירות על רקע אולטימטום חרדי לחוק חדש לדחיית גיוס בני ישיבות. בעצם הוא אפילו מוכן לשלם להם כדי שיעשו לו את הטובה הזאת. בחירות על רקע זה הופכות את האג'נדה המרכזית של לפיד וקדימה לרלוונטיות כמו הסכם שלום עם סוריה. טול מלפיד וציפורה את הקלף האנטי חרדי והנה לך שני עוברי בטל שמנגנים בגיטרה במדרחוב בן יהודה ומחכים לפרוטות הצונחות אל הכובע ההפוך.
מה שנותר לחכי"ם החרדיים זה רק לדבר על הברית ההסטורית עוד מימי בגין ועל כך שמי יודע מה יהיה בבחירות הבאות. אולי גם אז הם יהיו לשון המאזניים ואז הם יזכרו למי שבגד בהם בצורה כה מחפירה. לביבי אין רספקט להיסטוריה אבל מחשבה לעתיד יש לו. אי לכך הוא לא ישפיל את החכי"ם החרדים ולא יסגור בפניהם את דלתות לשכתו כאשר יבואו להעתיר תחנונים. כמו אבות אבותיהם השתדלנים בחצרות הפריצים, אולי יחוס אולי ירחם עם עני ואביון אולי ירחם.
כשבוחרים בסוג זה של התנהלות באמת הכי טוב זה לשתוק. וכי מה יש להם לומר כעת לציבור הבוחרים? ששלוש שנים הם ישבו בשקט בנושא חוק טל ונתנו לביבי להוליך אותם שולל? שדווקא בקדנציה בה הם יושבים בעמדות המפתח הטובות ביותר שהיו להם משנת 77 (כספים. פנים.שכון אוצר ובריאות) נרשם המהפך השלילי ביותר ביחסי דת ומדינה. את מה שאיצ'ה מאיר לוין וחבריו הצליחו להשיג עם ארבעה מנדטים בשולי האופוזיציה מחקו הגיבורים שלנו עם שבעה עשר חברי כנסת בלב ליבה של הממשלה והקואליציה.
לזכותם של השותקים עומד גם אפקט ההלם. עוצמת המכה שהנחית הבג"ץ על הציבור החרדי היא כמעט בלתי נתפסת. החלטת השופטים היא כמו כינוס אפשרי של מועצת הבטחון שמקבלת החלטה ולפיה בתוך שישה חודשים על ישראל לסגת לגבולות שישים ושבע ולפנות את כל תושביה עד האחרון שבהם לתוך גבולות הקו הירוק. אם לא תעשה כן יוטלו עליה כל סנקציות מדיניות וכלכליות שיביאו לקריסתה. ואיפוא הוטו של הנציג האמריקאי? בשם ממשלת ארצות הברית, מבשר הנ"ל, הנני להודיע כי במשך עשרות שנים הענקנו הזדמנות לישראל לצאת מהשטחים ולסיים את הכיבוש באמצעות ניהול משא ומתן לשלום עם הפלשתינאים. מפעם לפעם הבהרנו לה את עמדתינו ונתנו לה אורכות חוזרות ונשנות. אנו מקווים כי החלטה זו של מועצת הבטחון תסיים את הכיבוש שהוא בלתי חוקתי. בלתי מידתי ואינו עומד בקריטריונים של החוק הבין לאומי.
לא נופתע כל ועיקר אם זה מה שיקרה כאשר אובמה יבחר לקדנציה נוספת בחודש נובמבר הבא עלינו לטובה המעמד של ביבי אצלו יהיה כמו המעמד של החרדים אצל אותו ברנש כפוי טובה.
חמישה תסריטים. מבוי סתום אחד
ביום רביעי השבוע דחתה הכנסת שלוש הצעות של האופוזיציה להנהגת שירות צבאי ואזרחי לכל. ההצעות הוגשו עוד קודם לפסיקת בג"ץ אבל העיתוי הפך אותם לחמות במיוחד. הקואליציה דחתה אותם בלי להניד עפעף. ובצדק.
הפריימריס של קדימה לא מחייבות את הקואליציה לשמש לה כתפאורה (כך אגב השיב נתניהו להזמנת מופז להופיע אצלו השבוע בועדת חוץ ובטחון. ממנו ראינו וגם למדנו לענות כאשר הוזמנו לכינוס עיתונאים חרדים עם מופז האמור להתקיים היום אחרי הצהריים. שיחפש לו במות אחרות להצהרות על שוייון בנטל וגיוס חרדים). לחברי הקואליציה יש כעת חמשה חודשים ברוטו ושלושה נטו כדי להציע ים של הצעות חוק בנושא גיוס חרדים. בשלב זה כבר ידוע על חמשה. עד לשבוע הבאה המניין יעלה בוודאי לעשרים.
ביבי כמובן לא יתן לאף אחד לגנוב לו את ההצגה. אם כבר הצעות חוק אז שיהיו מטעם הממשלה שבראשותו. בסוף השבוע הנוכחי הוא מתכונן לזמן אליו את הנציגים החרדים ולבקש מהם לעבוד ביחד על הצעת חוק מוסכמת לפי עקרונות פסיקת הבג"ץ. מכאן ואילך יכולים להתפתח התסריטים הבאים. אחד מהם או כולם גם יחד.
תסריט א': מצליחים להגיע לנוסח מוסכם
נתניהו מציג בפני הנציגים החרדיים הצעה המחזקת את התמריצים שבחוק טל הנוכחי ומעניקה הטבות ניכרות למתגייסים או למשרתים בשירות לאומי אזרחי. יחד עם זאת היא שומרת על נקודת המוצא של חוק טל ולפיה כל מי שירצה לשבת וללמוד יוכל לעשות זאת.
רמת הסתברות: כמעט אפסית. העקרון הבסיסי של פסיקת בג"ץ הוא שלילת האפשרות הקיימת היום בפני הצעיר החרדי לבחור לבדו את דרכו בחיים. הפסיקה קבע כי המדינה היא שתחליט מי יתגייס ומי יקבל פטור של מצטיין. כל סטיה של ביבי מעקרון זה תקים עליו את דעת הקהל ואת כל הסיעות החילוניות בכנסת שמאז פרסום החלטת הבג"ץ הספיקו כבר להשבע שזה לא מה שיהיה
תסריט ב': ביבי מציע גיוס סלקטיבי. החרדים נאלצים להסכים
בשלב זה או אחר של הדיונים ביבי שם לנציגים החרדים את האקדח על השולחן. אין לי אפשרות יותר לשחרר את כל בני הישיבות. ההצעה היחידה שיש לה רוב בכנסת היא קביעת מכסה של פטורים. כל היתר מתייצבים בבקו"ם ומשם לקסרקטיני הצבא או לשירות לאומי ואזרחי. לאחר התייעצות גם גדולי ישראל מתנהל מו"מ עם כמות הפטורים והקפם עד למציאת הנוסחה המוסכמת.
רמת הסתברות: עיין ערך התסריט הקודם. מי שזוכר את ההתחבטויות של גדולי ישראל סביב חוק טל רק בגלל האופציה של שנת הכרעה ומסלולים לחרדים יבין מיד שאין בכלל על מה לדבר. מי ישלח בחור בן שמונה עשרה טהור עיניים וזך מחשבה למחנות הצבא שחוסר הצניעות היא המאפיין הבולט ביותר שלהם. במיוחד לאור האכסטזה האידאולוגית של אי הדרת נשים ושילובם בכל המערכות. מספיק להאזין לדבריו של הרב לשעבר של שח"ר רמי ראב"ד כדי להבין שהצבא לא רוצה חיילים חרדים. הוא רוצה חיילים.
ובכלל מי יקבע מי יהנה מהפטור באוהלה של תורה ומי יטמא במחנות הצבא? הרעיון של קביעת מכסות גיוס שיבוצעו מתוך החלטה פנימית של הקהילה היהודית אינו חדש. בשנות הארבעים של המאה השמונה עשרה ביצע אותו הצאר ניקולאי הראשון כאשר הטיל על קהילות ישראל מכסות לגיוס ילדים וצעירים. ראשי הקהל פזלו כמובן למשכנות העניים ומשם מילאו את המכסות הדרושות. קראו להם הקנטוניסטים. מאז עברו מאה וחמישים שנה. ביבי הוא לא הצאר הרוסי ולציבור החרדי אין, ברוך השם, ראשי קהל מסוג זה.
תסריט ג'. מקימים ועדה
ביבי לא מצליח להעביר הצעת חוק שתהיה מוסכמת על החרדים. מצד שני הוא לא מעוניין לצאת למלחמת עולם. הפתרון המתבקש: הקמת ועדה ציבורית בהשתפות נציגים חרדים וחילונים במטרה לדון באיזהו שהיא נוסחת קסם בלתי ידועה. רציונל זה עמד מאחורי הקמת ועדת טל שלאחר שנתיים של דיונים עשתה את הבלתי אפשרי. דיוני הועדה נמשכים כצפוי מעבר לטווח תום תפוגת החוק הנוכחי בראשון לאוגוסט.
ביבי אפילו לא צריך לפנות לבג"ץ לבקש אורכה יען כי אין לו צו עשה לגייס חרדים. רק כאשר יעתור מאן דהו לבית המשפט ויבקש גיוס מיידי בהעדר חוק פטור תבקש הממשלה הארכה של מספר חודשים עד לתום דיוני הועדה. אין מצב בעולם שבג"ץ, בפרט בראשות השופט גרוניס לא יתן את האורכה. לבנתיים מגיע החורף וביבי שכבר דיבר על בחירות באוקטובר מגלגל את הנושא להחלטתה של הממשלה הבאה.
רמת הסתברות: גבוהה מאוד. ביבי יעמוד תחת מתקפת חוקים של ישראל ביתינו וסיעות אחרות אליהם יאלץ להתייחס ולא רק בגלל שיהיה לו קשה לגייס נגדם רוב בכנסת. מצד שני. גם ליברמן וברק לא ששים , מסיבות שלהם, לפירוק מיידי של הקואליציה. החלטה על הקמת ועדה שתגלגל את ההכרעה לממשלה הבאה תאפשר להם לבנות את קמפין מערכת הבחירות שלהם על התחייבות לא להצטרף לממשלה שלא תגייס חרדים. אם הבעיה תפתר בדרך זו או אחרת בקדנציה הזאת את הקרדיט יקח ממילא ראש הממשלה.
תסריט ד'. מלחמת גוג ומגוג
בעיות פנימיות בתוך הקואליציה ופזילה של כל השותפים לעבר הבחירות הקרובות מונעים כל נסיון אמיתי להגיע להסכמה. אפילו על הרכב ועדה לא מצליחים להסכים. הראשון לאוגוסט מגיע. מיד קופץ העותר התורן לבג"ץ ודורש צו עשה לגיוס. הממשלה לא משיבה לעתירה. כאמור בגלל חילוקי דעות פנימיים. העתירה מתקבלת.
השני לאוגוסט מגיע. הצבא מכין תוכניות לגיוס בני ישיבות ומכח העתירה שולח צוי גיוס לכל הגילאים הרלוונטיים. לא שיש מקום לקלוט אותם אבל לפחות שיבואו למבדקים וישבו בבית עד שיקראו להם במועד זה או אחר. ראשי הישיבות מורים לבחורים שלא להתייצב. דעת הקהל המשתוללת דורשת מהצבא לבצע לפחות כמה מעצרים לדוגמא. למען ישמעו ויראו. כמה בחורים מגוייסים בכפיה פותחים בשביתת רעב . מלחמת חרדים חילונים פורצת במלוא עוזה.
רמת הסתברות: נמוכה. גם שוחרי הגיוס לכל לא מעוניינים להפוך את בסיסי הצבא לזירת מלחמה פנימית בין חרדים וחילונים. סוף סוף יש גוף אחד במדינה שאיכהשהו מתפקד בצורה סדירה. ללכת לערב אותו במלחמות היהודים זה בעצם סופו של הצבא. ביני וביני הרי הכל יודעים שבטווח הקרוב צפויה איזהו שהיא מלחמה. אם בצפון אם בדרום ואם ממזרח. יש שמדברים על כל החזיתות גם יחד. זה לא הזמן להעסיק את הצבא בגיוסים בכפיה
תסריט ה'. סוגרים את הברזים
עד לראשון לאוגוסט אין חוק ואין ועדה. הצבא מוציא צוי גיוס לפחות לגילאי שמונה עשרה עד עשרים ואחת ( היתר בדרך כלל נשואים עם ילדים. אגב. יש בתוכינו כבר מי שמדבר על פתרון בנוסח הילדים בתימן. נחתן אותם בגיל שבע עשרה ועד למועד הגיוס לרובם כבר יהיו ילדים וחסל גיוס לשלוש שנים) אך לא נוקף אצבע לממש אותם. למה לו צרות. המצב בו עשרות אלפי בני ישיבות הם רשמית עריקים מחייב את המדינה לעצור מיידית את כל התקציבים לישיבות ולכוללים. העולם החרדי מתקפל בתוך עצמו והופך למהדורה מורחבת של " העדה החרדית".
רמת הסתברות: בינונית פלוס. אחרי התסריט של הקמת ועדה זה התסריט המדובר ביותר במערכת הפוליטית. בכלל, יש הטוענים שזו המטרה האמיתית של העותרים. חרדים בצבא הם רוצים? מה פתאום. איך אומר יאיר לפיד. איפוא הכסף. לא רוצים לממן חרדים. וזה אומר שהמטרה האמיתי היא סגירת עולם התורה. בפועל זה לא מה שיקרה. יש מספיק פילנתרופים בעולם היהודי שאם המדינה תכריז מלחמה על התורה הם יחלצו למערכה. כיסוי מלא של תקציב המדינה בכל זאת לא יהיה.
מה שיהיה זה חזרה למה שהורגלו אבותינו משחר ההסטוריה. עמלי התורה יקיימו בעצמם פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה. מי שלא מסוגל לכך יאלץ לצאת לשווקים ולחפש שם פרנסה. הימים הטובים בהם מימנו חילונים עם תפיסת עולם של גויים את עולם התורה שבסגולותיו המיוחדות הם אינם מאמינים הסתיימו בפסיקת בג"ץ השבוע שאין ממנה חזרה.
הטור מתפרסם בבקהילה.
הצגת כל התגובות