החשש מסחף פוליטי שיגרום לפיטוורי שר הפנים - נמוג. בעקבות הדו"ח הקשה של מבקר המדינה על אסון הכרמל, בו הטיל "אחריות מיוחדת" על שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ - בכירים במערכת הפוליטית בחרו להגן על ישי ולתקוף את המבקר, חלקם בסמוי וחלקם בגלוי.
נשיא המדינה שמעון פרס אמר הבוקר (חמישי) כי "על מדינת ישראל להתמקד בהצלחותיה, ולא בכישלונותיה. ממילא את העבר אי אפשר לשנות, העבר מת. צריך ללמוד מהצלחות", אמר.
לדברי הנשיא, "לנסות לתקן את העבר זו טעות. רכזו את כל מאמציכם בעתיד. כעת העתיד אינו ידוע. עליכם לקחת סיכון, כך שלמעשה עליכם לבחור בין שני סוגים של טעויות: האחת, לא לעשות דבר, או לעשות קצת גם אם זה כולל טעות. מוטב שתנסו, גם אם תשגו, ואולי תצליחו".
הנשיא העביר ביקורת על מיכה לינדרשטראוס והדו"ח החריף: "בוא נעשה ועדות חקירה על ההצלחות שלנו, במקום על הכשלונות. בואו ננסה ונראה איך בדיוק ביצענו דבר שהוא נכון, ונלמד מכך. אני, כאדם, חושב שיש לתת לעבר לנוח בשקט".
"כשל מערכתי"
יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ הרב משה גפני, אמר כי אין מקום למתקפות עליהם בעקבות דו"ח מבקר המדינה, "מדובר בכשל מערכתי מבחינת מדינת ישראל שנמשך לאורך שנים רבות והממשלות לדורותיהם הפקירו את מערך הכבאות ולא טיפלו בו כראוי, לא מדובר באחריות של שר כזה או אחר אלא כישלון של המערכת כולה".
גפני הוסיף, "אני תומך במבקר המדינה בכל פעולותיו כמבקר, אבל אין מקום להעלות אישום כנגד שר הפנים שדרש יותר מקודמיו לתקצב את מערך הכבאות או כנגד שר האוצר שאפשר להאשים אותו על כל תאונת דרכים ולטעון שהוא אשם בכך שהכביש לא סלול כראויהיה אמור לתקצב את תיקון הכבישים, ממשלת ישראל לדורותיה אשמה בכשל המערכתי ובתקצוב הלקוי של מערך הכבאות ובכך צריך להתמקד, בתיקון העוול, בתגבור תקציבי ובמערך הכבאות האוירית, ולא לחפש את ראשם של שר הפנים ושר האוצר.
"כולם ידעו שיש חסר תקציבי וניהול כושל והממשלות דחו זאת, העצב והזעם בעקבות האסון הם בלתי ניתנות לתיאור, אבל צריך להתמקד בדברים שצריך לעשות תקציבית וארגונית ולא לחפש שר כזה או אחר".
שטיניץ אשם יותר
יו"ר 'העבודה' שלי יחימוביץ' בחרה להטיל את האחריות על שטייניץ, ופחות על ישי: "אישית, יש לשר הפנים אחריות על מה שקורה במשרד שלו. זאת עובדה וטוב עשה המבקר כשהוא הטיל את האחריות על אלי ישי. אני אומרת שאחריות כבדה הרבה יותר רובצת על שר האוצר יובל שטייניץ.
"הרי הוא ידע... אם במרמרה ראינו פרטץ' וראינו חפיפניקיות וראינו זלזול, כאן אנחנו רואים כוונת מכוון. זה נורא ברור. היה ברור שצריך לקנות כבאיות כי הכבאיות הן בנות 30 והן לא עולות במעלה ההר. היה ברור שצריך סולמות, היה ברור שתקני הכיבוי שלנו זה אחד לארבעת אלפים במקום אחד לאלף. הכתובת הייתה על הקיר".