כשמנהל ה'חיידר' הודיע לרב'ה ידעי שהוא מפוטר הוא חש שעולמו חרב עליו. הוא התהלך כסהרורי, חושש לגורלם של בני משפחתו - אולם אחד מחבריו שראה אותו נובל, לחש לאוזנו עצה מדהימה: "מאז ומעולם היה לך חוש מיוחד לאנשים", הוא אמר לו. "תמיד היית הפסיכולוג הבלתי מוכתר של החיידר. אולי תהיה יועץ נישואין?".
מר ידעי התפעל מהרעיון, ומכיוון שהוא היה איש עשיה מובהק, הוא לא המתין אפילו יום אחד. הוא תלה מודעה גדולה בבית הכנסת השכונתי בה פרסם: "הרב ידעי - מטפל מומחה בשלום בית. דיסקרטיות מובטחת! המלצות בשפע!!!".
"המלצות בשפע", הוא גיחך לעצמו. כאילו שמישהו באמת יבקש המלצות... הוא אף הצליח לדחוף מודעה קטנה לעלון הפרסום השכונתי, במקום שבו מפרסמים מודעות 'השבת אבדה' חינמיות בסוף העלון. בתמימותם הם הכניסו את המודעה ולא שמו לב לכך שמדובר במודעה שיווקית.
את המחסן שמתחת לביתו הוא החליט להפוך לקליניקה. הוא העביר סחבה רטובה במחסן המאובק, הניח שולחן ולצדו כמה כסאות כתר, ותלה פתק קטן הכתוב בכתב יד: 'הקליניקה של הרב ידעי. זמני קבלת קהל: ימים א-ה לאחר תפילת ערבית". בסיום תפילת ערבית הוא התיישב על כסאו, הסיר את כובעו והמתין למטופלים. "מעניין מי יהיה המטופל הראשון", הוא חשב לעצמו. "אולי יהיה זה הבן של גוטליב, אני שומע משם צעקות בתקופה האחרונה", הוא סח בינו לבין עצמו.
• • •
דפיקות מהוססות קטעו את שרשרת מחשבותיו והוא ניגש לפתוח את הדלת. בפתח עמד צעיר כבן 25 שקל היה להבחין בכך שהוא נבוך. מר ידעי פתח את הדלת לרווחה ובתנועת יד מזמינה החווה לעבר הספה. הצעיר התיישב.
"תשמע כבוד הרב, מאז שהתחתנתי אני מרגיש שרע לי מאד. אנחנו כל הזמן רבים ולא טוב לנו ביחד. אני חושב שכמעט ואין לנו רגע אחד של אושר. זאת ממש לא מערכת הנישואין עליה חלמתי", הוא סיים והשפיל את עיניו.
ידעי המלומד חייך מין חיוך שאומר שהבעיה קטנה על פי מידותיו: "אני מבין שקשה לך, זה באמת לא קל כשאתה רואה את החלום שלך הולך ונמוג. מה היית רוצה שיהיה?".
"הייתי רוצה שנחיה מתוך שלום בית וכבוד", הוא אמר. "הייתי רוצה שנכבד האחד את השנייה וכשאסיים את הכולל ארצה לחזור הביתה, ולא אחפש לברוח לבר מצוות של אנשים שאני בקושי מכיר", הוא נשנק.
"אומר לך איפה הבעיה שלך", מר ידעי בקושי נתן לו לסיים את המשפט. "הציפיות שלך גבוהות מדיי, אתה חולם על זוגיות שלא קיימת באף מקום. כולם סובלים, אל תחשוב שלחברים שלך טוב יותר - כולם באותה הסירה. כל אחד אוהב להראות עד כמה הוא מאושר, אבל תאמין לי שאתה לא היית עומד בסבל שאני פוגש פה בכל יום" הוא המשיך בלהט, מרוצה מכך שהוא הצליח להפתיע את המטופל. "תחזור הביתה, ותשמח שזכית באשה שכזו. תאמין לי - אתה לא מבין עד כמה אתה צריך להיות מאושר. אתה סובל מצרות של עשירים", הוא סיים.
המטופל קם בצעדים מאוששים, הביט ימינה ושמאלה וכשראה שאף אחד לא עוקב אחריו הוא נמלט לרחוב החשוך. "המקרה הראשון טופל בהצלחה" - חייך ידעי לעצמו, "הכל סייעתא דשמיא, כשעושים דברים לשם שמים יש סייעתא דשמיא", הוא מלמל חרש, חש עצמו העניו באדם.
דפיקות נוספות על הדלת קטעו את מחשבות הענווה שלו. הוא ניגש לפתוח וראה אישה בוכייה שנפשה מפורקת לפיסות קטנות. הוא החווה לעבר הספה מורה לה להתיישב, הושיט לעברה טישיו ומזג לה כוס מים.
"לא טוב לך", הוא אמר לה, מביט בה בעיניו הטובות, והיא נדהמה מיכולת האבחנה שלו. "נכון, כבודו. בעלי מעליב אותי כל הזמן. הוא צורח עליי, שובר חפצים בבית, משפיל אותי ליד אנשים זרים ואף ליד הילדים ואני לא מסוגלת לשאת את הסבל הנורא הזה", היא מיררה בבכי. "היו פעמים שהוא אפילו הרים עלי יד", היא לחשה.
"אני רואה את אחותי - איך שהבעל שלה נושא אותה על כפיים", היא המשיכה. "הוא דואג לה והלב שלי יוצא מקנאה. למה אני צריכה לסבול כל כך הרבה בחיים האלו?!", היא הקשתה, ופרצה בסדרת בכיות נוספת שלא גרמה למר ידעי לאבד את שיווי משקלו. מטפל טוב נמדד בפתירת מקרים קשים, וברור שהוא מסוגל לטפל גם במקרה הזה.
"את רואה את אחותך והלב שלך יוצא מקנאה", הוא אמר בטון אמפתי, והיא הנהנה במרץ. "אולי פה נמצאת הבעיה? אולי תביני שאת מייצרת לעצמך את הגיהינום הפרטי שלך?! תפסיקי להתמקד באחותך ותביני שאת חיה בגן עדן".
"אגב, את באמת חושבת שהחיים של אחותך הם דבש?", הוא שאל, והיא הנהנה לאישור. "ואם אומר לך שאחותך הייתה פה אתמול וסיפרה לי שבעלה מכה אותה מכות נאמנות, תרגישי טוב יותר?", הוא החליט לשקר בשביל השלום, תוך שהוא מוסיף 'קנעייטש' נוסף להשלמת העניין.
"את יודעת מה הבעיה שלך? שאת בטוחה שלכולם טוב ורק את סובלת. תנסי שניה לדמיין שאת חולה במחלה ממש קשה, ושהילדים שלך חולים ביחד אתך, ובנוסף לכך את גם מפסידה את כל הרכוש והדירה, וההורים שלך פתאום שונאים אותך ללא כל הסבר נוסף, איך היית מרגישה?".
"לא הייתי מסוגלת לחיות ככה", השיבה.
"מעולה. תפתחי את העיניים. עכשיו את מסוגלת לחיות?".
"כן".
"יופי. ברגע זה החיים שלך השתנו. את לא מבינה באיזה גן עדן את הולכת לחיות. בכל פעם שבעלך משפיל אותך או מציק לך את לא צריכה יותר מלעצום את העיניים ולדמיין את כל הרע קורה לך. כשתפתחי אותם - תביני באיזה גן עדן את חיה, ועד כמה את לא צריכה לתת לאף אחד להשפיע על מצב הרוח שלך כשבעלך בסך הכל אומר כמה מילים שאינן עריבות לאוזנייך". היא הנהנה בראשה.
אני שמח שעזרתי לך", הוא אמר. היא הייתה קצת מבולבלת, אך לא יכלה שלא להתרשם מעוצמת השכנוע הפנימי שלו. הוא היה מלא בביטחון ודיבר בלהט והיא האמינה לו שהחיים שלה אכן הולכים להשתנות.
• • •
עברה תקופה, והקליניקה של מר ידעי הגיעה לתפוסה מלאה. שמו הטוב נדף למרחקים, ואנשים הגיעו מכל הארץ בשביל להיעזר בעצתו. "אין עוד מטפל אחד שמצליח בפגישה אחת לפתור את כל הבעיות", הם שחו בהתפעלות. "הוא גם תמיד יודע לומר את המילה הנכונה ברגע הנכון, הוא אף פעם לא נשאר עם הלשון בחוץ - למרות שמגיעים אליו החכמולוגים הכי גדולים". "הוא מיישר את כולם ברגע", הם הוסיפו להלל.
מר ידעי הרגיש שהוא הגיע לטיימינג הנכון. הוא תלה מודעה בפתח הקליניקה בה הסביר לקהל המתייעצים כי הוא החל לגבות תשלום עבור הפגישות. "הן ידוע לכולם שהוצאות החשמל גבוהות במיוחד, ואיני יכול לשאת בעצמי את כל העול הזה", הוא כתב, וביקש מאנשים לשלם סכום סמלי של 150 שקלים עבור פגישת ייעוץ.
הוא היה בטוח שאנשים יבינו, ושחיי הנישואים שלהם שווים להם קצת יותר ממאה וחמישים השקלים העלובים שהוא ביקש. הוא גם זכר שהוא ציין בפניהם כל כך הרבה פעמים כבדרך אגב שלהתגרש עולה הון עתק - והוא היה בטוח שהם ישמחו לשלם את הסכום הסמלי אותו הוא מבקש.
חוץ מזה שזה אפילו לא חצי מהסכום שדורש יצחקי הפסיכולוג - שמורח לאנשים את הזמן באינסוף פגישות, וגובה מהם סכומים שערורייתיים.
לתדהמתו הוא גילה שהמציאות שונה. התור הארוך כמעט ונעלם. אנשים הפסיקו לפקוד את הקליניקה, וגם את אלו שנשארו הוא הלך ואיבד כשהוא מקטר ללא הרף על כך שאנשים בדור שלנו כבר לא מסוגלים להשקיע סכום פעוט כל כך עבור פגישת ייעוץ מקצועית.
חשבון הבנק שלו שגם כך לא היה מאוזן, החל צובר חובות מטורפים שאיימו להטביע אותו. הוא לקח הלוואה ועוד הלוואה ואף חרג ממסגרת האשראי, עד שיום אחד הוא קיבל טלפון בהול ממנהל הבנק שהזמין אותו לפגישה.
הוא התיישב מול המנהל והחל מתנה באוזניו את הצער והיגון שפקד אותו מאז פיטרו אותו ממשרתו. הוא התחנן בפני מנהל הבנק שלא יחסום את חשבונו, ויגרום לו להגיע לחרפת רעב. "הצעד הבא שלי הוא לאסוף אוכל מאולמות בסוף האירועים בכדי להביא אוכל הביתה. אין בך טיפת רחמים?!", הוא זעק לעבר מנהל הבנק.
"תדמיין שאתה חולה", אמר לו המנהל, "שכל הילדים שלך נפטרו, שהדירה שלך עלתה באש, שאתה חולה במחלה ממארת ועומד למות בכל רגע. תדמיין שבמקום לראות אותי מולך - היית פוגש את מלאך המוות כשחרבו שלופה בידו ומכוונת אליך. היית מעדיף להמיר את הסיטואציה הזו בלאסוף כסף מאולמות השמחה?".
"הייתי".
"מעולה! החיים שלך מאושרים, לך אכול את לחמך באולמות השמחה, ותמשיך את חייך באושר. חוץ מזה שתאמין לי - אתה רק מדמיין שכל החברים שלך באמת מבוססים כלכלית. לכולם יש חשבונות מעוקלים, לכולם רע וכולם סובלים מאד. תפסיק לדמיין שהמציאות יכולה להיות טובה ותבין שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים", הוא אמר בציניות.
"ואגב - ד"ש מהחתן שלי, הבנתי שהוא היה אחד ה"מטופלים" שלך. אני שמח שאני יכול להחזיר שלך 'טובה' תחת 'טובה'. מסתבר שגם לי יש עצות מעולות", הוא הפטיר בכאב.
• • •
'מר ידעי', כמשל. משל עצוב.
למרבה הצער מסתובבים בינינו אינסוף 'מר ידעים' - שיודעים הכל ו'פותרים' בעיות קשות בקלות - תוך התעלמות בוטה מהמצוקה הקשה שהגיעה לפתחם.
חשוב שנקפיד - שלא ללכת למטפל שלא עבר הכשרה נאותה הכוללת שנות לימוד ארוכות, ניסיון ארוך טווח וידע מקצועי נרחב.
אם פגשתם במטפל שנוהג לגמד בעיות - על סמך קריאת כמה ספרי בסיס, או טיפול מהפכני שהתגלה בשנים האחרונות ומחולל שינוי אדיר בשלושה מפגשים קצרים - תברחו משם.
אם פגשתם במטפל ש'נולד עם יכולות טיפוליות ומישהו אמר לו שגאון כמותו לא צריך ללמוד' - תברחו ממנו. כך נוצרים שרלטנים.
ובנוסף, ולא פחות חשוב: מתן לגיטימציה לסבל, וחיים מתוך תחושה ש"כולם סובלים", וכנראה שהחיים הם סבל בלתי פוסק - זאת דרך בעייתית ומסוכנת.
מותר למטפל מקצועי להודות שאין לו דרך לפתור את הבעיה, אך לעודד את המטופל להישאר במצב בו הוא נמצא תוך מתן לגיטימציה להמשך הסבל - זאת הפגיעה החמורה ביותר שמטפל יכול לפגוע במושג "טיפול".
זה ש"כולם סובלים" - לא אומר שגם אתם צריכים להמשיך ולסבול כל החיים.
•
(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)
הצגת כל התגובות