השבאב הערבי חזר לתקופת האבן

(צילום: דובר צה"ל)

1.

חרב פיפיות לה, לסכינו של הערבי שטוף השנאה החי ויונק את המיתוסים שפוטם בהם על נביאו מוחמד וחמורו המכונף בכותל (אפולוגטיקה זולה בזויה וחיקוי עלוב לסיפור התנכ״י של סולם יעקב אבינו).

מאז פתח את עיניו העולל, צווה היצור המוסלמי בצו אללה כמובן, לשחוט יהודים במאכלת כהה! על מנת שהכופר היהודי יתייסר על חטאיו הכפרניים... 'שוואייה שוואייה', הם גאים ומטפחים את ייצר האכזריות הטמון באדם.

הסכין, כך מתברר, נשק קל מאד להשגה אך מאידך לא בדיוק עומד להם ב״ה מול הישראלי שרץ בגבורה מול המחבל השפל.

כל יהודי עולם שלם הוא! אך במבחן המציאות נראה שהשבאב הערבי חזר לתקופת האבן והסכין וכפרס ניחומים על אי הצלחתו המתסכלת קבל גם מברג.
נו... שאלו יהיו הצרות שלנו...

2

אז מדוע בני עמי מהלכים שפופים?! שבוזים?! שבורים!? מדוע?
אז מי שממתין לדאע״ש בעצת נביאי הזעם בגבול מרוט עצבים שיעיף מבטו פנימה, הם כבר כאן בינותינו! יותר מדויק, שיטתם כבר כאן.

דאע״ש שלקח נדבך בודד ממערך שלם בניהול מלחמה ועשהו לחוד החנית, מצליח בשיטה.
מאז ימי ראשית ההיסטוריה חלק מהצלחה כוללת במלחמה היה הפחדת האויב וירידה במורל ומצב רוחו, כל שכן בעורף האזרחי.

בימי חשמונאי זו היית גולגולת המפקד על חומת העיר ובמלחמת העולם השנייה הגדילו כל צד בשיטות פסיכולוגיות שטניות שונות ומשונות ואף מתוחכמות.

טור רכב מסחריות לבנות בלתי נגמר, הצבע הכתום, מוסיקה וכתב ערבי מסולסל, אמונה פנאטית במוות כדרך לניצחון החליפות האסלאמית, אלו חלק ממוטיבים המזוהים עם הזבל האנושי הנ״ל.

3.

אז מדוע בני עמי מהלכים שפופים?! בוהים נטויי גרון בעוד סרטון שיהודי תמים שלח להם בלי משים מזירת דקירה לא מצונזרת, כשהוא במו וואטסאפו משרת את מחבלי דאע״ש ישראל!

איני משרד סטטיסטיקה, אך מסביבתי אני למד בצורה ברורה ביותר שמי שאינו מחובר לוואטסאפ ודומיו הוא אדם שלוו יותר! רגוע! מבין את המצב המורכב לאשורו, אדם עם פרופורציות ואיזונים בריאים.

(מביט בחיוך באלו שכל שריקה גורמת להם להתכנס בטלפון ולייצר סדרת פרצופים הפורסת בפניך המביט בהם מה טיבו של המסר שנשלח להם זה עתה גם בלי להביט במסך המהפנט, עצב,שמחה, יריקה, גניחה, אנחה וכו)

תארו לעצמכם איך ידיעה כזו היית מגיעה עליכם בשנות השבעים למשל. זו בטח היית ידיעה לקונית עד מרדימה ״מחבל ערבי נסה לתקוף חייל בסכין, גרד את אוזנו וחוסל״!

מפה ועד סבתא חנה שדואגת לך כל שנייה בוואטספ של נהרגת, ושתחזור לפני השעה שבע בטנק ממוגן...
נו!... שתחזור כבר הביתה! כי שלחו לה תמונות מעוד ׳ניסיון סריטה׳ שמזכירות לה את בורות המוות בשואה ושחיטת היהודים בקישינב!

לדעתי המרחק רב, נכון, המצב קשה! אך אנו תכף ב״ה אחריו.

להיזהר צריך תמיד! גם כשחוצים כביש ואוכלים בוטן אמריקאי ושותים סודה, מישהו במערכה הזו עושה עלינו סיבוב ייתר וקוראים לו וואטסאפ!

נ.ב אין עמי וואטסאפ ודומיו כשיטה (ואני משלם על כך מבחינה עסקית!) אולי בגין זאת אני אופטימי?! אולי?!
תנסו שבוע, אפילו יום, תרגישו אתם, סביבתכם, נשותיכם, במצב הרוח שלכם בין שני המצבים! אולי עמי הצדק?!
מה שאני כן יכול להבטיח ובטוח, שזמן יהיה לכם יותר...