מתוקף מעמדה כעיר מרכזית ביהדות ויעד כיבוש נחשק, צברה ירושלים שמות וכינויים רבים לכל אורך שנות קיומה. רובם מהתנ"ך, חלקם מכתבי חז"ל, אחרים הם שמות בארמית ומקצתם משפות לועזיות בנות זמננו.
על פי המדרש, השם "ירושלים" הנו צירוף של השם שאברהם קרא לעיר, "הר ה' יראה" עם השם "שלם" וכך נוצר השם המלא שבתנ"ך מופיע בדרך כלל כ״ירושלֵם״.
השמות העיקריים והידועים ביותר לעיר הם: יְרוּשָׁלַיִם, שָׁלוֹם, יִרְאֶה, יְבוּס, צִיּוֹן, חֶפְצִיבָהּ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, יְרוּשָׁלִַם (ללא י') יְפֵה נוֹף וְעִיר דָּוִד.
היוונים כינו את ירושלים "היירוסולימה", כאשר באופן מעניין פירוש המילה ׳היירוס׳ ביוונית, הוא ׳קדוש׳.
לאחר חורבן בית המקדש השני, הקים הקיסר הרומי אדריאנוס על חורבות העיר מושבה רומית, וכינה אותה: "קולוניה איליה קפיטולינה, שפירושו - מושבת הא-ל. לפי עדויות של כתבים מוסלמיים, שם זה היה בשימוש כמה מאות שנים, אולם הוא נשכח זמן מה לאחר מכן.
בערבית, השם הנפוץ ביותר לירושלים כיום הוא "אל-קודס" שפירושו המילולי הוא "הקודש". במקורות איסלמיים רבים מוזכרת העיר בשם "בית אלמקדס" המבוסס על "בית המקדש" העברי.
בתנ"ך, ירושלים תופסת מקום של כבוד עם לא פחות מ-105 (!) שמות שונים. רוב השמות מפארים ומשבחים את מעלותיה של העיר, כמו; "בית אל" (בראשית לה), "הר קודש" (תהילים, מח; יואל, ד), "דלתות העמים" (יחזקאל, כו). אולם ישנם גם שמות המתארים את ירושלים כעיר מרדנית כמו "קריתה מרדתא" (עזרא, ד) או "עקרה" (ישעיה, נד).
סמל העיר
אין מי שלא מכיר את האריה השואג המתנוסס על סמל ירושלים, אך בניגוד לערים גדולות כמו חיפה ותל-אביב, ירושלים זכתה לסמל משלה רק אחרי מספר לא מועט של שנים, מאז שהכריז עליה המנדט הבריטי באופן רשמי כבירת ישראל.
גרפיקאית בשם אסתר יואל-ברלין פנתה לראש העירייה מוסטפא אל-ח'אלידי והציעה כמה הצעות לסמל העירייה. ביניהן, שרטוט של הערי העתיקה, יונה עם עלה של זית ולבסוף נבחרה הצעה של שרטוט של שלושה הרים ומתחת לאיור יופיע שם העיר בשלוש שפות - עברית, ערבית ואנגלית - באופן מאוזן שאינו מעדיף שפה אחרת על פני האחרות.
בעקבות מלחמת העולם השנייה, ותום תקופת המנדט, פוזרה עיריית ירושלים בידי הבריטים וההצעה נגנזה.
לאחר קום המדינה, פרסמה עיריית ירושלים מכרז שכלל תחרות בין מעצבים כשהפרס הוא 25 לירות ארץ-ישראליות. הדיונים על ההצעות הרבות שהוגשו נמשכו כמה חודשים, שבסופם נבחרה הצעתה של "אגודת הציירים הירושלמים לגרפיקה שימושית", מאחוריה עמדו המעצבים אליהו קורן, פרנצ'סקה ברוך, עמנואל גראו, איתמר דוד, עלי גרוס וצבי נרקיס.
הסמל המפורסם כל כך שנבחר כולל שלושה מרכיבים:
אריה שואג - סמלם של שבט יהודה וממלכת יהודה. בנוסף, האריה רומז על בית המקדש הנקרא 'אריאל'. כמו כן, האריה מבטא גבורה, אומץ, כוח ומלכות.
חומות ירושלים - מאחורי האריה, ניצבות חומות המסמלות בצורתן את חומות העיר העתיקה ואבני הכותל המערבי. פרט מעניין הוא שבעת קביעת הסמל היה הכותל בידי הירדנים ויהודים לא הורשו כלל להגיע למקום.
עלי זית - מסמלים שלום וגם את עצי הזית הנפוצים באזור העיר.