פיקוד העורף: נערכים לקריסת אלפי מבנים ועשרות אלפי פצועים

אחרי ימים ארוכים של פעילות בשטח ו19 חילוצים מוצלחים בהם הוצאו אנשים בחיים בין ההריסות, אנחנו משוחחים עם אלוף משנה שלומי בן יאיר מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף ומי שהיה עם המשלחת ופיקד על הכוחות מהמחוז שלו. רצינו לשמוע רשמים ובעיקר לנסות ולראות האם אפשר ללמוד ולחזות מה יקרה כאן עם גם כאן האדמה תרעד.

שלום וברכה שלומי. אתה חוזר מטורקיה, רשמים, מחשבות משם?

"באופן כללי מראות קשים. טורקיה זו מדינה ענקית. האזור בו אנחנו היינו הרוס לחלוטין. בקצוות העיר יש מעט כבישים שעדיין אפשר להתנייד בהם, מה שאפשר לנו להגיע. אבל זה כמובן לקח זמן. הרחובות הרוסים לחלוטין. זה לא בית או בניין שנפל, זה שכונות שלמות. בניינים, בניינים, בניינים שקרסו והכל שפוכת ופסולת. יקח עוד זמן לדעת כמה אנשים עוד קבורים. אין מידע מסודר על כל בית כזה כמה היו וכמה חולצו. להערכתי יקח עוד המון זמן עד שידעו בדיוק כמה נספו. יש המון אנשים ברחובות, חסרי בית ללא יכולת לחזור לבתים. גם בניינים שלא קרסו אנשים לא מעיזים לחזור מחשש שזה יקרוס. יש גם המון אנשים שנמצאים ליד הריסות הבתים מחכים שיבואו להוציא את הקרובים שהם".

אבל כבר אין באמת סיכוי להוציא אנשים בחיים

"לגמרי, הסיכוי קטן מאוד.

ספר לי על המשלחת.

"תראה זו משלחת ענקית. באזור 400 איש. זו לא משלחת ראשונה שלי. הייתי גם ברעידת האדמה בהאיטי שגבתה מעל 250 אלף הרוגים. שם לא הצלחנו להגיע למספרי הניצולים שהצלחנו בטורקיה. חילצנו בקנה מידה גבוה מכל משלחות צה"ל אי פעם. גם בגלל החלטות שקיבלו בשטח על הצורה בה עובדים. ההחלטות ובגלל המהירות שהגענו".

טורקיה גם לא כזו רחוקה.

"נכון, אבל זו לא פעם ראשונה שאנחנו במשלחת שכזו לטורקיה. צריך לאמר שהאישורים הבין מדיניים התקבלו מהר, ההחלטה הייתה לצאת מהר. שתבין העיר שאנחנו עובדים בה יותר קרובה לישראל מאשר איסטנבול, מה שמלמד אותך על הגודל".

איך הדברים עובדים. ספר לי על ההתנהלות מרגע קבלת האישור ועד לחילוצים בפועל.

"יש כמה מאמצים במקביל. יש כוח חלוץ שיוצאים כמה אנשים בודדים שיוצאים מיד כדי לבדוק את השטח לפני שיוצא כל הכוח הגדול. הם בודקים לגבי הקמת המפקדה, לנסות להבין איפה אנשים ומה הסיפור של האוכלוסיה והיכן לעבוד. אנחנו כמובן עובדים באזור מסויים. ברגע שהכוח מגיע מתחלקים למיקומים שונים בצורה מסודרת על פי מידע.

מי מקבל את ההחלטה להיכן ללכת, מטבע הדברים יש כאוס וראיתי שגם כאן לקח זמן ועיכובים

הכוח שפעל בשטח התחיל מיד בחילוצים, במקביל יש עבודה נוספת ולוגיסטית. אנחנו תמיד לומדים מראש - כיהודים וכישראליים היכן נהיה נהיה. יש לנו מערכת מודיעינית מהמתקדמות בעולם לאתר אתרים רלוונטים דרכם גם הגענו למקום שנפגע הכי קשה. ואז יש צוותי קטנים עם שלושה ארבעה אנשים שמתחילים לנתח את המרחב ולעבוד. זה לא אנשים שיכלו לצאת מיד, כל האנשים שיכלו לצאת לבד או היו צריכים חילוץ פשוט יצא באמצעות אזרחים, אנחנו מגיעים לעבודה יותר מורכבת.

במקביל - כמו שאמרתי - מקימים את המתחם עצמו, המון ציוד לוגיסטי, אוכל וציוד כדי להוציא כולל רכבים ונהגים שיקחו אותך מנקודה לנקודה. וכמובן המאמץ הדיפלומטי מול הרשות והמושל ורשות החרום הלאומי שמנהלת את האירוע. המאמץ האחרון היה הקמת בית חולים שנתן מענה לעשרות נפגעים".

תספר לי לגבי החילוצים עצמם.

"זה מדהים לראות. עשרות שעות של משמרת רצופה. כל חילוץ הוא מורכב עבודה של שעות רבות בתוך אבק ועשן וריח לא נעים מצליחים בדרכים לא דרכים להוציא. הסיפור של להחליט לאיפה ללכת זה משמעותי. יש מקומות רבים בהם אזרחים מנסים להכווין אותנו לחפש ולחלץ, גם אם אין סיכוי הם רוצים שנוציא את הגופה, ולכן אנחנו צריכים בזהירות ובאחריות לקבל את ההחלטה היכן להתמקד. זה קורה אחרי הצלבת מודיעין שיש מישהו בחיים.

באחד המבנים היינו בדרך לצאת מהמבנה אחרי שחילצנו אדם, ופתאום אחד המחלצים שמע צליל של ציפור. היה נשמע כמו ציוץ וכשהבנו מה קורה ראינו שיש סדק בקיר שהקול בוקע בתוכו, מתוך איזה מרזב או כבל תקשורת ושמענו קול דק והבנינו שזה ילד שנמצא שם. ככה הצליחו לשלוף אותו מלמעלה. זה חילוץ במקרה ממחלץ שמע קול והנה הוצאנו ילד בחיים. אבל כפי שאמרתי, עבודה לא קלה עם אבק וריח נוראי".

איך מתמודדים עם הריח

אין באמת פיתרון. יש לזק"א משחה אבל זה לא באמת יעיל. כשאתה עובד עם גופה אחת וככה אבל גם שם פשוט מתרגלים לזה ואי אפשר באמת להתרגל. אני זוכר את זה גם מהאייטי שם היה ימים חמים והגופות באמת הריחו והתרקבו הרבה יותר אבל גם כאן".

בוא נעבור לחלק שהכי חשוב לנו. אתה חוזר משם ואתה מפקד פיקוד העורף כאן בארץ. יש מחשבות אם תהיה לנו רעידת אדמה כאן נהיה באותה סיטואציה? לוקחים את זה בחשבון?

"בטח. אחד התפקידים שלי זה פיקוד על מחוז ירושלים והמרכז. אזורי האחריות ירושלים והשפלה ראשון, רחובות ירקון עד פתח תקווה. הר טוב בית שמש ומטה יהודה.

אני יכול להגיד לך שהמקום שעבדנו בו בטורקיה דומה מאוד לירושלים. גאוגרפים וכלכליים. מבחינת הגודל של כמות האזרחים. עיר מעורבת, מוסלמים ונוצרים, עשירים ועניים. יש בניינים שנבנו כמו שצריך ויש כאלו שלא. יש מבנים שנשארו שלמים ללא פגע ויש כאלו שקרסו מיד. יש הרבה הסברים הנדסיים, המרחב העליות הירידות. עכשיו אני יגיד לך מה דומה ומה לא.

אחרי כל העבודה שם ישבנו לדיון כל הכוחות שפעלו. עם המשטרה והכבאות וכל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו טסים לשם בעיקר כדי לעזור אבל גם כדי ללמוד וכשאתה רואה את זה בעיניים זה מלמד ומזכיר לנו מה יכול לקרות כאן. שלא לדבר על כך שבמקביל הרגשנו גם בארץ את הרעידות.

נתחיל בהיערכות שלנו. יש לנו עשרות תרחישים ומקרים. מה יקרה והיכן. איזה עוצמה ומה ההשלכות. אם תהיה רעידת אדמה בבקעה מה יקרה בבית שאן ומה בירושלים. זה תרחישים שעשינו עם המכון הגיאולוגי. ברגע שנדע מה התרחיש באירוע האמת נדע מה ואיך לחלק את הכוחות ולסדר את הדברים.

מבחינת הניהול. בטורקיה אין שם גוף אחד שאחראי. אצלינו יש גורם אחראי וזה פיקוד העורף. אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידי כי זה נושא פוליטי פנים טורקי וזה רגיש. אבל אמורים להיות באותו אזור מעל 20 אלף חיילים במרחב כאשר בפועל הם לא ניהלו את האירוע.

אנחנו יש לנו מדא ואיחוד הצלה, וזקא וזק"א תל אביב ו360 ויכ"ל וידידים והמשטרה והצבא ועוד כל כך הרבה ארגוני מתנדבים אתה חושב שברגע האמת ידעו לעבוד יחד. אני לא מדבר על קריסת חניון. אני מדבר על 20 בניינים בירושלים. ידעו להתמודד עם זה?

"היית עדין. אנחנו נערכים למשהו הרבה יותר גדול. יש לנו נטייה להתמודד ולהתכונן עם דברים גדולים. למרות ההרס הכבד מאוד בטורקיה. אנחנו מבינים שיש לנו יכולות ונערכים למשהו גדול. אנחנו נערכים לקריסה של מאות ואלפי מבנים בערים מסוימות, עם עשרות אלפי אנשים שיפגעו. אתמול היינו בישיבת צוות עם בכירי כל הארגונים, הצבא, כבאות והצלה וזק"א ואנחנו מבינים שהחיבור בין הגופים יעבוד.

יש סדר מאוד ברור איך דברים יעבדו ומי ינהל את האירוע. הצבא יהיה בשליטה מאוד חזקה. מרכזי משפחות, ערים שיקלטו, יכולת לספק מענה מזון ומקום לאנשים ממשרד הפנים. השיתוף פעולה הזה עם ראשי הרים שידעו לעבוד יחד במרחב. אני לא מדבר על החילוצים שם יש לנו יכולת גבוהה אלה על התמונה הגדולה. בטורקיה ראינו את הפער הזה, שם עבדנו מול המושלים המקומיים. אבל כאן צהל ופיקוד העורף תופס אחריות ומחלק משימות ובנוגע לחילוצים עצמם אנחנו טובים בלחלץ אנשים. אבל כולם מבינים שצריך להשקיע בשביל לצמצם את הנזק ולא רק בהכנה ובחיבור בין הגופים.

אחד הדברים הכי חשובים, זה מה שהמדינה תחליט לעשות תעשה לגבי מבנים חלשים. בסוף לא משנה כמה כוחות וכמה מחלצים יהיו. אחד הדברים הכי חשובים לאור הרעידה הזאת, זה אם יחליטו להשים תקציב לחיזוק 40 אלף מבנים. זה יהיה אחד הדברים הכי משמעותיים. אתה רואה מבנים בטורקיה ובארץ. אני אישית גדלתי בצפת ואני אומר לך שאני מדמיין את המחזות שראינו שם קורים כאן בארץ. כוחות חילוץ יש לנו. אבל בשביל שיהיה פחות עבודה אנחנו צריכים להיכנס עכשיו לעבודה בנושא.

אי אפשר לצפות שכל המבנים יהיו חזקים אבל זה עניין של מדיניות, אנחנו מרגישים שמשהו זז מתחת האדמה ויש דברים שחייבים לסדר לפחות במקומות המועדים".

תודה רבה ובתקווה שלא נצטרך.

"אמן"