ביל אקמן קיבל תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת הרווארד, אך את ההשכלה האמיתית שלו הוא קיבל בשמונה באוקטובר, אומר ה'וול סטריט ג'ורנל'.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
באותו בוקר של יום ראשון, זמן שחיילי ישראל נלחמו במחבלי חמאס שעוד שהו בתוך גבולות המדינה, קיבל אקמן סטירת לחי מצלצלת מהתגובה של העולם האקדמי למראות הזוועה בישראל.
עד כה, באופן נאיבי, מעיד אקמן על עצמו, הוא לא ידע מה קורה באמת בתוך המוסד האקדמי בהיבט של אנטישמיות ואנטי-ציונות. לכל הפחות הוא לא דמיין לעצמו את רמת השפל אליה יגיעו האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית.
אבל עם הימים שעברו מאז הטבח, הוא החל להבין. והוא היה בהלם מהמסקנות אליהן הגיע. לפני מספר ימים, כתב ביל אקמן ציוץ בן 3800 מילים (!) בו הוא מסביר את התהליך שעבר בעצמו כאשר נוכח לראות את המצב באוניברסיטאות בכלל ובהרווארד, ביתו לשעבר, בפרט.
את הציוץ הארוך, שלא נביא את כולו בכתבה זו מפני האריכות, הוא החל לכתוב בשעה 18:00 וסיים בשעה 3:00 לפנות בוקר.
בריאיון טלפוני ל'וול סטריט ג'ורנל' הוא מתאר כי שלח את הציוץ מבלי להתייעץ מקודם עם יועץ התקשורת שלו. "לחצתי על שלח בלי להראות את זה לאף אחד, כמו בכל הציוצים שלי", אומר אקמן. "אחד הדברים שמפחידים את יועץ התקשורת שלי", אמר אקמן בצחוק לעיתון.
אבל הדברים שתיאר אקמן בציוץ רחוקים מלהיות מצחיקים. הדבר הראשון שהיכה בו היה העובדה שההפגנות הפרו-פלסטיניות בקמפוס של הרווארד החלו עוד לפני שישראל נקטה באיזו שהיא פעולת תגמול נגד הפלסטינים, כבר ביום ראשון של השמונה באוקטובר, מוצאי שמחת תורה.
"התחלתי לדאוג, כאשר 34 ארגוני סטודנטים בהרווארד, מוקדם בבוקר של ה-8 באוקטובר לפני שישראל נקטה בפעולות צבאיות כלשהן בעזה, יצאו בפומבי בתמיכה בחמאס, ארגון טרור מוכר עולמי, המחזיק בישראל ב"אחראית הבלעדית" למעשים הברבריים והנתעבים של חמאס. איך זה יכול להיות?", תוהה אקמן.
אם ניתן היה לחשוב שהזעם שהפנה אקמן כלפי הרווארד החל בעדות המבישה בקונגרס, בציוץ שלו מסביר המיליארדר היהודי שהכעס שלו כלפי קלודין גיי החל הרבה לפני, בזמן שיצאה בהצהרה שגרמה לו להבין עוד יותר את ההתנהגות של הסטודנטים.
"ההפגנות החלו כפרו-פלסטיניות ולאחר מכן הפכו לאנטי-ישראליות. זמן קצר לאחר מכן, האנטישמיות התפוצצה בקמפוס כאשר מפגינים שהפרו את קודי ההתנהגות של הרווארד עצמו התעודדו מחוסר האכיפה של חוקי הרווארד, והמשיכו לבחון את הגבולות של כמה אגרסיביים, מאיימים ומפריעים הם יכולים להיות לסטודנטים יהודים וישראלים, וכלל הסטודנטים", אומר אקמן.
לאחר מכן מתאר אקמן שהוא הלך להרווארד בעצמו כדי להיווכח במראה עיניו בתהליך המדאיג שהתגלה באוניברסיטה היוקרתית בעולם. בהמשך, הבין אקמן, כי האנטישמיות באוניברסיטאות הגדולות אינה מקור הבעיה אלא רק תסמין של בעיה עמוקה יותר, בה היהודים והלבנים נחשבים באופן אוטומטי כמדכאים כלפי קבוצות מיעוט אחרות. לא נאריך כאן בדברים, אך עבור כל מי שמעוניין להבין את התהליכים שמתרחשים בארצות הברית בשמאל הפרוגרסיבי בארצות הברית, הציוץ בהחלט שווה קריאה.
הקשר של ביל אקמן עם אוניברסיטת הרווארד נגדה הוא פתח חזית אינה רק קשר של בוגר, אלא גם של תורם ענק שתרם עד כה 50 מיליון דולר לאוניברסיטה בה התחנך.
"אני מרצה באוניברסיטה מספר פעמים בשנה", מוסיף התורם העשיר ואף מדגיש כי הוא שותף במועצה המייעצת של הדיקן. כלומר, הרווארד אינה רק המקום שבו התחנך, אלא מוסד לימודי אליה הוא מחובר בקשר עמוק, קשר שנעשה כואב יותר ויותר כשגילה מה שעובר על המקום הזה.
לאחר שהוכה בהלם למול ההצהרה המבישה של קלודין גיי, ועוד יותר לאחר העדות בקונגרס, גמלה בליבו של אקמן ההחלטה להפיל אותה ויהי מה. כתורם כבד שמקושר גם לתורמים נוספים פתח אקמן במרד תרומות נגד המוסד האקדמי והצליח לזעזע את אמות הסיפים של הרווארד.
למען האמת, אקמן חשש בעצמו מפני מצב שבו תורמים יפסיקו לחלוטין את תרומותיהם בגלל הנשיאה שעומדת בראש האוניברסיטה והוא החליט להקדים רפואה למכה. "אני מודע באופן אישי ליותר ממיליארד דולר של תרומות שהופסקו מקבוצה קטנה של הבוגרים היהודים והלא-יהודים הנדיבים ביותר בהרווארד", העיד אקמן.
למרות שבאופן רשמי התפטרותה לבסוף של קלודין גיי התרחשה כתוצאה מחשיפה של פלגיאט - שאגב הדעה הרווחת היא שאקמן עומד גם מאחורי החשיפות הללו - הנשיאה לשעבר הייתה צריכה להתפטר על רקע חוסר היכולת שלה להילחם באנטישמיות, אומר אקמן.
"אילו היה לקלודין גיי רקורד אקדמי מושלם, היא עדיין הייתה מנהיגה כושלת בהרווארד. על האופן שבו הובילה את המוסד, העובדה שהיא נתנה לאנטישמיות להתפרץ בקמפוס; האופן שבו הגיבה ל-34 קבוצות הסטודנטים; היעדר חופש הביטוי בקמפוס, תרבות הקמפוס, קודי הדיבור", ועוד.
אקמן אומר כי מקום כמו הרווארד זקוק למישהו עם "כישורי מנהיגות גדולים, כריזמה, טוב לב, אופי מדהים, עומק אינטלקטואלי", ומדגיש באוזני כתב ה'וול סטריט ג'ורנל' כי אין לו כל כוונה להתמודד על המשרה.
מאז החל את מלחמתו בעולם האקדמי השמאלני בכלל ובהרווארד בפרט, החליטו גורמים מאוניברסיטת MIT להפנות את האש לכיוון אשתו הישראלית נרי אוקסמן בגלל שמונה מרכאות שחסרות בעבודת הדוקטורט שלה בן ה-330 עמודים. אגב, ד"ר אוקסמן נתנה קרדיט מלא בסוף העבודה בהערה וביבליוגרפיה שלה.
ולמרות זאת אשתו התנצלה על כך. "זו לא הייתה שאלה של גניבת רעיונות של מישהו אחר", אומר אקמן, "אלא שמונה מרכאות חסרות", הוא מדגיש ל'וול סטריט'.
הרדיפה אחרי אשתו גרמה לאקמן לקבל החלטה כי הוא הולך לבדוק את כל העבודות של MIT בפרט ומוסדות אקדמאיים יוקרתיים בפרט, ועוד באמצעות תוכנת בינה מלאכותית בה הוא מעוניין להשקיע.
לחברים ששואלים את אקמן איך יש לו כל כך הרבה זמן לרשתות החברתיות הוא עונה כי עיקר עבודתו נעשית בלילה או בסופי שבוע. "יש לנו 18 מיליארד דולר שהושקעו לטווח ארוך בחברות הטובות ביותר של ארצנו", אומר אקמן. הוא מאמין שהמלחמה בתנועת השמאל הדוגלת ב-DEI (גיוון, שוויון והכלה) שהיא לדעתו שורש כל הבעיות - למרות הכוונה המקורית הטובה - תעשה טוב גם לעסקים שלו.
"החדשות הטובות הן שהאינטרסים העסקיים שלי והאינטרסים הפטריוטיים שלי מתאימים בצורה מושלמת", מסכם אקמן את מטרות המלחמה בה פתח, מול הכוחות החזקים בעולם.
הצגת כל התגובות