עולם הרישום לישיבות הגדולות סער בימים האחרונים, בעקבות פרסום מעט מדרכי הפעולה של ה'רשמים', שפעמים רבות מדי לוקות בחסר ומעיבות על כלל העוסקים בתחום.
• "'מירפלד' קיבלה ספרדים, אבל אל תציין בכתבה; זה יזיק לי"
• "פרענק", "רוסי": השיטות של עסקני הרישום
מי שניצב בעין הסערה, הוא כזכור הרשם הבכיר אורי זלזניק, נגדו כוונו האשמות על 'סחר' בבחורים ספרדים תמורת כסף והתנהלות מקוממת מול בחורים שנחשבים מבחינתו לבעייתיים.
כעת יוצא זלזניק למגננה, טוען כי דבריו עוותו בתקשורת הכללית, שמנסים להשחיר את פניו, וכי הוא נבחר כ'שעיר לעזעזל' על פשעים לא לו: "צריכים סיפור טוב אז שוחטים את זלזניק", התבטא.
כזכור, בחודש האחרון פורסמו שתי כתבות ב'כאן 11' על סוגיית הרישום לישיבות, באחת מהן נחשפה הקלטה ממנה עולה כי זלזניק ביקש לכאורה סכום כסף גבוה מהורה ספרדי, על מנת שבנו יתקבל לישיבה אותה רצה.
על פי אותו דיווח, נכתבה רשימה - בשליחותו של זלזניק - שחיסלה לצעירים חרדים רבים את החלום ללמוד בישיבה בה חשקו. הרשם א', קטין חרדי, אסף את המידע על הבחורים בשליחות זלזניק, שמוכר כ"בכיר הרשמים במגזר החרדי", ועל דעת עצמו אף מכר את הרשימות הללו לישיבות נוספות.
"בתקשורת רוצים סיפור עסיסי, צריך שיהיה נוטף דם, אז הנה מצאו מישהו", פותח זלזניק את השיחה עם מקורביו, שתוכנה הגיעה ל"כיכר השבת", וממשיך במרירות: "'בכיר הרשמים זלזניק' הוא השעיר לעזאזל; כל החוליים והגזענות הם על כתפיו: מאשימים אותו בגזענות, בסימון של הבחורים החלשים בישיבות, בהכל...".
לטענתו, "גם בכתבה המדוברת, מעולם לא כתבתי את התארים המוזרים על הבחורים היקרים ("פרנק", רוסי"). הבחור הנחמד שהביא לי את הרשימה דאג לפאר את רשימתו בהומור שחור, אבל אצלי כתוב רק א' ב' ג'. אז מגיע הכתב לענייני חרדים ומחליט ש'זלזניק' נשמע כמו כותרת של סיפור טוב. הוא התקשר אלי, שוחח איתי שיחה חופשית על כל הנושאים הללו, הקליט את השיחה, בחר את המשפטים מתוכה והוציא אותם מהקשרם המדויק".
יצא ש"זלזניק מפלצת נוראה. הרי זלזניק בעצמו אומר שהשנה הוא גרם לכך שבישיבה שלו יקבלו יותר ספרדים... אז אולי נעשה כתבה ונספר כמה שזלזניק יהודי טוב שדואג לספרדים? לא, זה לא מספיק נוטף דם. צריך לעשות הפוך. 'הנה תפסנו את זלזניק אומר שספרדים זה לא טוב'. אתה קולט את הרשעות? צריכים סיפור טוב, אז שוחטים את זלזניק", כך זלזניק בשיחות עם מקורביו.
לדבריו, "על עצמי לא אכפת לי. הרב שלי אומר שהשמצות רק מכפרות עוונות. מה שהכי כואב פה, זה החילול השם שנוצר - על השם שלי. לקחו את השם שלי, כדי לצייר ולהעצים תופעות שחלקן שליליות בציבור החרדי, עיוותו סיפורים ודברים בכדי להכפיש ולזרוע שנאה".
"מי לוקח אחריות על דבר כזה? אמרתי לכתב עוד לפני פרסום הכתבה הראשונה שלו 'איך אתה לא מפחד לקחת סיפור, לנפח אותו ולצייר אותו בזווית שתציג רק את הבעיות ותיצור חילול השם נורא?'".
"חשוב להדגיש, שגם אם יש סינון כזה, והוא דבר שלילי, אי אפשר לבוא ולומר שבגלל שאני אחראי על הבירורים שהישיבות עושות, אני האחראי הבלעדי לכל הצדק המוסרי של השיטה בה הישיבות מתנהלות. רק זלזניק הוא המפלצת? למה, כי זה נשמע טוב? מציירים את הרישום כמו מפעל חשאי ואפל, מן ארגון ביון חשאי בעל מטרות מפוקפקות - וזלזניק הוא ראש הארגון...".
עוד טוען הרשם הבכיר: "מציירים בתקשורת את הבירור המקדים שהמוסדות עושים, כעוול כלפי התלמידים, אבל מפספסים את כל העניין. צריך לזכור שכל מוסד בעולם עורך בירורים כאלו. כן, כן: האם מוסדות לימוד אקדמאים חילוניים לא מסננים את החלשים? סיירת מטכ"ל לא מסננת? אין מוסדות יוקרתיים שסוגרים את שעריהם בפני צעירים מרקע סוציו-אקונומי נמוך? עד שהתקשורת החילונית מטיפה לנו על סינון תלמידים, שייטלו קורה מבין עיניהם בנושא הזה".
"מאז ומעולם ישיבות סיננו חלשים; מאז ומעולם ישיבות ביררו 'שתי וערב' על בחורים. בגללי לחלשים אין הזדמנות? זו האשמה מגוחכת. המציאות שבה לחלשים יותר קשה, קיימת בכל העולם, והייתה קיימת גם בעולם הישיבות - הרבה לפני שנשאתי בתפקיד כלשהו בישיבה".
"כדי להבין מה התפקיד של רשם, צריך קודם כל להבין שזה לא רק תפקיד אחד, הוא לא מופקד רק על נושא הרישום. הרשם בעצם אחראי על כל הקשר שבין הצוות הרוחני של הישיבה לבין השטח החי והתוסס של הבחורים, וזה כולל את האחריות על השלב של הבירורים, לנהל את הרישום בפועל, להכווין בחורים לישיבה המתאימה ולפשר וליישר את הוויכוחים בין הישיבות הקטנות לגדולות - שהרי ידוע שכל ישיבה דואגת לעצמה לסדר את המבחנים".
זלזניק ממשיך את דבריו, ומשתבח: "החידוש הגדול שהמצאנו בנושא של הרישום, הוא המיתוג של ישיבה. בעולם שלנו אנשים נוטים אחרי חיצוניות, ולפעמים יש ישיבה שלא יודעת להציג את עצמה כראוי. היא לא יודעת להציג את המעלות שלה, ולא יודעת לחדד את הייחודיות שלה. כאן נכנסנו לתמונה, והסברנו לראשי ישיבות איך הם צריכים לבנות תהליך שבסופו של דבר אנשים מבחוץ יבינו את המיוחדות של הישיבה. גם ישיבות מוצלחות מאוד לא תמיד יודעות כיצד לפנות לבחורים ולשכנע אותם להגיע אליהם".
"על הנייר זה נשמע אולי פשוט מאוד, אבל בפועל זו עבודה שלא נגמרת. וכאשר אתה מעורב בתהליך של הרישום, אתה בעצם הופך להיות כתובת של כל מי שצריך משהו עבור הבן שלו. אתה הופך להיות כתובת גם עבור בחורים שנכנסו לישיבה וזקוקים לסיוע או ליד מכוונת", מסיים הרשם הבכיר לפרוס את 'כתב ההגנה' שלו.
הצגת כל התגובות