מסך הביתחרדיםחדשותמענייןיהדותמוזיקהברנז´האוכל ומתכוניםMENדיגיטלבית וסטיילמאמעמשפחהמשפט בריאותכלכלה רכבתיירותדעותוידאוצרכנות
חדשות

בדיקה מעמיקה

תשלומי הישיבות התיכוניות: שערורייה או כורח המציאות?

אילוסטרציה (צילומים: באדיבות המצלם)

העלייה שחלה במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, מעוררת ביתר שאת את שאלת גובה התשלום - המופקע למדי - שנדרשים להעביר הורי התלמידים במקומות הללו (אקטואליה)

  |  ט"ז בטבת תשעח   03.01.18  17:58

בעשור האחרון חלה עלייה במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, המשלבות במסגרותיהן גם לימודי חול. רק בחמש השנים האחרונות נפתחו 13 ישיבות כאלה, בנוסף ל-5 הוותיקות שקיימות כבר יותר מעשור, ועמן גדל גם היקף הלומדים בהן - העומד נכון לעכשיו על מספר שיא של 3,000 תלמידים.

יצויין, כי אין בתחקיר זה משום מתן לגיטימציה לתופעה זו, בה כידוע נאבקים גדולי ישראל בעקביות במשך שנים רבות. מדובר במצב נתון, רבים יוסיפו אף עגום, וכל שסקירה מקיפה זו באה לבדוק, האם יש מי שמנצל אותו לרעה.

העובדות הן, כי בעוד ופתיחתן של ישיבות נוספות הייתה אמורה לכאורה לגרור את שכר הלימוד בישיבות הקיימות כלפי מטה, כמצופה מהגברתה של התחרות בתחום, בפועל שכר לימוד זה טיפס כלפי מעלה, ומגיע כיום בחלקן לסכום שיא של למעלה מ-30,000 ש"ח בשנה, סכום המתקרב רק לעלות הלימודים במוסד האקדמי הפרטי היקר ביותר בישראל, המרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר גובה מתלמידיו כ-40,000 ש"ח בשנה.

יצאנו לבדוק מה מצדיק שכר לימוד גבוה כל כך? מה הדרכים להתמודד עמו? והאם גם בנים למשפחה חרדית ברוכת ילדים, שהוריהם אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם כאלו סכומים, יוכלו להתקבל לאחת מהישיבות התיכוניות האלו?

למרות המלגות, תלמידים מתקשים לעמוד בתשלום

שיאנית שכר הלימוד הינה ישיבת 'מערבא', הגובה מתלמידיה סכום של כ-36,000 ש"ח בשנה. למרות הסכום הגבוה, בישיבה לומדים כיום 156 תלמידים בארבע כיתות. כפועל יוצא של שכר הלימוד הגבוה, תלמידי הישיבה מגיעים יחסית מבתים בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה. כך, למשל, בנו של איש העסקים לב לבייב הינו בוגר הישיבה, וכמוהו בניהם של אנשי עסקים חרדיים נוספים.

בהקשר זה, מעניין לציין את שיעורם הגבוה של חרדים בני עדות המזרח מקרב תלמידי הישיבות התיכוניות, הרבה מעבר לשיעורם מתוך הציבור החרדי ובישיבות הקטנות. לפי כמה מנהלי מוסדות, הסיבה נעוצה בכך שהחיבור של בני עדות המזרח לעולם הישיבות הקטנות הינו צעיר יחסית, עניין של דור או שניים, בעוד בקרב הציבור האשכנזי החיבור עתיק יותר. לכן עם היווצרותן של "אלטרנטיבות" חרדיות עם לימודי בגרות - הם הראשונים להיענות להן.

כשאנו שואלים את הרב אברהם גרינבוים, ראש ישיבה 'נהורא', אף היא במקומות הראשונים בכל הנוגע לשכר הלימוד, מה הסיבה לתופעה, הוא מסביר: "אנו נותנים לתלמידים דברים רבים שמשרד החינוך לא מממן, שזה כולל את שעות הלימוד מ-2:00 בצהריים ועד 9:00 בערב, 3 ארוחות ביום ברמה גבוהה, הפעלת פנימיה ברמה גבוהה במתכונת מלאה עם צוות הדרכה גדול במיוחד. כמו כן, צוות ההוראה שלנו גדול יותר מהדרוש, ואנחנו מממנים 43 אברכים הלומדים עם תלמידי הישיבה. בנוסף לכל זה אנו מקיימים פעילויות העשרה לתלמידי הישיבה".

לשאלה האם אי פעם שכר הלימוד בישיבתו, אשר עומד על 28,800 ש"ח בשנה, גרם לתלמיד מתאים שלא להתקבל ללימודים, עונה הרב גרינבוים בשלילה: "זה לא קורה מאחר והישיבה מפעילה קרן מלגות ייעודיות מטעמה לצורך ההורים שאין באפשרותם לשלם את שכר הלימוד במלואו".

קביעה זו של הרב גרינבוים אינה מקובלת על כלל ראשי הישיבות התיכוניות החרדיות. הרב בצלאל כהן, העומד בראשותה של ישיבת 'חכמי לב', בין החדשות שהוקמו בשנים האחרונות, טוען כי שכר הלימוד בישיבות הוותיקות יותר אכן מהווה אתגר משמעותי עבור תלמידים רבים.

"בישיבות הוותיקות, שם השכר לימוד יותר גבוה, שמעתי על הורים שרצו לשלוח ולא שלחו", אומר הרב כהן. באשר לישיבתו, שכר הלימוד בה הינו מהנמוכים ועומד על 14,400 ש"ח בלבד. "אצלנו לא ראיתי מקרה שהורים לא שלחו בגלל השכר לימוד", טוען כהן. עם זאת הוא מודה כי הוזלת שכר הלימוד הייתה גורמת ליותר הורים לשלוח את ילדיהם לישיבות תיכוניות חרדיות. באשר לישיבתו, מסביר כהן, כי שכר הלימוד של ההורים מכסה בקושי חצי מעלות ההשקעה בתלמידים, והפער מכוסה באמצעות תקציבי משרד החינוך ותרומות.

אילוסטרציה

בזכות פא"י: תקציב של 4 מיליון ש"ח בשנה

ישיבה יוצאת דופן בהקשר הזה הינה 'נהרדעא', שהוקמה על ידי הסתדרות פועלי אגודת ישראל (פא"י). מנתוני רשם העמותות עולה, כי עלות ההשקעה בכל תלמיד בישיבת נהרדעא היא מהגבוהות בתחום, ועומדת על סכום של 85,000 ש"ח בשנה. לעומת זאת, שכר הלימוד בה הינו עדיין מהנמוכים ועומד בממוצע על 18,000 ש"ח בשנה בלבד.

הפער הגדול בין ההשקעה לבין שכר הלימוד, מוסבר בעיקר הודות לגב הכלכלי החזק של הישיבה - הסתדרות פועלי אגודת ישראל - גוף ותיק ובעל נכסים היסטוריים רבים שמזרים מדי שנה לישיבה מיליוני שקלים. כך, לדוגמה, על פי רשם העמותות, בשנת 2016 הוזרמו על ידי פא"י כ-4,000,000 ש"ח לישיבת נהרדעא. בהקשר זה מעניין לציין כי מאז שנת 2003 הזרימה פא"י סכום דמיוני של 40,000,000 ש"ח למוסדות החינוך השונים שבבעלותה, בכללם גם ישיבת נהרדעא.

לשאלת שכר הלימוד הגבוה בתחום מסביר חנוך ורדיגר, מזכ"ל פא"י ומנהלה של הישיבה, כי "התשלום גבוה ביחס לישיבה רגילה, מאחר ולימודי בגרות ברמה גבוהה ניתנים על ידי מורים בעלי ותק ותארים מתאימים, ועלות שכרם גבוהה. זאת לעומת ישיבות רגילות בהן אין לימודים תיכוניים". עוד מוסיף ורדיגר, כי ביחס לתיכונים חילוניים, הישיבות החרדיות מופלות לרעה. "תיכונים בישראל ממומנים על ידי משרד החינוך באופן מלא, היות והם נחשבים שייכים לרשת הממלכתית", הוא אומר.

למרות זאת, לטענת ורדיגר, בישיבתו שכר הלימוד אינו מהווה סיבה לתלמידים שלא להתקבל לישיבה: "עבור תלמידים שמתקשים לעמוד בתשלומים, קיימת ועדת מלגות הדנה בבקשות השונות. הוועדה מחליטה על תשלומים מופחתים לתלמידים שמצבם הכלכלי מצדיק זאת".

בהקשר זה של שכר הלימוד, מעניין לציין את "ספינת הדגל" של הישיבות התיכוניות החרדיות והוותיקה שבהן, ישיבת הישוב החדש (או בשמה הנוסף, 'ישיבת הרב עמיאל'). הישיבה, אשר הוקמה לפני למעלה מ-80 שנה, גובה מתלמידיה כ-24,000 ש"ח בשנה. לצד זה, תקציבי משרד החינוך מהווים כ-40% מתקציבה של הישיבה, בעוד בישיבות אחרות הם מגיעים ל-20 עד 25 אחוזים.

הפתרון: הגדלת מוסדות קיימים

גורם שהיה פעיל בייסודן של כמה ישיבות תיכוניות חרדיות ומעורה בתחום גם כיום, מעביר ביקורת על שכר הלימוד בחלקן. "אילו שכר הלימוד היה שפוי יותר מספר התלמידים כמובן היה עולה", הוא אומר. הסיבה למצב הקיים לטעמו, היא כי "בישיבות החרדיות הוותיקות, ההנגשה לקהלים רחבים יותר אינה נחשבת למשימה, אלא כמה מהן רואות בעצמן חינוך פרטי יוקרתי במודל האמריקאי שהציבור צריך להתאים את עצמו אליו". לדבריו, הדרך היחידה לשנות את המצב היא "הקמה של קרן פילנתרופית שתסייע במלגות להורים לכיסוי שכר הלימוד, שכן לשנות את הישיבות הוותיקות יהיה קשה מאוד, הן רגילות כבר למודל קיים".

יוסי בן גל, מי שחקר את הנושא לעומק ומשמש כיום כמנכ״ל 'לשם', מיזם חדש הפועל לסיוע לישיבות תיכוניות חרדיות, אומר כי "בישיבות תיכונית ישנם שלושה מרכיבים מהותיים בעלויות השוטפות: לימודי הקודש, לימודי החול, והפנימייה - כל שלושת המרכיבים מושפעים על ידי מספר התלמידים במחזור ובמוסד כולו. במוסד ארבע-שנתי שמונה למעלה מ-250 תלמידים אמור שכר הלימוד החודשי להיות כ-15,000 ש"ח לשנה וזאת בהנחה שמספר קבוצות הלמידה וגודלן הינו סביר". בן גל אף מציין כי האתגר של שכר הלימוד הגבוה משותף גם לישיבת תיכוניות דתיות לאומיות: "מבחינה זו, אני לא רואה הבדל משמעותי בין ישיבות תיכוניות כמו של בני עקיבא ושל רשת אמית לבין ישיבות תיכוניות חרדיות. גודל הצוותים, גובה השכר והעלויות - לא קשורים לרקע התורני של התלמידים והמוסד".

מה הפיתרון? לדברי יוסי בן גל, הדרך עוברת בהשקעה בגודלן של הישיבות הקיימות: "יש הרבה כיתות קטנות ומוסדות קטנים. רוב המוסדות מונים כמאה תלמידים. ברור שאלו מוסדות שלא מחזיקים את עצמם כלכלכית, מבחינת כמות התלמידים. הוראה במחירים סבירים, תוכל להתקיים במוסדות עם לא פחות מ-250 תלמידים ולא פחות מ-27 תלמידים בכיתה". אחד מראשי הישיבות מרחיק לכת אף יותר מבן גל, ואומר, כי "הגיע הזמן שמשרד החינוך יכפה איחוד של ישיבות תיכוניות חרדיות כפי שעשה עם המכללות להוראה - שרישיונן הותנה באיחודן. רק כך יש סיכוי לשינוי במצב".

תגובות

17
מקום זוועה
נהרדעא כיום
המקום נראה כאילו השתנה שם משהו, אבל שום דבר לא השתנה, לרבנים ולמורים לא מעניין שום דבר מהבחורים, הדבר היחיד שמעניין אותם זה המשכורת האסטרונומית שלהם והאוכל בארוחת צהריים, לגבי ישיבות הם לא עוזרים לאף בחור ומצפים שהוא ידאג לעצמו, דבר שגורם להרבה בחורים ללכת לישיבות שתנאי הקבלה הם תעודת זהות ומשם לצבא.

בקשר לבחורים עצמם, רובם ריקים מתוכן וכפי שתואר בתגובות על נהרדעא הם רובם ככולם רודפי חצאיות, מעשנים ובעיקר לא לומדים כאשר הם מסתמכים על העתקות בכל המבחנים(ואז הצוות יתפאר למה יש לו ממוצע כ''כ גבוה בבגרויות)

אני בתור אמא לבחור שלומד כיום בנהרדעא (כמובן אחרי השינוי הגדול..) לא ממליצה בכלל על נהרדעא, ואני מחפשת מקום טוב יותר עבורו. אם חשוב לכם עתיד ילדכם תשלחו אותו לנהורא או מערבא, אם הילד שלכם סורר ומחפש לבלות כל השבוע בישיבה בלי לפתוח ספר בדיבורים על סמים בנות וכו' תשלחו אותו לנהרדעא.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
16
משרד החינוך שמתקצב אותן חייב להתערב
דוד
לא ייתכן שמשרד החינוך ישלים עם המצב השערורייתי הזה. לא מתקבל על הדעת שהישיבות האלה שמתוקצבות ע"י הממשלה, קרי כספי המסים, יעשו סלקציה בקבלת תלמידים לפי עומק הכיסים של הוריהם

על הורי התלמידים להתארגן ולהקים ועד הורים, דבר שהחוק מאפשר להם. לבדוק את הוצאות התפעול ולעשות לשינוי המצב.
15
אופס טעיתי
רויטל
כתבתי תגובה לא נכונה,,מה שכתבתי נאמר לגבי ישיבות תיכוניות דתיות אבל לגבי החרדיות אשרייכם שלומדים רובם תורה ומבתים צדיקיים ויראת שמיים,אני אישית נגד ההסדרניקים שמרשים לעצמם לעשות בפרהסייה נגד התורה..הרבה חוסר צניעות וחופש עם קריצה וחניפות לחילונים,הקיצור פוסלים על שתי הסעיפים וטעיתי בתום לב,כי אין כמו החרדים האמיתיים שלומדים כל ימיהם תורה.אך גם ברור לי שהשם לא מבקש לימודי ליבה,הם ממילא כבר בתוך הש"ס,הלוואי ילמדו כל עם ישראל תורה.אמן

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
14
רק שיהיה שווה לרצון השם
רויטל
היום קשה להישאר צדיק עם מה שהולך בחוץ.מה שמשקיעים בהם זה לא מה שיעשה אותם צדיקים,יראת שמיים לא קונים במקצוע טוב וכסף.ראה מקרה הרב שטיינמן זצ"ל.הלוואי יהיו לרצון השם

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
13
איך ישיבת נהרדעא כיום?
מי יכול לספר?
אנחנו מתעניינים. ולאן ממשיכים התלמידים בסיום הישיבה אחרי י''ב ?

בבקשה תגיבו תודה

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
הצג את כל התגובות
12
כמה אי דיוקים
עזרי
מערבא איננה הכי יקרה. הישוב אמנם לוקח שכ''ל של 24.000 ש"ח, אך זה ל5 שנים. בישוב כמעט חצי מהתלמידים אינם בפנימיה.

גם הישוב וגם נהורא יוצאים לחופש בי''ז תמוז. בעוד שמערבא פעילה עד ט' באב. כלומר, כמעט עוד חודש לימודים.

כאשר משקללים את כמות אנשי הצוות. את רמת ההוראה, ביחד עם תנאים גשמיים איכותיים. יש תמורה לאגרה.
11
ישיבות תיכוניות חרדיות
אברהם
בס"ד

השאלה שלא נשאלה. מה השכר של ראשי הישיבות והבכירים ? כנראה שהוא מופרז.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
10
היישוב החדש הכי שפוי וגם יש פירות טובים
יישובניק
לא להסתכל על יוקרה. כל המבטל את התורה מעושר וכו' ה''י

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
9
ועוד משהו
james
תופעת ישיבות תיכוניות נשללה מאז ומעולם על ידי גדולי ישראל אבל רק בפומבי בפועל יש עידוד רב לפעילות זו מגדולי ישראל עצמם (וזה כולל את הגדולים ביותר)

אתם שואלים למה לא פומבי ? כי יש חשש כבד מפני פונדמנטליסטים כמו אוירבאך

זה מאד אד דומה לאסלאם

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
8
מי שהולך בדרך כזאת- שישלם
רבקה
בני תורה לומדי תורה חיים למעלה מדרך הטבע, בניסים גלויים.

אבל מי שבחר לילדים שלו את דרך רדיפת ריבוי ההשתדלות ומנהגו של עולם, שישלם הרבה כסף...
7
הרב גרינבוים, אתה ישן טוב בלילה?
יוסי
אתם גובים 2500 ש"ח לחודש. 30 אלף בשנה!!! האם אתה בטוח במה שאתה אומר שיש לכם קרן עזרה? שאין אף מקרה שתלמיד ראוי נדחה בשל הסכום הגבוה?

כי לי לא ידוע על אף מקרה שתלמיד התקבל אצלכם, כאשר לא היה באפשרות ההוריו לשאת בהוצאה הגבוהה הזאת. ואני מצוי בעניינים.
6
אני חרדית והם נבלות
רויטל
שילכו ללמוד מהרב שטיינמן זצ"ל מה צריך בשביל ללמוד תורת אמת..תלמידי החכמים בישיבות לא מקבלים כלום שום הפעלות התפעלותיות.הם יושבים מהבוקר עד הערב ללמוד.מה שיוצא מהתלמידים האלה בישיבות התיכוניות רחוק מחכמת התורה וממה שהבורא עוילם מבקש.אין שום יראת שמיים בישיבות תיכוניות.הם יוצאים אח"כ עם בנות משולהי ידיים בפיצריות בלי בושה.על זה הולך הכסף והתמיכה של הממשלה.אבל בישיבות האמיתיות של הצדיקים שם היהלומים של השם.שם ורק שם מקדשים את שמו.בקיצור... עושים משכורות יפות על ההורים כשיראת שמיים של כל הנוגעים בדבר נושקת לקרקע ומשתחווה לכל מה ששנוא על זה שברא אותנו.הכל שקר וגניבה כולל גניבת דעת

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
5
רק 18000!!!!! שח
אליהו
כמנהל של מוסדות חינוך שנים רבות אני יכול לומר בזהירות כי אין כל הצדקה אמיתית לגביית הסכומים הנ"ל .

יש ציבור שמוכן לשלם ויש מי שמוכן לקחת סכומי עתק . למשפחה ממוצעת בת 6 ילדים מדובר בסכומים דמיוניים .

יעשו המנהלים ייעול וישיתו את הרווח לטובת ההורים .

בכל המוסדות בהם עבדתי הצלחנו להוריד פלאים את גובה שכר הלימוד

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
4
הייחס בהתאם למחיר
בוגר אחת הישיבות
ברור שאי אפשר להשוות בין בוגרי נהורא, מערבא והיישוב לישיבות השונות, כך למשל נהרדעא זוהי ישיבה המיועדת לאלו שלא התקבלו לאף אחת מהישיבות הנ''ל הישיבה לא משקיעה בתלמידים ואף שולחת את הבוגרים לישיבות סוג ו', אותם אני רואה שמסתובבים ברחובות בחיפושם אחר בנות וכו' רח''ל.

לעומת זה בישיבת חכמי לב המחיר. ''לא בשמיים'' והבחורים יוצאים מוכנים ומחונכים לישיבות מאד טובות.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
3
תיכון חרדי בוקר חינם ואחר הצהריים עזרה בבית וכדו׳
היועץ
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
2
בצלאל כהן נכשל
מאיר
אז מנסה להתעלק על אחרים ולכפות איחוד איתו
רעיון מופרך
בצלאל כהן
אני חושב שההצעה לאחד ישיבות היא מופרכת לחלוטין, ואני מאמין שיש היתכנות להתרחבות של כל הישיבות הקיימות.

בכל אופן, ישיבת "חכמי לב" שבראשותי מתפתחת ברוך ה' יפה מאוד.
1
לבנות שרה שנירר. לבנים הרב כהן.
אשרינו שזכינו.
אא

אולי יעניין אותך גם:

עוד בחדשות