האנרכיה והפוגרומים בחוצות הערים המעורבות כנגד יהודים, שהיו רקע בולט למבצע 'שומר החומות' וגם נמשכו בערים מעורבות שונות על פני כל הימים שלאחר המבצע, הורגשו בבתים רבים בישראל. אבל מי שסבל מהם יותר מכול היו מטבע הדברים נשים יהודיות שחיות בתוככי כפרים ערביים או בשכונות מעורבות עם בעל ערבי וסביבה עוינת.
הן הרגישו היטב את נחת זרועה של הסביבה הקרובה והרחוקה שרואה בהן אויב. המצב החדש שהביא את חזית הלחימה לתוככי השכונות גרם ללא מעטות מהן לקלוט לראשונה באופן מוחשי את הסכנה שאליהן הכניסו את עצמן ולפנות לעזרת יד לאחים. בארגון מדווחים על עלייה דרמטית במספר בנות ישראל המבקשות להיחלץ ולפתוח דף חדש בחייהן.
ליאל (שם בדוי), סיפרה למוקדנית החירום של יד לאחים: "כשראיתי אותו מתפרץ ומקלל את ה'יאהוד' הגעתי לראשונה למסקנה שגם בערביי ישראל אינני יכולה להאמין. אני פונה אליכם מתוך חשש כן והבנה של הטעות הגדולה ביותר שעשיתי בחיי".
שחר (שם בדוי) החליטה במקום להביא לסיומו של קשר מעמיק שהיה בשלבים מתקדמים. בנוקבה בשמו של הערבי שכפסע היה בין כריכת גורלה בגורלו היא מספרת כי הוא "הבטיח לי שיתגייר, אבל מאז פרוץ המהומות פתאום ראיתי בו צד אחר שלא הכרתי. שמעתי אותו מדבר רק נגד העם היהודי והבנתי שהוא לא מתכוון להתגייר כמו שהבטיח לי. אני שמחה כל כך ומודה לה' שתפסתי את זה בזמן כשיש לי עוד הזדמנות לחזור לאחור".
ברוריה, אחת העובדות הסוציאליות ביד לאחים מספרת: "בדרך כלל יש שלוש תגובות עיקריות בקרב המטופלות: הדחקה, הפרדה (הבעל הערבי שלי שונה מכולם, אצלי זה לא יקרה) והגעה לתובנות. זו תקופה מורכבת מאוד עבור נשים שחיו בחברה המוסלמית ולילדיהן, במיוחד שהפעם המבצע לא התנהל רק בין עזה לישראל אלא פרץ גם אל ערים המעורבות בתוככי הארץ, שבהן למיטב ידיעתנו עד עכשיו לא שקט".
ביד לאחים מציינים כי מלבד המורכבות הקשה והקיומית שעמן מתמודדות הנשים השבויות בידי נכרים, בין בלב כפרים ובין בשכונות מעורבות, מי שנקלעים למצב הבעייתי ועלולים להתדרדר לטשטוש זהות קשה אלו הילדים המעורבים.
אחת מהן היא אביבית (שם בדוי) שבנה הבוגר שדיווחה בדאגה על נסיגה שהיא מזהה בתודעת בנה. בגילוי לב היא מספרת: "הבן שלי דובר ערבית וברגע אחד הוא נחשף לכל השיח האלים המבעבע ברחוב הערבי. בניגוד לילד רגיל, אין לו שום מסננת. הוא נחשף למסכת הסתה והתססה מצד אביו ורואה בי אויב. אני חוששת שהמצב הזה יגרום לי לאבד אותו". ביד לאחים הסכימו רק לומר כי הקריאה של אביבית טופלה על הצד היותר טוב וכי לה ולילדיה שלום על כך המשתמע מכך אולם נתנו פומבי לדבריה, בעיקר בשל המסקנה שלהם: "אני מפצירה בנשים יהודיות שחושבות לעשות את הטעות הזו לא ללכת שולל ולא להתפתות. זה יגמר רע".
ביד לאחים שבים ומדגישים כי אם בכל ימות השנה ובכל עת מצוא, אין פנייה של בת ישראל במצוקה המבקשת לשוב אל עמה ואל מולדתה שאינה נענית – הדברים מקבלים משנה תוקף, מעשי, אופרטיבי ומקצועי בימים אלו כשהסכנה הרגשית גובלת בפיקוח נפש של ממש.