במכתב כאוב הוא מגולל את סיפורו: "אבא של רנית נפטר לפני חודש, אין לנו משפחה או קהילה תומכת וגם ככה היינו חיים מהיד לפה, הגענו למצב שאין איך להאכיל את הילדים והרעב שלהם חותך לי את הלב.
הם גם צורכים אוכל מיוחד בגלל רפלוקס וזה עולה הרבה מעבר לסטנדרט.
מעולם לא רציתי להיות לנטל או מעמסה, אבל כשאני מסתכל על התינוקות שלי שזכו להיוולד יהודים אני מבין שאין לי ברירה…"
"בגיל 20 צעדתי למקווה כגוי ויצאתי יהודי, זה היה היום המאושר בחיי, הרגשתי שהנשמה לא מכילה את ההתרגשות הזאת, רעדתי מבכי חסר שליטה.
לפני שלוש שנים נישאתי לרונית, בעלת תשובה מבת ים.
שכרנו דירה קטנה בירושלים והתחלנו לעבוד בשביל להתקיים. רונית עבדה כפקידה בבנק אבל המשרה היתה זמנית, קצת אחרי שנכנסה להריון קיבלנו מכתב פיטורין לא ברור ומאז התחילה ההתמודדות שלנו.
כשחלפו 11 חודשים מהלידה של שרה, נולד גם נחמן ואחריו משה שילה, תוך שלוש שנים רונית עברה להיות אמא ל3 קטנטנים במשרה מלאה…"
רפאל עושה ככל שביכולתו ע"מ לפרנס את משפחתו, אך זה לא מספיק ומצבם הכלכלי קשה ביותר. הוא אינו מסוגל לשלם את דמי השכירות, ובעל הדירה מאיים לזרוק אותו ואת משפחתו לרחוב.
"אני פונה אליכם בבקשה: אנא, תעזרו לי שהמשפחה שלי לא תקרוס ונישאר מאוחדים ושמחים.
אני מברך אתכם שהקב"ה יחזיר לכם כפל כפליים ותזכו לראות נחת מהילדים ולא יחסר בהם שום דבר ויתקיים בכם הכתוב אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך"