אאא

עדי נ. היא מנכלי"ת של משרד גדול שעוסק בתחומם הכספים. עדי היא חרדית ומעסיקה תחתיה עשרות עובדות חרדיות ולקראת הכנס מבית כיכר השבת שיעסוק באישה החרדית בשוק התעסוקה - בחסות עיריית ירושלים, פנינו לשאול אותה מה והאם היו חסמים בדרכה לצאת לעבוד.

מאה חרדיות עדיפות

"כעובדת חרדית בתחילת הדרך, הרגשת חריגה או שונה?"

"אני אישית לא. אני אומנם אישה חזקה ואסרטיבית מאוד, אבל לא זכור לי שהיה לי קושי בנושא הזה".

"ואם נדבר על העובדות החרדיות שלך, מנקודת מבטך כמנכלי"ת בחברה לא חרדית, את יכולה להבין קושי?"

"תראה, יש קושי. רק אתמול בערב ראיתי איך עובדת אחת וותיקה קראה לנערה חרדיה שחדשה כאן במשרד ושאלה אותה לגבי נושא רגיש מסויים. הנערה החרדיה לא ידעה איך להגיב. מי שחושבת שאם היא תצא לעבוד במקום שהוא לא מכירת חד פעמי במחסן הבית - טועה. נחשפים לדברים שלא נחשפים להם בבית."

"טוב או רע?"

אין כאן טוב או רע, יש מי שיכולה ויש שלא. אגיד לך יותר מזה. המעסיקים מאוד אוהבים את העובדת החרדית, היא מסורה, היא נאמנה, אפשר לסמוך עליה. היא בדרך כלל מקצועית מאוד מדוייקת ואמינה. מצד שני ואני אומרת את זה גם כמעסיקה וגם כאחת שיושבת בהמון פגישות עבודה עם מנכלים. לאחרונה אמר לי מנכ"ל של משרד היי טק: 'תני לי מאה עובדות חרדיות, אני לוקח הרגע, לא צריך לשלם להם כלום כסף."

"וזה נכון?"

זה נכון, אבל אולי גם מוצדק. סליחה על הסטיגמות אבל הם נכונות ולו חלקית. אם צריך החילוני ישאר לעבוד עד 10 בלילה לעומת החרדיה שיתהפך העולם ובארבע בצהריים היא יוצאת לילדים. ומה קורה בחול המועד או בצומות? המשרד שלנו עובד כרגיל ולעובדות החרדיות מאוד קשה."

בארבע היא יוצאת לילדים - החרדית בהייטק (שאטרסטוק)
 (שאטרסטוק)

דיברת על ילודה וילדים, זה קושי אמיתי או סתם סטיגמה?

"למה סטיגמה? הנה אמרתי לך שבארבע בצהרים היא יוצאת. זה ודאי טוב לילדים שלה אבל פחות טוב לחברה. מה גם שאם החרדיה יולדת כל שנה, אתה צריך להבין שבמשרד כמו שלנו, כל עובדת חשופה להמון מידע מסווג ואישי ולקבל עובדת דורש תהליך חפיפה של תקופה ארוכה, אז זה מעיק. להגיד לך שלא שמחים על כל לידה? שמחים. בטח אני כאמא למשפחה גדולה, אבל זה קשה."

ומה בנושא אירועי החברה?

זה מתחלק לשנים. כל אירוע ודבר שנעשה, הדבר הראשון יהיה חשיבה על החרדים, שהכל יהיה גלאט כשר ומתאים. מצד שני יש השתלמויות שנעשות לדוגמה במרכז למשך יומים והנשים החרדיות לא מסכימות להגיע מצד האופי התרבותי. אני יכולה להבין אותם אבל יכולה להבין את החברה שמוכנה לשלם פי 2 על ארוחות גלאט והעובדת לא תסכים להגיע".

"אז מה הפתרון?"

"לא יודעת, אולי נקרא לזה קייטנת אימהות ואז כולן יגיעו. סתם, צוחקת. אבל כן, נדרשת הבנה משני הצדדים".

"חשבו שאני שואלת את בעלי"

גם שירה כ. היא מנהלת פיתוח בכירה בחברת הייטק גדולה. היא וותיקה בתחום ומוכרת בתחום העיסוק שלה כאחת הנשים החרדיות המוצלחות "אבל אני קודם כל אני אמא לארבעה ילדים" ביקשה שאכתוב, אז כתבתי.

"תראה", היא מתחילה את השיחה. "היום אני במקום אחר מאשר המקום בו הייתי לפני חמש שנים. כיום יש כמה עובדים תחתי ואני לא צריכה להוכיח לאף אחד מי אני ומה אני. אבל אני זוכרת היטב את הימים שנכנסתי לעבודה. חוץ מהצורך להוכיח את עצמי מקצועית, הייתי צריכה להוכיח שאני לא מאיימת על אף אחד, שאני לא באה להחזיר אותם בתשובה או משהו בסגנון".

"מאיימת?"

"טוב, זו אולי מילה קשה כשהאמת היא וסורי שאני לא פוליטקליקורקט, אישה באופן כללי היא פחות מאיימת, אבל כן. היו הרבה דעות קדומות, שלא תמיד נאמרו אבל הם היו באוויר. הם היו משוכנעים שאני אלד כל שנה, שתהיה לי בעיה לעבוד עם גברים ולקדם את המוצר מבחינת פגישות עם גברים.

הנה עוד משהו, האשה החרדית לפעמים נתפסת צייתנית וכנועה. אחרי כמה שנים סיפר לי בגילוי לב אחד הקולגות שהם חשבו שכל דבר אני חייבת לשאול את בעלי. זה בוודאי נכון כשזה נוגע לחיים עצמם, אבל זה לא ככה בעבודה מבחינה מקצועית. אני כיום מקבלת את ההחלטות האסטרטגיות בחברה. (היא צוחקת בקול) ולא, אני לא שואלת את בעלי החלטות מקצועיות".

ומה עם האקלים החברתי?

תראה, צריך להיות חכמים. זה חבל דק בין אווירה חברתית טובה ובריאה, לבין הוללות ופריקת עול. לא כל אחת ואחד יודעת איך לעשות את זה נכון. אבל בעיני, עמידה על עקרונות, שמירה על יחסים מקצועיים היא מתכון לעבודה טובה יותר. כשמדובר על קשרים אישיים בחברה אז יש לי כמה חברות טובות שהם גם קולגות, כשמדובר בגברים זה בעיקר קולגות, בכנות אני אומרת לך שזה חוסך הרבה צרות.

הכל פתיר - רק צריך לחשוב

הנושא הזה של האקלים החברתי, עולה גם בשיחה על ש.ש. שעובדת כאשת תוכנה באחת החברות הגדולות בארץ.

מה האתגר, הקושי?

"הקושי העיקרי בעיניי זה שאת לא באמת חלק מהחברה", היא אומרת, "טוב, יכול להיות שכולם לא. גם כאן יש כל מיני סוגים, לא יודעת, כמו שמאלנים, צמחונים או סוגים שונים אבל אולי גם הם מרגישים ככה.

"אני קצת האאוטסיידרית. רוצים לעשות סאפ (בים) או דברים בסגנון ואת תהיי זאת שזה לא מתאים לה. בכנות אני שונאת את זה שאני כאילו ההורסת. אבל באירועי חברה, יש שמעשנים, ששותים, כל מיני הוואי שלא מתאים לי. אני יודעת שהם יודעים שזה לא מתאים לי. זה לא שהם מכריחים אותי להשתתף, אבל אלו האנשים שאני אתם כל יום כל היום, חשוב לי ההצלחה של החברה וההוואי החברתי הוא חלק. אני שונאת להיות זו שמבאסת להגיד שאני לא אוכלת רבנות. כי כאילו מישהו הזמין פיצה לכולם, הוא חשב שזה כשר, הוא חשב עלי, הוא רצה שיהיה לי טוב ובסוף אני צריכה להגיד לו שאני לא יכולה. אני כבר מעדיפה לאמר לו שאני אלרגית לחלב. שלא ירגיש שאני מאשימה אותו.

"האמת שאני לא מאשימה, אני מאוד מאד מאוד מעריכה. בכנות הם עושים עבורי מעל ומעבר. לפעמים אני מעדיפה שהם פשוט יתעלמו.

"עוד נקודה אחת. היה מפגש חברתי עם הצוות בחצר של מישהו, הפחד שלי מהכלבה היה הדבר הכי אטרקטיבי במפגש. לא אשכח שהייתי בראיון והיה שם כלבלב מתוק מדבש, אבל הוא התחיל ללקק לי את הרגל, נשמתי נעתקה ולא הצלחתי לנשום. בכללי צריך לאהוב כלבים וחתולים, הם חלק מהפגישות אונליין ובהרבה חברות גם אופליין ולצערי אני קצת פחות מסתדרת".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וחוץ מהנושא של אירועי חברה וחתולים?

"תראה, אני יש לי סמרטפון כשר, דבר שלפעמים מגביל אותי כששולחים לי דברים שקשורים לעבודה ונמצאים בפלטפורמות כמו אינסטגרם שלא נפתח אצלי בפלאפון. זה מוזר להם מאוד, למרות שכולם יודו שלפעמים זה עדיף, רק אעכשיו השגתי לכמה עובדות פלפונים כשרים בשביל הילדים שלהם. יש גם את הנושא הזה של שעות עבודה - אם את בחברה בינלאומית, יתקעו לך בלי לחשוב פגישה בערב כשאת בבית עם הילדים.

ועוד דבר, נושא האנגלית - גם נערת הסמינר המוכשרת שהרגישה  הכי טובה, בכל אופן אם אין לה שפת אם, הכל מתנהל באנגלית, התכתבויות, פגישות. ודבר אחרון שלא נעים לי לדבר עליו, זה הלידות. פשוט לא נעים להכנס להריון. כאילו אני מנציחה את כל מה שהם חשבו על האישה החרדית. אבל בגדול הכל פתיר וצריך לזכור שלפעמים זה בראש.

בכנס אחת ועוד אחת של 'כיכר השבת' ידונו באתגרים של האישה החרדית בדרכה לשוק העבודה, יציפו את החסמים וידונו ברעיונות לפתירתם. 

לפרטים המלאים, לתוכנית הכנס ולרכישת כרטיסים לכנס: >> לחץ כאן <<

הוועידה בחסות עיריית ירושלים, הפועלת לקידום הנושא של תעסוקת נשים חרדיות