כיצד תוכלו לזהות סימנים לאנמיה אצל ילדים?

אחת מהסיבות העיקריות לתחלואה בקרב ילדים הקשורה לתזונה היא אנמיה, המתרחשת באופן פיזיולוגי באחת משתי דרכים הראשונה, הפחתה של כמות הכדוריות האדומות בדם הנושאות את ההמוגלובין, והשנייה היא ירידה בכמות ההמוגלובין עצמו. במאמר זה נדון בהרחבה בתופעה בקרב ילדים ובדרכים לזהותה עוד לפני בדיקת הדם. כמו כן נמליץ על טיפולי מניעה של מחסור בברזל או בהמוגלובין.

מהם הסימנים החיצוניים הראשוניים לאנמיה?

צבע העור שלו מושפע ממספר גורמים: הראשון הוא הפיגמנטים הקובעים את גוון העור הקבוע. השני הוא צבעו של הדם העובר בכלי־הדם בשכבות העור השונות וגודל כדוריות הדם הנושאות את מולקולות החמצן ומעבירות אותו לתאי הגוף השונים.

כאשר יש מחסור במרכיבי תזונה חשובים, ביניהם ברזל וויטמין 12B, עשויה להתחיל ולהתפתח אנמיה שתתבטא בהקטנה של כדוריות הדם האדומות. במצב זה עורו של הילד יהיה חיוור. סימן נוסף לאנמיה הוא חולשה ועייפות. תאי השריר שאינם מקבלים מספיק חמצן נחלשים ולכן התנועה קשה יותר והמאמץ לביצוע פעולות שונות גובר.

בקרב ילדים בוגרים יותר ניתן יהיה לזהות גם הידלדלות בכמות השיער, כאשר בקרב מבוגרים עם אנמיה מדובר ניתן לזהות הקרחה מוגברת בגיל צעיר.

סוגי האנמיה

כפי שציינו לעיל ישנם מספר סוגי אנמיה, השונים זה מזה ברמה החומרה והסיבות הפיזיולוגיות הגורמות להן. הרמה הבסיסית ובדרך כלל הקלה יותר ביותר היא אנמיה מיקרוציטית, שבה ניתן לטפל באמצעות תוספי ברזלומזון הכולל ברזל. במקרים חמורים יותר ייתכן ומדובר באובדן של דם במערכת העיכול של הילד. אפשרות נוספת היא אנמיה נורמוציטית, שהגורמים לה הן מחלות כרוניות שונות, בעיה בתפקוד מח העצם ועוד.

היא יוצרת חוסר איזון בגוף המתבטא בבדיקה בתור שיעור המוגלומין נמוך. כדי לאתר אנמיה זו יש לבצע בדיקות דם וכן לבחון את פעילות בלוטת התריס.

חלק מסוגי האנמיה נגרמים בשל מחסור בחומצה פולית או ויטמין 12B (קובלמין). ויטמין 12B הוא מינרל שמסייע ביצירת תאי הדם האדומים ולכן הוא מהותי מאוד לתהליך חילוף החומרים ואספקת החמצן לתאים. במקרה של מחזור בוויטמינים אלה האנמיה עשויה להתבטא לא רק בעייפות אלא גם בירידה במצב הקוגניטיבי, עצבנות ועוד.

מה כדאי לעשות כאשר מתגלים הסימנים לאנמיה?

הסימנים החיצוניים שציינו הם רק אינדיקציה ראשונית לכך שקיימת בעיה פיזיולוגית. יש לאמת קיומה של אנמיה באמצעות בדיקות דם הבוחנות את רמת הברזל, ההמוגלובין, ויטמין 12B ועוד. כמו כן, ניתן לבצע בדיקת המטוקריט (HCT), הבוחנת את חלקן היחסי של הכדוריות האדומות ביחס למרכיבים אחרים בדם. בדיקה נוספת היא בחינה של כמות הרטיקולוציטים בדם וחלבונים כמו פריטין וטרנספרין.

האם מדובר בתופעה נדירה או נפוצה בקרב ילדים?

בשנות השמונים והתשעים בישראל תופעה של מחסור בברזל בקרב ילדים הייתה נפוצה מאוד. מחקר שבוצע בעכו בשנים אלה הציג שיעור גבוה (ברמה של 30%) מהתינוקות בעיר, שסבלו ממחסור בהמוגלובין. עם זאת, ככל שגברה המודעות לנושא כך גם הומלץ על טיפולי מניעה מראש, ותינוקות זוכים לתזונה הכוללת מיליגרם אחד של ברזל לכל קילוגרם ממשקל גופם. הדבר נכון לגבי תינוקות שנולדו במשקל תקין, בעוד עבור פגים שנולדו עד שבוע 36 מומלץ להזין את התינוק ב־2–4 מיליגרם ברזל לכל משקל גוף.

לנשים מיניקות מומלץ להיעזר בתוספי ברזל ובתזונה עתירה במרכיב זה כדי למנוע חוסר בברזל, הן עבורן והן עבור התינוק. כמו כן מומלץ לבצע בדיקת סקר לתינוקות בטווח הגילאים של תשעה חודשים עד שנה כדי לבחון את רמת ההמוגלובין בדם. במידת הצורך ניתן לאזן רמה זו באמצעות תוספי תזונה מתאימים.

מקורות לקריאה נוספת