אאא

דיכאון היא מילה מוכרת כמעט לכל אדם. רבים חווים אותו אך אינם יודעים על כך. יש המתארים אותו רק כתחושת עצבות ארוכה, תולים את הירידה החדה במשקל בעומס ושחיקה בעבודה, את חוסר ההנאה שלהם במצב כלכלי לא פשוט, חושבים ואומרים ש"זו רק תקופה וזה יעבור" או "אחרי שהכל יסתיים אני אוכל שוב לחזור לחיים הקודמים שלי ולחייך"

היעדר מודעות וחוסר היכולת לזהות מצב נפשי פנימי מקשים על אנשים להבין שמה שעובר עליהם יכול להיות דיכאון.

כאשר חנה הייתה לאחר לידת בנה השני היא סבלה מדיכאון אחרי לידה. הבעיה הייתה שחנה בת ה-27, כלל לא ידעה שמדובר בדיכאון, שכן התסמינים שלו היו שונים מאלו שהיא שמעה עליהם. מצב רוחה היה דווקא תקין, היא גם נהנתה מהטיפול בילדיה ומהדאגה להם, אבל היו לה בעיות אחרות. היא ישנה הרבה (מאוד), ואכלה מעט (מאוד). היא גם חשה חוסר ערך וחוסר מוטיבציה. בשל כך היא לא גמרה לייסר את עצמה – איזו מין אמא אני? כאשר הגיע הזמן לשוב לעבודה, היא הרגישה חוסר מסוגלות. איך תצליח לשוב לעבודה ובמקביל לדאוג לילדיה? הרי גם ככה היא לא הכינה ולו ארוחת צהריים אחת מאז הלידה. תחושותיה העצמיות הלקו אותה ללא רחם, ואז היא הבינה שמהמצב הזה היא לא תצליח לצאת בכוחות עצמה ושהיא זקוקה לעזרה.

זקוקים לעזרה? כנסו לכאן >>

חנה פנתה למוקד מטיבת"א וקיבלה טיפול ע"י פסיכותרפיסטית במהלך התהליך המטפלת בדקה יחד עמה את התסמינים, והגיעה למסקנה שמדובר בדיכאון אחרי לידה, ולא רק זאת, אלא שבמהלך השיחה התברר שגם אחרי הלידה הקודמת סבלה חנה מתסמינים זהים. בזמנו היא לא טופלה, והדבר פגע באופן משמעותי באיכות חייה.

"התחלנו בתהליך הטיפולי", מספרת שוורץ, "ועשינו זאת תוך כדי תמיכה והמון אמפתיה. זיהינו את הערכים החשובים לחנה בחיים, כמו תפקוד טוב יותר כאמא עם היכולת לצאת לעבודה ולפרנס, וכל זאת מבלי לפגוע בילדים. בתוך התהליך הבינה חנה מה באמת חשוב לה, ועל מה היא מוכנה בשלב זה לוותר. ההליך כלל גם משימות שבועיות שחנה בחרה הקשורות לערכים שלה ולדברים שישמחו אותה. זה לא היה מהפך של רגע, אלא צעד אחר צעד, עם עליות ומורדות. בנוסף, שילבנו גם את הבעל בתהליך, כדי שהוא יוכל לתמוך וגם להבין שחוסר התפקוד של אשתו אינו נובע מעצלנות, אלא הוא קושי אמתי והיא זקוקה לעזרתו".

סיומו של הסיפור הוא טוב מאוד: חנה עובדת בעבודה שהיא בחרה, תוך שילוב ניהול הבית, מבלי לפגוע בדברים החשובים לה, ובעיקר היא קיבלה כלים להתמודדות. אבל מה קורה עםנשים נוספות במצבה שלא פונות לטיפול? ומה קורה עם אנשים ונשים שסובלים מדיכאון  שאינו דווקא אחרי לידה, אך אינם מטפלים בעצמם?

 הדיכאון - תופעה שכיחה ביותר

"תופעת הדיכאון היא נפוצה מאוד, ושכיחותה אף עלתה בשנים האחרונות", מציינת יהודית שוורץ. "בנוסף, אנו מזהים בשנים האחרונות גם מגמה של ירידה בגיל האנשים הסובלים מדיכאון. אם בעבר הגיל הממוצע של הסובלים מדיכאון היה 30, כיום אנו מזהים ירידה בגיל והחל מגיל 13-15 כבר מתגלים מקרים כאלו, כאשר ההתפלגות היא כזו: כ-37%  סובלים מהתופעה בצורה חמורה, כשליש מסווגים בצורה בינונית ואחוז הסובלים מבעיה חמורה בקרב אלו הסובלים מפוסט טראומה עומד על כ-70%".

מה זה אומר תופעה חמורה? עד היכן זה יכול להגיע?

"ההגדרה של תופעה חמורה מלווה בניסיון של פגיעה עצמית או התמכרות לחומרים, וירידה משמעותית בתפקוד היומי או בעבודה", מסבירה שוורץ, והיא גם מוסיפה: "לצערי, ישראל נמצאת במקום יחסית גבוה בין המדינות המפותחות בהן מאובחנים מקרים חמורים של דכאון. ברוב המדינות יורדת השכיחות של התופעה עם הגיל, אך לא כך בישראל, שהתופעה מופיע אצל כל שכבות הגיל בצורה כמעט שווה. הנתונים שאנו יודעים עליהם בישראל מצביעים על כ-6% מהאוכלוסייה הסובלים מדיכאון, אבל לא כל מי שסובל מהתופעה פונה לעזרה מקצועית, כך שסביר להניח שהמספרים גבוהים עוד יותר. אצל כרבע (25%) מהסובלים מהתופעה היא הופיעה לפני גיל 25 ול-75% מהסובלים התופעה החלה לאחר גיל 55, כך שלמעשה היא קיימת כמעט בכל הגילאים ועלולה להתפרץ תמיד".

 דיכאון מסוגים שונים

אמנם 'דיכאון' הוא מילה אחת, אך המילה הזו כוללת בתוכה סוגים שונים, שוורץ מציינת כי הדיכאון הנפוץ ביותר הוא  דיכאון מאג׳ורי (קליני).

"דיכאון מאג'ורי אינו מצב של דכדוך חולף, יום רע, או עצבות זמנית", היא מסבירה. "בדיכאון מאג'ורי ישנה תחושה מתמדת של מצב רוח ירוד מאוד, עצבות עמוקה, חוסר תקווה ואפילו ייאוש. שינויי מצב רוח המתרחשים בדיכאון מאג'ורי נמשכים יותר משבועיים ברצף, אך לרוב נמשכים הרבה יותר זמן - לפעמים חודשים או שנים. מצב זה מקשה על אנשים לעבוד, ללמוד, לאכול, לישון, וליהנות מחברים ומפעילויות. ישנם אנשים הסובלים מדיכאון קליני פעם אחת בחייהם, ואחרים המפתחים דיכאון מאג'ורי מספר פעמים בחיים".

איך נדע לזהות דיכאון מסוג זה?

"במצב של דיכאון מאג'ורי סובלים ממצב רוח ירוד במשך רוב שעות היום, ומאבדים עניין  בפעילויות ובמערכות יחסים. מלבד תחושת הדיכאון, אנשים עם דיכאון מאג'ורי עשויים לחוות תסמינים נוספים כגון: תשישות או חוסר אנרגיה במשך רוב היום, כמעט כל יום, וכן תחושה של חוסר ערך עצמי או אשמה רוב היום, גם זה בתדירות כמעט יום-יומית. תסמינים נוספים הם חוסר יכולת להתרכז ולקבל החלטות, נדודי שינה או שינה מרובה, איבוד עניין מדברים שפעם היו מקור לעניין ולהנאה, מחשבות רבות על מוות, שינויים משמעותיים במשקל או חוסר/עודף תיאבון.

זקוקים לעזרה? כנסו לכאן >>

"אם מופיעים לפחות חמישה מהתסמינים הנ"ל, ובין התסמינים גם מצב רוח דיכאוני או איבוד עניין והנאה, במשך לפחות שבועיים ברציפות, מומלץ לגשת לרופא המשפחה או לפסיכיאטר ולשוחח עמו על כך", מדריכה שוורץ, "חשוב לדעת שברשותו של הרופא יש כלים שיכולים לסייע בהתמודדות עם דיכאון קליני, ולכן, אם אתם רואים אדם עם קשיים ותופעות כאלו, מומלץ להפנותו לדמות רפואית שתוכל לסייע לו".

ואיך מטפלים?

"הפעולה החשובה הראשונה היא כמובן האבחון. לאחר מכן יהיה צורך בדרך כלל בטיפול תרופתי, אשר יש לו חשיבות מרובה בהקלת הסימפטומים ובהשבת יכולת התפקוד".

ומה עם השפעות הלוואי של התרופות?

"אכן, ישנו חשש בקרב הציבור מתופעות לוואי של התרופות ומהתמכרות לכדורים. אבל יש תרופות רבות שאין כל חשש משימוש בהן, ובכל מקרה, הרופא יסביר לכל מטופל על התופעות המדויקות שעלולות להיות. יש גם לקחת בחשבון כי לעיתים הקושי ביכולת התפקוד רב על החשש מלקיחת התרופה".

ועל כל פנים, שוורץ מדגישה כי הטיפול התרופתי הוא טיפול תומך אך לא מעלים את הקושי. "זו הסיבה שמומלץ לפנות לעזרה מקצועית לקבלת טיפול בנוסף על הטיפול התרופתי. לעיתים הטיפול הרגשי בליווי הטיפול התרופתי יביאו לתוצאות משמעותיות בזמן קצר יותר מפניה לעזרה מקצועית ללא טיפול תרופתי".

ומהם סיכויי ההצלחה?

כאן מגיעה הבשורה הטובה, כי מסתבר שיש תקווה. "מי שסובל מקושי רגשי כמו דיכאון או חרדה לא בהכרח כי יסבול מכך לאורך כל חייו, אנשים שפנו לטיפול וקיבלו עזרה מקצועית יצאו ממצב הדיכאון וממשיכים את חייהם באופן רגיל ללא תופעות הדיכאון", מבשרת שוורץ.

 דיכאון שאחרי לידה

"ישנה תחושת דכדוך לאחר הלידה, שהיא  טבעית ולרוב קשורה לציפייה לתקופה נפלאה אך לעיתים אינה המציאות בפועל", מסבירה שוורץ, "כל אמא יודעת שאחרי הלידה יש חוסר שינה, אי רגיעות של התינוק, ותחושת דכדוך שחולפת לרוב מעצמה".

אך מנגד לכך היא מציינת שישנו חשש לתופעה של דיכאון לאחר לידה שיכול להתרחש לא בהכרח בסמיכות ללידה, אלא אפילו מספר שבועות או חודשים לאחר מכן, וזוהי תופעה המתרחשת ב-10%-15% מהלידות.

זקוקים לעזרה? כנסו לכאן >>

איך נוכל לזהות דיכאון אחרי לידה?

"בעיקרון, התסמינים הם אותם תסמינים של דיכאון קליני, אבל ספציפית, כשמדובר בדיכאון אחרי לידה, אחת מנורות האזהרה שיוכלו לסייע בזיהוי היא אדישות כלפי התינוק ואף תחושת דחייה כלפיו. לעיתים התחושה הזו גורמת לאישה לתחושה של בושה עמוקה ולמחשבה שמשהו אצלה לא בסדר, מה שמוריד את יכולת השיתוף של הסביבה בבעיה. לעיתים יש גם איחור בזיהוי הקושי, בשל הנטייה של הסביבה לשייך את הסימפטומים לחלק נורמלי מחוויית הלידה וגידול התינוק. לכן, לסביבה יש חלק חשוב בזיהוי ההבדל בין עייפות ועצבנות טבעית לבין דיכאון. הזיהוי והטיפול המוקדם יכולים למנוע נזק ליולדת לתינוק ולסביבה".

וכאן מוסיפה שוורץ נקודה חשובה: "כמו בכל התמודדות בחיים הסכנה פוחתת באופן משמעותי כאשר יש סביבה משפחתית וחברתית תומכת. לכן אם אתם מזהים קושי כזה אצל מישהי שקרובה אליכם, חשוב לעודד אותה, לתמוך בה ולסייע בתפקוד היומי. יש לנסות לגרום לפעולות קטנות שגורמות לשמחה למרות הקושי. כל זה בנוסף על פניה לאבחון וטיפול".

 דיסתימיה – דכדוך מתמשך

דיסתימיה פירושו בעצם 'דכדוך', והתסמינים העיקריים הם מצב רוח ירוד ועצבות במשך רוב הזמן, כמעט בכל יום במשך שנתיים לפחות. בנוסף, רוב הזמן ישנה נוכחות של לפחות שניים מהתסמינים הבאים: נדודי שינה או שינה מרובה. תשישות או רמות נמוכות של אנרגיה. דימוי עצמי נמוך. חוסר תיאבון או אכילת יתר. בעיות בריכוז ו/או חוסר יכולת לקבל החלטות, וכן תחושת חוסר תקווה.

"פעמים רבות אנשים עם דיסתימיה מאוכזבים מעצמם", מספרת שוורץ, "או שהם רואים באור שלילי את עצמם ואת עתידם, וכן אנשים אחרים ואירועים בחיים. פעמים רבות נראה להם שקשה לפתור בעיות. כשמדובר בילדים או במתבגרים מצב הרוח עשוי להתבטא בעצבנות ולא בדכדוך, והוא נמשך לפחות שנה אחת".

מה גורם לכך?

"ישנם מספר גורמים האחראיים להתפתחות סוג זה של דיכאון. הנפוצים שבהם הם: נטייה גנטית לדיכאון, גורמים ביולוגיים, כמו למשל שינויים בנוירוטרנסמינטורים (מוליכים עצביים שמעבירים מסר מתא עצב אחד למשנהו), כגון סרוטינין או דופאמין. מתח מתמשך – במיוחד עם תחושות של חוסר תקווה או חוסר אונים, מצב רפואי או מחלה כרונית, וכן גם יכולים להיות גורמים פסיכולוגיים, כמו בדידות או מוות של אדם קרוב. גם אנשים עם תכונות אישיות שונות כגון אנטי-חברתיים, תלותיים, דיכאוניים, ועוד, עלולים לפתח דיסתימיה".

ושוורץ מדגישה: "אם אתם מזהים סימנים המעידים על דיסתימיה אצל עצמכם או אצל אדם קרוב, מומלץ לפנות לרופא כדי לבדוק דרכי התמודדות. אנשי הטיפול מצוידים במגוון כלים היכולים לסייע לך להתמודד עם מצבך".

דיכאון חורף

עם סיומו של הקיץ ותחילתו של הסתיו, העלים נושרים והימים מתחילים להתקצר. בשלב זה אומרת שוורץ כי אצל אנשים רבים ישנה עצבות סתווית שהופכת לדיכאון חורף. "דיכאון חורף, או דיכאון עונתי, הוא סוג של דיכאון הקשור לשינויים בעונות והוא מחמיר בעונת החורף".

ומהם התסמינים של דיכאון חורף?

"מדובר בתסמינים שמתחילים מיד עם תחילת החורף, הם 'שואבים' את האנרגיות וגורמים למצב רוח ירוד. תסמינים אלה עשויים לכלול: מצב רוח ירוד באופן מתמשך, איבוד עניין או חוסר הנאה מפעילויות יומיומיות, עצבנות, תחושת כובד (חוסר אנרגיה) וישנוניות במשך היום, שינה מרובה וקושי להתעורר בבוקר, וכן רצון עז לפחמימות ועלייה במשקל".

 מה גורם לדיכאון חורף?

"דיכאון חורף הוא בגדר תעלומה עבור חוקרים רבים ונראה כי ישנם גורמים רבים המעורבים בהתפתחות סוג זה של דיכאון, כולל כימיקלים במוח, חשמל באוויר וגנטיקה. אך דבר אחד מוסכם על כל החוקרים – אנשים הסובלים מדיכאון חורף רגישים לחוסר אור".

זקוקים לעזרה? כנסו לכאן >>

לגבי טיפול אומרת שוורץ, שברוב המקרים אין צורך לטפל בדיכאון חורף והוא חולף מאליו.

היום קיימים טיפולים רבים המסייעים להתמודדות מוצלחת עם דיכאון. "אנו רואים חשיבות רבה בהתאמת הטיפול והמטפל הנכון לכל פונה" מסכמת שוורץ

מרכז הטיפול לייעוץ וטיפול נפשי של מטיבת"א אנו מסייעים בעזרת שיחות במגוון שיטות טיפול. 

  אם אינכם בטוחים וחשים ברע, או אתם דואגים לאדם שמצבו דומה, פנו לעזרה מקצועית. אבחון נכון ומציאת הטיפול המתאים ביותר עבורכם יסייעו לכם להכיר ולהבין את עצמכם וכן להשיב את האמון בעצמכם, ההנאה ושמחת החיים. 

כיכר בשיתוף מטיבת"א