אאא

דני מושיוב, מנהל מחוז דרום במאוחדת ואל"מ במילואים, משמש כראש בית החולים "כוכב מאיר" שהוקם באוקראינה.

מושיוב, היה ב-2010 סגן מפקד המשלחת הישראלית להאיטי, לאחר רעידת האדמה שפקדה את האזור, ובין תפקידיו הצבאיים הרבים כיהן גם כמפקד בית הספר לרפואה צבאית. 

בשיחה מאוקראינה מספר מושיוב: "בית חולים שדה של המשלחת הישראלית מונה כ-79 אנשי צוות רפואיים מכל מערכת הבריאות הישראלית. ביה"ח נותן מענה לכל התושבים והפליטים שמגיעים בשעריו. לביה"ח יש יכולות רפואה מתקדמות ביותר, החל מרפואה ראשונית של מיון, רפואת משפחה וגם רפואה שהיא רפואה מרחוק, כאשר הצוותים הרפואיים בשטח, מתייעצים עם מומחים ורופאים בכירים הנמצאים בארץ. בית החולים כולל את כל הציוד הנדרש, כולל מעבדה, בדיקות רנטגן וכל שאר התשתיות שקיימות בבית חולים רגיל. נמצא איתנו גם יצחק שושני, מנהל תפעול במחוז דרום המשמש גם כאן כמנהל תפעול בית החולים".

מושיוב מציין כי המשלחת הישראלית מטפלת בכל יום בכמאתיים חולים ופצועים המגיעים אל בית החולים הישראלי ששמעו יצא למרחוק. "עד עכשיו טופלו 3600 מטופלים בתוך בית החולים הישראלי. אנחנו נותנים דגש על כמה תחומים מרכזיים: ראשית, מאמץ קליני – טיפול בחולים שמגיעם אלינו לביה"ח. תחום בריאות הנפש – טיפול במטופלים עם לחצים, עומס וחרדה, בעיקר כאלו שחושבים שהם סובלים ממחלות אבל בעצם אלו תסמינים של המצב הנפשי המתוח. בנוסף, אנחנו עושים הדרכות לרופאים ואחיות מקומיים ולצוותי רפואה: הדרכה בנושאים של ניהול מצבי חירום והחייאה. במקביל, אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם בי"ח מקומי, כאשר הצוותים הרפואיים שלנו עושים ניתוחים בבית החולים המקומי. וכמובן, יהודים רבים מכל האזור שמגיעים אלינו לטיפולים מצילי חיים. בנוסף, אנו מקיימים 'שיחות טלמדיסין' – התייעצות רפואית מרחוק עם מומחים מהארץ". 

"יש עוד פרוייקט מדהים של טיפול בנפגעי הלם וחרדה", מוסיף מושיוב. "הבאנו איתנו משקפי מציאות מדומה וזה מאפשר גם לצעירים וילדים רבים שמגיעים וגם למבוגרים טיפול במציאות מדומה ומקטין את החרדה בצורה משמעותית".

מושיוב מספר כי "באחד המקרים הגיעה לביה"ח הישראלי חולת סרטן, שדאגנו להטיס אותה לישראל תוך כד השגת האישורים הנדרשים בסיוע של משרד החוץ שעושה עבודת קודש. תוך זמן קצר, דאגנו לחולה לדרכון ולאישור מעבר לישראל. במקרה אחר, פנתה אלינו מישהי שהבת שלה מתגוררת בישראל עשינו מאמץ משותף יחד עם משרד החוץ והקונסולית בקייב להעביר אותה לישראל. ככלל, יש כאן מקרים מרגשים, מיוחדים ומלאי חמלה. בתקופה זו אנו עדים למקרים מרגשים וייחודיים כמו איחוד מרגש בין רופאת מאוחדת בבית החולים לבין אמה שחולצה מאזור קרב באוקראינה: בין ד"ר אנה לוין, רופאת ילדים מקופת חולים מאוחדת, לבין אמה שחולצה מאזור הקרב בעיר מליוטופול שבדרום מזרח המדינה. ד"ר לוין ואמה התבשרו שהאם תצטרף לחזרת הסבב הנוכחי לישראל בסוף השבוע הקרוב וזאת לאחר שלא נפגשנו מזה כשנה. המפגש וחילוץ האם התרחשו בעקבות דאגתה של ד"ר לוין על כך שלא הצליחה ליצור קשר עם אמה במשך שלושה ימים. מבצע החילוץ של האם התנהל בהובלת גורמים בישראל ובחו"ל ובסיוע משרד החוץ וגופים נוספים". 

"מרבית המטופלים הם לאו דווקא יהודים", מציין מושיוב, "אבל אנחנו באנו לעשות חסד ולתת את הרפואה הטובה ביותר. 

"אנחנו בית החולים היחיד בעולם שפרוש על אדמת אוקראינה וממוקם 14 ק"מ מגבול פולין לתוך אוקראינה. מדינות אחרות לא הכניסו את צוותיהם לתוך אוקראינה – אלא רק בגבולות. לבית החולים הישראלי יצא שם למרחוק ומגיעים חולים מכל האזור: הם מגיעים לכאן כי הם מעריכים את הרפואה הישראלית שהיא רפואה מערבית. הרפואה הישראלית נחשבת למקצועית מאוד באוקראינה. 

מבחינת המצב בשטח: יש אזעקות אבל קיימת תרגולת מאוד ברורה לזמני אזעקות הכוללת ירידה למקלטים. מאחר ואנחנו בחלק המערבי, יחסית אנחנו באזור שנחשב בטוח. כל הצוות חדור תחושת שליחות ומחויבים לתושבים המקומיים. חשוב לציין שיש המון מתנדבים מישראל ומהעולם שרוצים להיות חלק מהמאמץ וזה דבר מבורך".

"הייתי 30 שנה בצה"ל ובחיל רפואה הוצאתי לא מעט משלחות הומניטאריות לחו"ל", הוא מוסיף, "אבל הפעם זו משלחת אחרת – משלחת של מערכת הבריאות 'האזרחית': שותפים פה קופות חולים ובתי חולים וזו הפעלה אזרחית – ויש לזה יתרון גדול שלא רואים לובשי מדים וזה מפחית את החרדה של המטופלים".

"מתי נחזור לישראל? אנחנו הסבב השני שמדינת ישראל מוציאה. נחזור לפני ערב החג ואז יגיע סבב שלישי להחליף אותנו. אנשים שעזבו עיסוקים, עבודה ומשפחה והכל לטובת עזרה לאנושות. אני מעריך שהפעילות תימשך לפחות במשך חודש נוסף כי זקוקים לנו פה באמת".

"באופן אישי", מספר מושיוב, "ביומיום אני מנהל מחוז דרום במאוחדת, וברגע שקיבלתי קריאה לעמוד בראש המשלחת הישראלית, עזבתי הכל, כולל כל האתגרים שעימם אנחנו מתמודדים בישראל, הקורונה והפוליו, ויצאתי בתחושת שליחות מטעם עם ישראל והעם היהודי. אגב, חיפשנו שורשים יהודיים באזור ומצאנו קבר אחים שמספר את הסיפור של הקהילה היהודית שהייתה פה. היה רגע מרגש לעמוד ולקרוא קדיש על קבר אחים. היתה פה בעבר קהילה של 5000 תושבים – והיום אין פה זכר לקהילה הזו: הלב מתכווץ ומתרחב בו זמנית. כולנו כמובן זוכרים את מה שקרה באדמת פולין ואוקראינה ומצד שני באים להושיט יד לכל אדם באשר הוא אדם, שזה תמצית היותנו יהודים שאנו לא נוקמים".

כיכר בשיתוף מאוחדת