אאא

הסיפור שאני הולך לספר לכם היום, שכב אצלי בראש הרבה זמן.
עד היום, מאוד חששתי לפתוח את הסיפור ששינה לעד את חיי וחיי משפחתי, אבל היום, ערב ל"ג בעומר, אני מרגיש שהזמן הגיע ואני חייב לפתוח הכל כדי לתת הזדמנות לכל מי שמתמודד עם מקרים דומים - והיה זה שכרי.

קוראים לי שמעון (ר' שמען למי שמתעקש) ואת חיי אני מחלק לשלשה חלקים.
גדלתי במשפחה מלוכדת, שמחה וחמה, שתמיד דואגת ועוזרת אחד לשני. משפחה גדולה, עם אינספור ממשיכי הדור, ביניהם ילדי הברוכים.
הכל נעצר באותו יום.
היה זה ביום ל"ג בעומר תשפ"א, היום בו גברה מידת הדין על מידת הרחמים ו-45 קדושי עליון עלו השמימה בסערה מותירים אחריהם עם שלם אבל וכואב ו-45 משפחות מרוסקות שחייהם השתנו באחת מבלי לדעת איך ממשיכים ומה ילד יום.
בין ההרוגים היה גיסי ז"ל, בעלה של אחותי ואב ל-6 ילדים. אדלג בתיאורים הקשים של אותם ימים בהם עשינו ככל שיכולנו על מנת לעזור לאחותי האלמנה הטרייה וששת ילדיה, אך החיים כטבעם, ממשיכים.
ככל שעבר הזמן, כבר לא יכולתי לעזור לה ופחדתי שהיא תישאר בודדה במערכה, כ"כ רציתי לסייע אך לא היה ברשותי כלום.
ואז כשכולם המשיכו בחייהם, איש איש וצרותיו הוא, נכנסו לתמונה מלאכי אלוקים בדמות אדם, אנשי ארגון 'נחזיק חזק' ובראשם הרב איינפלד, שמאותו היום לקחו חסות מלאה על אחותי ומשפחתה ותמכו בה בכל מה שהייתה צריכה עד שתצליח להשתקם.
כמה חודשים לאחר האסון, ילדה אחותי במזל טוב את תינוקה השביעי ועוד לפני שהתחלנו לדאוג איך אנחנו יכולים להמשיך ולסייע לה, נכנסו לתמונה שוב ארגון 'נחזיק חזק', כשבין היתר מימנו לאחותי שבועיים בבית החלמה על מנת שתוכל להתחזק, ביגוד מלא לרך הנולד ובמשך חודשים מהלידה הם שלחו ליתומים ארוחות חמות ומזינות.  
תנסו רק לדמיין את החיוך והשלווה שהיה לאחותי, תנסו לדמיין את הרוגע שאנחנו - משפחתה המורחבת היינו שרויים בה. ידענו שיש לנו על מי לסמוך, ידענו שיש מי שמטפל בה ובצורה הטובה ביותר.
אחרי שראיתי מה מסוגל ארגון אחד לעשות וידעתי שכמו אחותי, ישנם עוד מאות משפחות שמקבלים סיוע דומה באופן יום יומי, החלטתי, שההכרת הטוב המינימלית שביכולתי להחזיר, יהיה לתמוך בארגון 'נחזיק חזק' ודרכם לתמוך בעוד משפחה וכך בתרומה ל'נחזיק חזק', אימצתי יתום. כמה ימים אחרי זה, ובלי שידעתי, קיבלתי אל מפתן ביתי את מזוזה קדושה שבורכה ע"י ר' חיים קנייבסקי זצוק"ל וידעתי שעכשיו אני מוגן מכל פגע.
קשה לתאר את התחושה שבזכותי עוד משפחה ועוד ילד יתום יגדל עם סביבה חמה ותומכת עם אנשים נפלאים כמו ארגון 'נחזיק חזק' וקל לתאר את ההרגשה בלהחזיק בבית מזוזה מר' חיים זצוק"ל כסגולה לשמירה.

אבל הסיפור לא נגמר כאן. למעשה בשבילי הוא רק מתחיל.

מספר חודשים קטן לאחר מכן, וממש בסמוך לל"ג בעומר תשפ"ב הגעתי בשעה טובה עם אשתי לחדר לידה.
בעודי ממתין מאחורי הדלת בקוצר רוח לרופא שיצא ויבשר על הבריה החדשה שהגיעה לעולם, ראיתי בזווית עיני התרוצצויות של רופאים ואחיות חמורי סבר. ליבי צנח.
כעבור מספר דקות יצא אלי הרופא בבהלה וצעק לי שאשתי והתינוק בסכנת חיים ושכמובן הם יעשו ככל שביכולתם ו...שאתפלל.
התחלתי לבכות. על עצמי, על אשתי, על ילדי ועל התינוק. הייתי חייב לקרוע שערי שמיים. ואז נזכרתי בחלקי בארגון 'נחזיק חזק'.
הרמתי את עיני וזעקתי: "ריבונו של עולם, איני יודע מידת דינך, אך אני יודע את מידת חסדיך ואני יודע כי פועל אתה לפנים משורת הדין. הצלתי אלמנה מאבדון ואימצתי יתום. אני יודע שזכות המזוזה הקדושה וזכות הצלת הנפשות יעזור לי לקבל את אשתי והרך הנולד במתנה"
קשה לתאר את ההרגשה. חייהם של אשתי ובני מוטלים בסכנה, אך ידעתי והרגשתי שזכות המזוזה והעזרה לאלמנה ויתומים חזקה מכל דבר.

5 דקות לאחר מכן, יצא הרופא בפנים זורחות ובישר לי מזל טוב על לידת בני הבריא ומזל טוב על אשתי שיצאה מכל פגע.
אין לי ספק שרק בזכות המזוזה ובזכות העזרה לאלמנה ויתומים קיבלתי את חיי אשתי ובני במתנה.
לקבלת המזוזה לשמירה מכל פגע לחצו כאן>>>

 
 
כיכר בשיתוף נחזיק חזק